בעקבות האירוע הקשה בו הותקף שחיין על ידי כריש בחוף ליד חדרה, שוחחנו עם האקולוג ד"ר חיים מויאל, מרצה בחוג לביולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט, מי ששחה בסמוך לכרישים המבקרים בחופי ישראל.
בדבריו מדגיש ד"ר מויאל כי האירוע הקשה והטראגי הוא "סופר נדיר", כלשונו, גם אם הנתונים מלמדים על ממוצע של שבעה אנשים שמתים מדי שנה מפגיעת כרישים, בעיקר מפגיעתו של הכריש הלבן.
הכרישים שמגיעים לישראל, מציין ד"ר מויאל, הם כריש אפרורי המגיע לעד 3-4 מטרים והסנפירטן שמגיע עד שני מטרים. לזאת הוא מוסיף ומעיר כי היה מקרה בו הגיע לחופי ישראל גם כריש לוייתני שהוא צמחוני ולא מסוכן.
על המניע לאירוע קשה שכזה של פגיעה מכריש מעריך ד"ר מויאל כי מדובר בגורם האנושי. הוא מציין את צפיפות האנשים שהיו על החוף, הצקות של בני אדם לכרישים, לעיתים בשוגג ולעיתים בזדון, וכן קרסים ורשתות שנתפסים בכרישים ויכולים לפגוע במערכת החשמלית שקיימת בראשיהם וכיוצא באלה.
על המערכת החשמלית הזו מספר ד"ר מויאל ששחה באחרונה בסמוך לאותם כרישים בחוף חדרה, ומסביר כי ביכולתם של הכרישים להריח למרחקים של מאות רבות של מטרים. בראשם יש מערכת חשמלית המאפשרת להם לזהות פעילות שרירים ופאניקה. המערכת הזו מאפשרת להם להתביית על דג שאותו הם רודפים גם בעיניים עצומות. במידה והמערכת הזו משתבשת כתוצאה מפגיעה בהם או מזיהום "האישיות שלהם יכולה להיפגע".
מויאל מדגיש כי כמו שכלבה תגונן על הגור שלה, כך גם נקבת הכריש יכולה לתקוף אדם במידה והיא או הגוזל שלה עברו התעללות. לטעמו "ברמה של כמעט מאה אחוז, זו נגזרת מפעולות בני האדם וטורפים יכולים להיות מאוד רגישים ומסוכנים. שלושים מיליון כרישים מתים מדי שנה, פוגעים בהם ללא חורמה למרות שהם מועילים לאיזון האקולוגי. אני כמובן מיצר על האירוע הזה אבל הכרישים לא אשמים. אלו בני האדם".
באשר לטענה לפיה על משרד הפנים היה לגדר את המקום ולהרחיק ממנו סקרנים, אומר ד"ר מויאל כי הטענה מובנת ויש לבדוק אותה אבל "ברוב המקרים אין בעיה. מדובר באירוע נדיר שמבחינה סטטיסטית הוא בטל בשישים. מדובר בכרישים שמגיעים לשם כבר שנים משלהי הסתיו עד סוף האביב, כי יש שם מים חמים שמוזרמים על ידי חברת החשמל לנחל חדרה ומשם לים וזה מושך אותם. לא ניתן למנוע את זה כי הים גדול ורחב ידיים וזה בית הגידול שלהם. אין ספק שאולי דרוש סוג של פיקוח ועזרה מהירה אם קורה משהו, אולי להרחיק סקרנים. צריך להשקיע חשיבה כי קרה מקרה ואין להקל בכך ראש".
באשר לו עצמו ברמה האישית כמי ששחה באזור, אומר ד"ר מויאל כי להערכתו הוא יקטין את היקפי השחייה שלו במקום, לא משום שהוא פוחד אלא משום ההבנה שהוא מהווה ככל הנראה גורם מפריע מבחינתם של הכרישים. מוחשיותו של האירוע הקשה הנוכחי תקטין את הסקרנות, כהגדרתו.