1949, משרד החינוך, תל אביב.
- יבוא.
- כן, קראת לי, אדוני שר החינוך?
- בהחלט, לוח השנה היהודי. בוא שב, אנחנו צריכים אותך.
- בטח, מה שאפשר לעשות אני מגויס.
- יפה. אז ככה, אנחנו מקימים עכשיו את מערכת החינוך כמו שאתה יודע, ואנחנו רוצים שתעזור לנו לבנות את שנת הלימודים.
- בטח, אין בעיה. החינוך מעל הכול.
- יופי, אז אנחנו מתחילים את שנת הלימודים איפשהו בספטמבר, מה זה יוצא אצלך?
- זה משתנה, אני לוח שנה יהודי. אבל זה סביבות אלול כזה.
- יפה, אז אנחנו לומדים באלול.
- "לומדים"? זו תחילת שנה כבוד השר, אי אפשר בבום לעבור ככה מאפס למאה.
- אה. אוקיי, אז מה עושים?
- קודם כול הסתגלות, כמה ימים ראשונים מתחילים בשעות משתנות שאין בהן שום חוקיות נראית לעין.
- וזה לא בלגן להורים?
- בטח בלגן, אבל אתם רוצים חינוך, לא?
- אה, כן.
- יפה.
- אבל אז אחרי כמה ימים מתחילים ללמוד, כן?
- שניה כבוד השר, חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.
- אז?
- "אז" הוא אומר לי... אז סיורי סליחות.
- וזה בשעות הלימודים יוצא?
- לא לא, זה בערב.
- אז מה זה קשור ללימודים?
- אי אפשר לצפות מהתלמידים לתפקד יום אחרי סיור סליחות בירושלים.
- אה, זה בירושלים?
- כמובן, בכותל.
- אבל עוד לא כבשנו את הכותל.
- אז יהיה מאוד לא נעים לילדים בסיור סליחות הזה שאתה מתכנן.
- אני מתכנן?
- אתה רוצה שנת לימודים או לא רוצה שנת לימודים?
- טוב, אני אנסה שנכבוש את הכותל. אבל אחרי זה אפשר שילמדו?
- מפה לשם ראש השנה.
- אה.
- בחגים אי אפשר ללמוד.
- טוב. ואחרי ראש השנה?
- לומדים, בטח.
- יופי.
- שניים־שלושה ימים ואז יום כיפור.
- ברור, כיפור זה ברור. ואחרי כיפור לומדים!
- שמע, אחרי כיפור זה כבר סוכות, לדעתי תעשה גשר וזהו.
- מה זה גשר?
- זה אומר שלאף אחד אין כוח לבוא בשביל יומיים.
- טוב, אני אחשוב על זה. אבל אחרי סוכות אפשר ללמוד?
- בטח. אחרי סוכות תן בראש בלי רחמים. בשביל מה יש חודש מרחשוון.
- יופי.
- חוץ מכיתה א', שהם עכשיו שלושה שבועות בחזרות למסיבת הסידור שכוללת תכל'ס 35 דקות תוכן נטו.
- אה.
- אבל חוץ מזה כולם לומדים, שמחה גדולה, הכול בסדר עד חנוכה.
- מה קורה בחנוכה?
- חופש בגדול. חוגגים את הנס שחינוך שהיה אמור להספיק לשנת לימודים שלמה הצליח להתכווץ לשלושה חודשים.
- מה?
- אחרי חנוכה זה כבר גארבג' טיים, כבוד השר.
- רגע רגע, אבל השנה רק התחילה.
- וכבר נגמרה. ראית מה זה? אין על לוח השנה היהודי.
- איך נגמרה?
- כי אחרי חנוכה יש לך עוד את שבט, אוכלים פירות יבשים, לא מתפקדים שבוע ואז אדר וזהו. נגמר.
- למה נגמר באדר?
- באדר יש פורים.
- פורים זה יום אחד!
- פורים זו חוויה הוליסטית פלואידית, נשמה. זה חודש שלם. ונהפוכו, רב פורים, טריק אור טריט, שמחה גדולה.
- טריק אור טריט זה של הנוצרים אני חושב.
- או ווה. ולהרביץ לרצפה עם ערבות זה של מי?
- זה שלנו.
- הבנתי.
- אז בשורה התחתונה באדר לא לומדים, אתה אומר.
- חס וחלילה, תגיד תודה אם הילד לא יחזור הביתה עם נפץ תקוע באוזן.
- ואחרי אדר?
- אחרי אדר יש לך פסח על הראש ואז צריך חופש הרבה לפני החג.
- כדי שהילדים יעזרו לנקות לפסח?
- חחחחחחחחחחחחחחח
- מה מצחיק?
- כלום כלום, בדיחה פנימית שלי עם עצמי.
- ומה קורה אחרי פסח?
- אחרי פסח בכל שבוע אני עושה לך אירוע: יום הזיכרון, יום העצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים.
- אבל עוד לא כבשתי את ירושלים.
- אז יהיה יום ירושלים עצוב מאוד, מה אני אגיד לך, תתחילו להתקדם בכיוון.
- אוקי, אוקי.
- אחרי זה יש לך חג שבועות והופס נגמרה השנה.
- לא הבנתי, איך כבר נגמר? יש עוד חודשיים לפחות עד אלול הבא.
- חופש גדול.
- ממה צריך חופש גדול?
- מכל החופשים הקטנים, זה לא עסק ככה.
- הבנתי. אז תכל'ס לומדים שלושה חודשים נטו.
- בדיוק. שלושה חודשים יפים כאלה.
- טוב, ולפחות בחודשים האלה ילמדו יפה?
- זה כבר תלוי בך. תדאג למערכת מתגמלת ואיכותית שמושכת את האנשים הכי טובים ותראה נפלאות.
- אה נו, קטן עליי.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com