אבל כבד נפל על עולם התורה הספרדי עם היוודע דבר פטירתו של הרב מאיר מאזוז זצ"ל, ראש ישיבת 'כסא רחמים' ומוסדותיה וממנהיגי הציבור הספרדי בישראל. בן 80 היה במותו.
רבבות ליוו אותו בדרכו האחרונה אל בית העלמין פוניבז' בבני ברק, שם נקבר סמוך לרעייתו. בשל מנהגי חודש ניסן ובשל צוואתו לא נערכו הספדים, ובמקום זאת נשאו רבנים דברי התעוררות ופרידה. הלוויה אף הועברה בשידור חי בכלי תקשורת רבים, כולל של המגזר הדתי־לאומי, לצד הספדים כמעט בכל קצות החברה הישראלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר: "אני דואב עמוקות עם רבים מאוד בעם על פטירתו של הרב מאיר מאזוז זצ"ל, מגדולי התורה בדורנו, ראש ישיבת 'כסא רחמים' ומעמודי התווך של עולם ההלכה והמסורת של יהדות ספרד. זכיתי להיפגש ולשוחח עם הרב מאזוז, ותמיד התרשמתי מחוכמתו, מתבונתו ומצניעותו. הרב מאזוז נשא בגאון את מורשת יהדות תוניסיה, והעמיד דורות של תלמידים שממשיכים את דרכו".
מפעל חייו היה הישיבה ומוסדותיה
אף שחלק מהציבור התוודע אל הרב מאזוז עם תחילת מעורבותו בשדה הפוליטי, הרב ששון טרבלסי, נאמנו של הרב מאזוז, מדגיש בשיחה עם 'בשבע' כי עיקר מפעל חייו היה ישיבת 'כסא רחמים' ומוסדותיה. "ישיבה שלומדים בה גם נביא, דקדוק, תיקון סופרים, פרשנים של חכמי ספרד. הוא שם דגש על הצד העדתי במובן התורני. היה לו חשוב שילמדו בישיבה את התורה של חכמי צפון אפריקה ואת צורת הלימוד שלהם. כך למשל בכל הכיתות יש שיעור יומי שבו אחד התלמידים מכין ומוביל את השיעור, במטרה להגיע לעומקם של דברים".
כמו כן הרב מאזוז השתדל במיוחד שהלימוד בישיבה יהיה אליבא דהלכתא. בהתאם לכך, בניגוד לישיבות אחרות שבהן סדר צהריים מוקדש ללימודי גמרא בבקיאות, בישיבת 'כסא רחמים' סדר צהריים מוקדש ללימודי הלכה בעיון. "אם למשל בבוקר התלמידים למדו מסכת שבת, בצהריים הם ילמדו הלכות שבת. התפיסה שלו הייתה שמעבר ללימוד הגמרא, חשוב לדעת את ההלכה הפשוטה".
גדלותו התורנית של הרב מאזוז הייתה לשם דבר. "היה אפשר לראות את זה בשיעורים השבועיים שלו. הייתה לו בקיאות בכל עניין", מציין בהערכה הרב טרבלסי. "מעבר לגדלות בספרי ש"ס ובפוסקים, הרב היה בקיא באסטרולוגיה, מתמטיקה והיסטוריה. היה לו זיכרון פנומנלי. בשיעורים שלו הוא ידע לשלב גם דוגמאות מחיי היומיום וגם אנקדוטות היסטוריות מרתקות. ברוך השם בעם ישראל יש הרבה רבנים בעלי ידע בתורה ובהלכה, אבל היכולת להתאים את הלימוד בצורה מסקרנת ונעימה לאוזן הייתה מיוחדת אצלו. את העלונים שיצאו מתוך השיעורים הוא הגיה בעצמו וביקש לשמור על השפה המדויקת שאמר בשיעור, בשכתוב מדויק ואותנטי. לא לחינם היה לעלון ביקוש עצום".
