סימן ההיכר של הרב בניום.
נדמה לי שסימן ההיכר המובהק ביותר שלו היה הזקן העבות.
היה זה הרב בניום רוזנצוויג זצ"ל, אדם יקר, תלמיד חכם וצדיק, שנקטף בדמי ימיו בתחילת חודש ניסן. רבות נכתב עליו ועוד ייכתב.
את ר' בניום, בנו של חברתי סוזי, הכרתי מהסיפורים הרבים שזרמו אלינו מכלי ראשון מהגרעין התורני ברמת השרון, אותו מוביל ביד רמה חתננו הרב חנניה רכל, שהרב בניום זצ"ל היה לחברו הטוב.
שיערו של האדם הוא משהו פרטי מאוד, ובוודאי זקנו. התחלת גדילת הזקן היא אחד הסימנים לתחילת ההתבגרות הגופנית, תהליך שקורה בין גיל 12 לגיל 17, והספקטרום הוא רחב. כשבעלי עבד כר"ם בחטיבה בשעלבים, הייתי צופה במעגל הרוקדים בלילות שבת שבהם אכלנו עם התלמידים בחדר האוכל של הישיבה, ומשתעשעת מהמראה של ילדים באותה כיתת לימוד. חלקם נראים כמו רבנים צעירים, זקנם ארוך עד ברכיים, וחלקם נמוכים וחלקי פנים ומגיעים לחבריהם עד הכתפיים. לדעתי, כרופאה שעוסקת גם בגיל ההתבגרות, חשוב להשאיר את גידול הזקן והפאות במגרש של המתבגר, ולהמעיט בהערות או בהנחתות. בשיער יש כוח ויש בו אמירה אישית והוא נתיב להבעת זהות עצמאית, שהיא כל כך חשובה בגיל הזה, ולא רק בגיל הזה.
כוחו של הרצל.
בתקופת התנ"ך היה מקובל לגדל זקן, והופעה עם פנים מגולחות נחשבה מבוזה. כאשר חנון מלך עמון שילח את שליחי דוד המלך בחזרה לארצם כשחצי זקנם מגולח, הורה להם דוד להשתהות בעיר עד שזקנם יצמח שוב, ועל רקע מעשה זה יצא מיד למלחמה בבני עמון. מעניין לציין שהכמרים והנזירים הקתולים מקפידים על זקן מגולח דווקא, אולי כדי להיבדל מהיהודים ולהבדיל מהמוסלמים, בעוד שרוב הנזירים והכמרים של הנצרות בארצות המזרח הם בעלי זקן.
בימינו, רוב הגברים בעולם רגילים לגלח את זקנם, ולכן יש בגידול זקן אמירה מסוימת, וזקן שבולט בצבעו ובגודלו הוא סימן היכר לאדם הנושא אותו, בעיקר אם הוא חי בחברה שבה מגודלי הזקן מעטים. כל חברה והאמירה שלה. רבים מהיהודים המקפידים במצוות נושאים זקן על לחייהם וסנטריהם במשך כל חייהם הבוגרים. ולהבדיל, גם אצל רבים מהמוסלמים והסיקים ההודים גידול זקן הוא חלק מהתרבות והדת.
ההופעה המלכותית של הרצל, שסייעה לו מאוד במשימה שלקח על עצמו לארגן ולהנהיג את העם היהודי בתקופתו, נבעה בחלקה מהזקן המהודר והמרשים שנשא. גם האלוף יצחק שדה ז"ל והאלוף עמרם מצנע יבדל"א זכורים לא מעט בגלל זקניהם, וכך גם יהודים חשובים אחרים שהזקן הפך לחלק מדמותם הציבורית.
למה לגדל חצי זקן.
יש זקנים מסוגים שונים. ישנם זקנים מלאים ועבותים, זקנים קצרים שהם למעשה השארת זיפים על הפנים כשהלחיים כמעט מגולחות לגמרי, זקן צרפתי – זקן דק סביב חלק מהפנים, לעיתים בלי שפם, וזקן תיש – השארת זקן רק באזור הסנטר, ועוד. לעיתים מדובר רק באופנה ולפעמים יש לסוג הזקן טעמים חברתיים או דתיים. הרב מאיר בר אילן ז"ל גידל זקן בחצי התחתון של פניו, והחלק העליון של לחייו היה מגולח. הוא היה אומר בבדיחות הדעת שכאשר הוא מדבר עם רבנים הוא מניח את ידיו על החלק העליון של הלחיים ואז הוא נראה רב בעל זקן מכובד כמותם, וכאשר הוא מדבר עם פוליטיקאים הוא שם את ידיו על זקנו ואז הוא נראה מגולח כמותם... מצד שני צעירים רבים בימינו מגדלים זקן מסוגים שונים כאות לעצמאות ולרצון להיראות לא קונבנציונליים, וגם אומנים לא מעטים מעטרים את לחייהם וסנטריהם בזקן.
