עורכי דין יהודים משמשים ככל הנראה כשליחים או אנשי קש של הרש"פ ומבקשים לרכוש מיהודים נכסים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. על מה שאולי מלמד על תופעה שמתחדשת שוחחנו עם חיים סילברשטיין, יו"ר ארגון 'אם אשכחך' שאנשיה עוקבים אחר התופעה.
"מדובר בשכונה שהייתה יהודית עד תש"ח. הירדנים השתלטו עליה והוכנסו משפחות ערביות לנכסים של יהודים, ובמשך שנים רבות יש ארגונים שמנסים לגאול את הקרקעות חזרה והצליחו במידה מסוימת. כעת העירייה מבקשת לאכלס את השכונה מחדש ולפתח את האזור ויש מי שמזהה את הפוטנציאל", מסביר סילברשטיין ומציין כי עם הכוונה לחדש את השכונה החל מעין מירוץ להשתלטות על הקרקע והנכסים.
"זה מירוץ נדל"ני שהוא גם פוליטי בין תומכי החמאס והרש"פ לבין יהודים שאומרים שמדובר בשכונה שהוקמה על ידי יהודים לפני כמאה וחמישים שנה", מדגיש סילברשטיין ומתאר את תופעת עורכי הדין המבקשים לרכוש נדל"ן בשכונה.
"יש עורכי דין אידיאולוגים שרוצים להחזיר, כלשונם, את הנכסים לערבים ולהשאיר אותם בידי הערבים". דוגמא לכך הוא מי שכיהן בעבר כיועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר ש"הצהיר שהוא ירש חלק מהשכונה מהקדש הגרוזינים ומעוניין להעביר אותו לערבים". בנוסף ישנם עורכי דין שמייצגים את כל מי ששוכר אותם תמורת שכר גבוה ויש מי שמייצגים ערבים מסיבות אידיאולוגיות, אך כאשר הם מגיעים ליהודים מחזיקי הנכס והיורשים הם אינם מזדהים כמייצגי לקוחות ערבים.
"מ-2021 השטח נרשם בטאבו ואפשר לדעת מי הבעלים. עורכי הדין האלה עושים מחקר, מאתרים את היורשים, מגיעים אליהם ומספרים שיש להם לקוח, ולא בהכרח אומרים שמדובר בערבים שמעוניינים לרכוש. הם מציעים סכומים מנופחים. חלק מהאנשים תמימים ומוכנים למכור לכל דורש", אומר סילברשטיין ומעיר כי "יש גם צאצאים של יהודים דתיים שעברו לצד השמאלי של המפה ומעוניינים למכור לערבים".
לדברי סילברשטיין מדובר בהחלט בתופעה. הוא עצמו מכיר כמה וכמה אנשים הפועלים כחלק מההתמודדות נגד התופעה ומבקשים להציע סכומים לרכישת נדל"ן בשכונה, ולא פעם כאשר הם מציעים סכום נאמר להם שכבר הוצע להם סכום גדול ב-50 אחוזים על ידי עורך דין כלשהו, ומדובר באותם מייצגי ערבים.
המענה לתופעה, אומר סילברשטיין, מצריך גם הירתמול של בעלי ממון אידיאולוגיים שמוכנים להשקיע בשכונה, ולהערכתו מדובר בהשקעה שבסופו של יום תהיה גם רווחית עבורם בעתיד. היעד הוא להגיע לעשרות או מאות יורשי הנדל"ן בשכונה עוד לפני עורכי הדין מייצגי הערבים ובכך לגאול את אדמות השכונה.
עוד הוא מדגיש כי "חלק מהיורשים ציונים ולא מעוניינים שחלקה שהייתה שייכת לסבא ולסבתא שלהם תיפול לגורמים עוינים. לכן צריך לפנות אליהם באופן ציבורי ופרטי ולהסביר להם על חשיבות החזרת השכונה לידיים יהודיות".
"יש כאן רמה מוסרית של עשיית צדק, כי מדובר בנכסים שנגנבו והוחרמו על ידי הירדנים ללא תמורה, ובנוסף יש כאן מניעת השתלטות של גורמים עוינים על שכונה שנכבשה על ידי האו"ם וירדן". להערכתו בפעולה נחושה יוכלו יהודים טובים לבלום את התופעה. בין השאר מציין סילברשטיין את חשיבות יידוע גורמי העירייה והממשלה בתופעה ובהשלכותיה.
לשאלתנו אלו מענים הוא מקבל מהגורמים הרלוונטיים ברשויות, מספר סילברשטיין כי "יש הרבה בורות בנושא. עיריית ירושלים עומדת לשכור נכס בשכונה מגורם ערבי עבור נוער ערבי בסיכון, ואם יעשו את זה זה יקלקל את כל מהלך גאולת הנכס כי זה יכניס גורמים עוינים וגורמי פשע. זה עלול לקלקל את כל אופי השכונה ולהבריח את המשקיעים שרוצים להחזיר את השכונה לידיים יהודיות".
כחלק מההתמודודת עם טענה לפיה השיוויון בפני החוק מחייב מתן אפשרות רכישה לערבים כמו ליהודים, טענה שיכולה להגיע עד בג"ץ, אומר סילברשטיין כי בין השאר מוכח לבית המשפט שהמהלכים שנעשו על מנת להביא לרכישת נכס על ידי ערבים נעשו שלא כחוק, בין אם בשומה מנופחת, בפגמים כאלה ואחרים בהתקשרות לקראת חוזה, בחוסר תום לב, בהסתרת זהות בעלים וכיוצא באלה. בנוסף, הוא אומר, גם העלאת הסוגיה הציונית אמורה להיות חלק מהאתגר בהיותה עניין קיומה לעתידה של ירושלים מול מגמותיהם של גורמים עוינים הנאבקים נגד צביונה היהודי של בירת ישראל.