הרב מאזוז נולד בי"ג בניסן תש"ה בתוניס, בן לרב מצליח מאזוז הי"ד, מראשי יהדות תוניסיה ומייסד ישיבת 'כסא רחמים'. אומנם הרב מאיר ניסים מאזוז היה ידוע בהשקפותיו הימניות הבלתי מתפשרות, אך הוא עלה ארצה מתוניסיה רק בשנת תשל"א, לאחר רצח אביו בידי מחבל מוסלמי בשובו לביתו מתפילת שחרית. "הוא דגל בגישה שעדיף להישאר חרדי בחוץ לארץ, מאשר לעלות לארץ ולהישאב לאורחות מתקדמות. הרצח של האבא זעזע את המשפחה, עד שעזבו הכול ועלו ארצה". למעשה, הקמת הישיבה בבני ברק נועדה להמשיך את הישיבה שהקים אביו בתוניסיה. "אחרי הרצח, הבנים ראו בהקמת הישיבה מעין צוואה להמשיך את מורשתו, בדרך שבה לימד, בעיקר גמרא והלכה. הקמת הישיבה בבני ברק, אף שלא הייתה ריכוז חרדי־ספרדי באותם ימים, הגיעה בעקבות הרב שמואל עידן, שעבד באותם ימים בסוכנות היהודית, עזר להם להיקלט בארץ ומיקם את הישיבה בפאתי העיר", הוא משחזר.
"אין ספק שהרצח הקשה של אביו חידד את ההשקפה שלו. הוא היה ימני ואפילו קיצוני בדעות הימניות שלו", קובע הרב טרבלסי. "הוא עמד בקשר הדוק ואישי עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל והעריך אותו כגאון בתורה, מרא דאתרא שקובע ומוביל, אבל כשהגיעו הסכמי אוסלו, הוא יצא נגדם בתוקף, למרות הקשר שלו עם הרב עובדיה. הוא התבטל כלפיו כמעט בכל נושא, חוץ מאשר בנושא ארץ ישראל. הוא כתב לו מכתבים ובהם ביקש שישקול שנית את העניין, וכמעט בכל פורום התבטא קשות נגד ההסכמים".
במהלך ההלוויה העיד על כך גם בנו יחידו הרב גדעון מאזוז בהספדו: "מאהבת ישראל הגדולה שבערה בך, אתה היחיד שבזמן הסכמי אוסלו האומללים אמרת לי בזו הלשון: 'אתה עוד תראה כמה דם של אלפים יישפך מעם ישראל'. בזמנו פרסמתי את הדעה שלך בעיתונות, זה מה שיכולתי לעשות. כמה שצדקת אבא, וחבל שצדקת. אם לא היית צודק, היית שמח, אבל לצערנו הרב צדקת. אני מקווה שהשנה וחצי האחרונות יהיו הסוף והקץ לכל צרותינו".
על אף הגדלות התורנית שלו, אחרי פטירת הרב עובדיה הרב מאזוז לא הוכתר כמרן. "הרב מאזוז ברח מכבוד כל עוד נפשו בו", מסביר הרב טרבלסי. "הוצע לו להשתלב בהנהגה של מועצת חכמי התורה, אבל הוא סירב. ייתכן שהוא לא רצה להרגיש מחויבות שתגרום לו אי נוחות בהבעת דעה כזאת או אחרת. הוא העדיף להיות עצמאי וללכת עם האמת שלו. הוא לא חשב פעמיים".
האמת שלו היא שהובילה אותו גם כששימש מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד, שהוקמה לקראת הבחירות של 2015. "זה לא היה מול ש"ס", הוא מאבחן. "הרעיון המקורי היה הרצון להביא את העם שבשדות להצביע בעבור אינטרסים חרדיים. זאת הייתה המטרה השורשית, הפוליטיקה גלגלה את זה למקום אחר". אלי ישי, שעמד בראש מפלגת יחד באותם ימים, מוסיף אף הוא בשיחה עם 'בשבע' כי "הרב מאזוז הלך על זה, כי הוא ראה שגם ש"ס וגם יחד זה להגדיל תורה ולהאדירה. הוא ראה שזאת דרך נכונה להמשיך את המורשת של הרב עובדיה ולשמור על הימין כמובן", ומבקש שלא להרחיב בעניין.
בין אלי ישי, שאף מחזיק בתואר יושב ראש מפלגת ש"ס לשעבר, לבין הרב מאזוז שררה היכרות ארוכת שנים. "כבר כשהגיע לארץ והקים בה את הישיבה, שמו נישא למרחקים בשל הגאונות העצומה והנדירה שלו", הוא מספר. "הכרתי אותו לפני יותר מ־40 שנה, כשהגענו לנחם את הרב עובדיה על פטירת אביו. עם הזמן ההיכרות הלכה והעמיקה. כשהרב עובדיה ביקש להרחיב את שורות המפלגה לכל העדות, בהן תוניסאים, הרב מאזוז ביקש שאהיה הנציג שלו. כך נכנסתי לכנסת בשנת תשנ"ו, והקשר הלך והתהדק, עד הרגע האחרון".