גם לשפם יש היסטוריה מעניינת לא פחות. בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, שליטים, מלכים וקצינים רבים בחרו להחליף את הזקנים בשפמים. לאחר מלחמת העולם השנייה ירד קרנו של השפם לטובת מראה מגולח, ורק בשנות ה־80 זכה השפם לעדנה, כאשר בקרב האוכלוסייה הציונית־דתית, למשל, בעל שפם זכה לקיטלוג חברתי של "מזרוחניק". בשנים האחרונות נכנס השפם לתרבות ההיפסטרית. לפני כעשרים שנה נוסדה במלבורן שבאוסטרליה מסורת בשם מובמבר, MOVEMBER(שילוב של המילים שפם ונובמבר באנגלית). זהו אירוע שנתי שנערך בחודש נובמבר, ובו מגדלים גברים רבים שפם כדי לעורר מודעות בתחום בריאות הגבר, שהוא תחום מוזנח ביותר בעיניי.
אינדקס השפם הוא מדד מודרני לשוויון הזדמנויות בתעסוקה בין נשים לגברים בארצות הברית. בשנת 2014 נמצא כי פחות מ־15 אחוזים מהגברים עטו עליהם שפם. החוקרים השתמשו בנתון המשעשע הזה, וערכו מחקר שבמהלכו בחנו את תמונותיהן של נשים שמנהלות מחלקות אקדמיות במגוון תחומי הרפואה מול תמונותיהם של מנהלים בעלי שפם באותן מחלקות. הם בנו את 'אינדקס השפם', שהוא מספר הנשים חלקֵי מספר המשופמים, כאשר השאיפה הייתה להגיע ליחס העולה על אחד, בלי צורך לפסול משופמים או לאכוף על המנהלים תקנות גילוח. התוצאות הצביעו על מספר מנהלי מחלקות משופמים גבוה בהרבה ממספרן של המנהלות.
צבא יהודי מזוקן.
בעבר התירו פקודות מטכ"ל לחיילים לגדל שפם בלי להזדקק לאישור מיוחד. אחר כך נדרשו החיילים לקבל אישור לגידול שפם, והיום זה שוב אפשרי. לאחרונה צה"ל מנסה להיות שוויוני יותר, ולכן החליט לאפשר לכל חיילי צה"ל לגדל זקן באופן חופשי. אפשר לומר שהגיע הזמן, במיוחד כאשר צה"ל הופך להיות יותר ויותר צבא ה' וחייליו נדמים יותר ויותר לדוד המלך בכבודו ובעצמו. ארגון 'תורת לחימה' היה אחד הגורמים הבולטים במאבק למען מתן הפטור הגורף לגידול זקן לחיילים שמבקשים זאת, תוך כדי הסרת חסמים בירוקרטיים. החלטה זו משקפת גישה שוויונית ומכילה יותר של צה"ל כלפי סממנים אישיים. אגב, גם בתכשיטים המאושרים לחיילות ובצבעי הלק ניתנו כמה הקלות.
על פי פרטי ההסדר החדש, כל החיילים יהיו רשאים לגדל זקן מלא, שמתחיל מהפאות ומגיע עד הסנטר, או לחלופין זקן צרפתי. יחד עם זאת ההנחיות החדשות קובעות כי לא יתאפשר עיצוב הזקן במדרגות, ולא קיצוצו לכדי זיפים בלבד. הזקן יהיה חייב להתאים להופעה הצבאית הנאותה, כך שבכל זאת נשאר מקום לשיקול דעת של המפקדים ולשמירה על משמעת צה"לית. אכן, רבים מאלו שייהנו מהשינוי בפקודה יהיו חיילים דתיים, אך ייתכן מאוד שיצטרפו אליהם רבים שירצו לחסוך את הטרחה שבגילוח בסדר היום הדחוס של ההשכמה הצבאית. אם הרווחנו בגלל זה הופעה יהודית יותר של חיילינו, דיינו. צבא ה' כבר אמרנו?
לתגובות: chanakatan@gmail.com