בעקבות דבריו החריפים של היועץ המשפטי לממשלה מר אליקים רובינשטיין נגד רבני 'פיקוח נפש' שקבעו כי מארגני יוזמת ז'נבה עשו מעשה בגידה, פירסם העיתון הצופה בסוף השבוע שעבר הוכחה לכך שגם בג"ץ עצמו קבע בשנת 92' כי כל התארגנות פרטית של יחידים או קבוצה על מנת להביא למסירת חלקי ארץ ישראל לגורם זר הרי שהיא בגדר בגידה.
כזכור, אף הורה בשבוע שעבר היועץ רובינשטיין לפתוח בחקירה נגד רבני 'פיקוח נפש' בעקבות דבריהם התקיפים נגד היוזמה ומארגניה.
מאמר מערכת של הצופה מביא את סיפור עתירתם של גורמי ימין בשנת 92' נגד ממשלת ישראל, עת ביקשה לפתוח במהלכים מדיניים עם סוריה, מהלכים שעלולים היו להביא למסירת הגולן לידי השלטון הסורי.
בתגובה לעתירתם אז, קבע בג"ץ בהרכב בו ישבו השופטים אור, אלון ולוין, כי ממשלת ישראל עושה כחוק בשעה בה היא נושאת ונותנת, אולם אין כן כאשר מדובר ביוזמתם ובפעולתם של יחידים נטולי סמכות ורשות ממלכתית. בית המשפט הגבוה לצדק פסק אז כי "הטענה כי ניהול משא ומתן מדיני ע"י ממשלת ישראל, שזכתה לאמון הכנסת כדת וכדין, יש בו כביכול משום עבירה פלילית של בגידה, מוטעית היא מיסודה..." בהמשכם של דברי בג"ץ הוא קובע כי "העבירות שבסעיף 97 ו-100 לחוק העונשין... מדובר בהן מכוח האמור בסעיף 91 לחוק על יחיד או קבוצה, הפועלים ללא סמכות כדין ושלא הוסמכו כדין"
בהמשך מאמר המערכת ב'הצופה' מובהרת מהותו של חוק 97 ו-100 האמורים ומוזכרים בבג"ץ "97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה. ב'. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם. סעיף 100 לחוק העונשין עוסק ב'גילוי החלטה לבגוד' מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98, או 99, דינו – מאסר עשר שנים"
ממשיך בית המשפט העליון וכותב בתגובתו, שנועדה כזכור, כדי להתיר את מהלכי ממשלת רבין מול סוריה, כי "העבירות שבסעיפים 97 ו-100 האמורים מדובר בהן איפוא ביחיד או בקבוצה, הפועלים ללא סמכות כדין, ושלא הוסמכו כדין". לעומת אלה שב ומדגיש בית המשפט כי ממשלת ישראל אינה באה "כלל ועיקר בגדרן של העבירות האמורות, אשר בשם בגידה מכונים".
לקראת סיכום החלטת בג"ץ נכתב כי חוק הבגידה מדבר רק "ביחיד, או בכנופייה או במפלגה שעשתה מעשה ללא רשות, ללא סמכות, בלי רשות העם, בלי רשות הכנסת, בלי רשות הממשלה, להוציא שטח מריבונותה של ישראל. האם זה מותר או אסור? החוק אומר – אסור, ואם דבר כזה יעשה בשעת מלחמה, עלול האדם לקבל גם עונש מוות", קובע בית המשפט העליון.
בעיתון 'הצופה' מדווח כי פסיקה זו הועברה לידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה אולם זה טרם הגיב להחלטה זו. (ש)
כזכור, אף הורה בשבוע שעבר היועץ רובינשטיין לפתוח בחקירה נגד רבני 'פיקוח נפש' בעקבות דבריהם התקיפים נגד היוזמה ומארגניה.
מאמר מערכת של הצופה מביא את סיפור עתירתם של גורמי ימין בשנת 92' נגד ממשלת ישראל, עת ביקשה לפתוח במהלכים מדיניים עם סוריה, מהלכים שעלולים היו להביא למסירת הגולן לידי השלטון הסורי.
בתגובה לעתירתם אז, קבע בג"ץ בהרכב בו ישבו השופטים אור, אלון ולוין, כי ממשלת ישראל עושה כחוק בשעה בה היא נושאת ונותנת, אולם אין כן כאשר מדובר ביוזמתם ובפעולתם של יחידים נטולי סמכות ורשות ממלכתית. בית המשפט הגבוה לצדק פסק אז כי "הטענה כי ניהול משא ומתן מדיני ע"י ממשלת ישראל, שזכתה לאמון הכנסת כדת וכדין, יש בו כביכול משום עבירה פלילית של בגידה, מוטעית היא מיסודה..." בהמשכם של דברי בג"ץ הוא קובע כי "העבירות שבסעיף 97 ו-100 לחוק העונשין... מדובר בהן מכוח האמור בסעיף 91 לחוק על יחיד או קבוצה, הפועלים ללא סמכות כדין ושלא הוסמכו כדין"
בהמשך מאמר המערכת ב'הצופה' מובהרת מהותו של חוק 97 ו-100 האמורים ומוזכרים בבג"ץ "97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה. ב'. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם. סעיף 100 לחוק העונשין עוסק ב'גילוי החלטה לבגוד' מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98, או 99, דינו – מאסר עשר שנים"
ממשיך בית המשפט העליון וכותב בתגובתו, שנועדה כזכור, כדי להתיר את מהלכי ממשלת רבין מול סוריה, כי "העבירות שבסעיפים 97 ו-100 האמורים מדובר בהן איפוא ביחיד או בקבוצה, הפועלים ללא סמכות כדין, ושלא הוסמכו כדין". לעומת אלה שב ומדגיש בית המשפט כי ממשלת ישראל אינה באה "כלל ועיקר בגדרן של העבירות האמורות, אשר בשם בגידה מכונים".
לקראת סיכום החלטת בג"ץ נכתב כי חוק הבגידה מדבר רק "ביחיד, או בכנופייה או במפלגה שעשתה מעשה ללא רשות, ללא סמכות, בלי רשות העם, בלי רשות הכנסת, בלי רשות הממשלה, להוציא שטח מריבונותה של ישראל. האם זה מותר או אסור? החוק אומר – אסור, ואם דבר כזה יעשה בשעת מלחמה, עלול האדם לקבל גם עונש מוות", קובע בית המשפט העליון.
בעיתון 'הצופה' מדווח כי פסיקה זו הועברה לידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה אולם זה טרם הגיב להחלטה זו. (ש)