טקס האנשים הפשוטים. האנשים שנבחרו להדליק משואות השנה הם באמת אנשים ראויים, דמויות מופת שהוסיפו רוח, ציונות וגבורה השנה. אבל אם היו שואלים אותי הייתי עושה השנה את טקס האנשים הפשוטים.
מדליקי משואות לא כאלה שסיפורם פורסם או שהם סלב, אלא אנשים שהם סיפור היום יום של המלחמה ושל העם שלנו. סתם מילואמיניק שעשה כבר סבב רביעי בעזה. סתם אשה גיבורה של מילואמיניק שחיה לבד בבית כבר 300 ימים. סתם ילד של מילואמיניק שהולך ללמוד בבית ספר וגדל כשאבא בצבא כבר שנה.
סתם פצוע מלחמה כזה שאיבד רגל כמו רבים ונאבק בנחישות וגבורה כל בוקר מחדש. סתם אחות במחלקת השיקום בתל השומר שקמה כל בוקר לעזור לשיקום אותו לוחם וחבריו. סתם הורה שכול או אלמנה שבוחרים לקום כל בוקר ולהמשיך בחיים בעוז רוח.
סתם תושב כרם שלום או ניר עז שהחליטו עם רוח אדירה לחזור ולהקים את הישוב מחדש. סתם עובדת סוציאלית שמסייעת נפשית להלומי קרב.
סתם סבתא שעושה כבר שנה ביביסיטר על הנכדים כשהחתן שלה בצבא והבת שלה בעבודה. סתם בחור ישיבה שהוסיף ללמוד עוד דף גמרא ועוד פרק תהילים ביום לזכות החיילים והחטופים. סתם משקיע הייטק שבוחר להשקיע פה כדי לחזק את הכלכלה הישראלית.
מדליקי המשואות בשם האנשים הפשוטים במדינה שלנו. שיום יום פועלים בגבורה כדי שיהיה לנו פה טוב יותר. בצבא, בחינוך, בכלכלה ובחברה. אנשים פשוטים שהם הסיפור של כולנו. ולתפארת מדינת ישראל.