ישי מתאר כי במהלך השנים, כאשר לא מעט נושאים מדיניים מהותיים עמדו על הפרק, הרב מאזוז תמיד התעניין וביקש לשמוע. הדעות שלו היו שונות מאוד מדעת רבני ש"ס. "היו אצלו את שלוש השלמויות - תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל - בצורה חדה וברורה, ללא משוא פנים ובלי לרבע את המעגל. הוא תמיד היה אומר את דעתו. כשאמרו לו שזה לא נשמע יפה או שזה ייראה לא טוב, הוא אמר: אני אומר את מה שנכון ומה שאני מאמין בו. איך זה יישמע זה כבר לא העניין שלי".
באותה תקופה, כשביידן הגיע לארץ בתפקיד סגן נשיא ארצות הברית, היה רעש גדול בעניין הבנייה בשכונת רמת שלמה בירושלים, שנמצאת מעבר לקו הירוק. "נתניהו התקשר אליי בחצות הלילה, וסיפר שהאמריקנים בלחץ. הוא ביקש שנכריז על הקפאת בנייה בירושלים. עניתי לו: 'אנחנו אומרים בכל יום 'בונה ברחמיו ירושלים' בברכת המזון וגם בתפילה, אני אקפיא את ירושלים?! כשהרב מאזוז שמע על כך הוא נחרד מאוד. אמרתי לו: תנוח דעתך, אם יהיה משא ומתן על ירושלים אפרוש מהקואליציה. זה היה אחד המפגשים הכי מרגשים שהיו לנו. הוא זעק מקירות ליבו ובכה 'שלא יעשו את הדבר הזה'. לא היו אצלו משחקים פוליטיים. זה היה מעומק הלב".
אליבא דישי, המורשת העיקרית שהרב מאזוז השאיר אחריו היא הקמת דור של מורי הוראה, העיון הספרדי, שיטת הפסיקה, דרך הלימוד וכמובן האמת והענווה הגדולה שהיו לו. "הוא השאיר אחריו מורשת מופלאה של יהדות ספרד המעטירה. הידע שלו ושיטת הלימוד שלו תופסים כיום מקום חשוב בעולם התורה". יחד עם זאת, ישי מציין את הפשטות והעממיות שאפיינו את הרב מאזוז. "הוא היה מתייחס ועונה לכל אחד. היה לו זיכרון נדיר ביותר. הוא היה מזכיר לי דברים שאמרתי לו לפני שנים עם התאריך המדויק, דברים שאפילו אני לא זכרתי. היו באים אליו עם שאלות מסובכות, והוא על המקום היה עונה עם מראי מקומות".
ראש ישיבה ואב רחום לתלמידיו
שר התקשורת שלמה קרעי החל ללמוד בישיבת כסא רחמים כבר בגיל 11 וחצי, במשך חמש שנים. "הגעתי לישיבת כסא רחמים, היות שהכרתי את הרב מאזוז דרך אבא שלי הרב דוד קרעי, רב מושב זמרת, שלמד בישיבה. גדלנו על תורתו של הרב מאזוז, על ההלכות, על המבטא, על הדקדוק, על העיון. בברכת כוהנים היה מברך אותנו כמו אבא את הבנים. היה אפשר להתייעץ איתו על הכול, לשאול אותו שאלות. הוא היה כמו אב רחום לתלמידים, לא רק ראש ישיבה".
לימים, כאשר התקבל קרעי כמרצה באוניברסיטת בר אילן לפני כעשור, הוא ניצל את ההזדמנות כדי להתפלל בכל בוקר תפילת שחרית יחד עם הרב מאזוז, לשמוע אותו אומר דבר תורה ולהתייעץ איתו אחרי התפילה. "כשהחלטתי להתמודד לכנסת, התייעצתי איתו על הדרך, והוא תמך בי בתהליך. כשנכנסתי לכנסת התדירות פחתה, כי כבר לא הייתי מגיע לאזור יותר מדי, אבל מפעם לפעם, בהזדמנויות שהייתי יכול להיכנס אליו, הייתי מגיע, מדבר איתו, שומע ממנו מה דעתו", הוא משתף.
"הכאב שהוא עזב אותנו גדול, אבל התורה שלו והדרך שלו ימשיכו להאיר אותנו", הוא מבקש להתנחם. "ההנהגה שלו לא הייתה ללמד אותך, להאכיל אותך בכפית, אלא ללמד אותך איך לחשוב, מה קשה לרש"י, איך ללמוד, איך לקבל החלטה, איך לכתוב שאלה ותשובה. התלמידים של הרב מאזוז הם לא קהילה חסידית שמסתופפת סביב האדמו"ר, אלא רוכשים את הכלים להנהגה ויוצאים, פורצים החוצה ומנהיגים קהילות בכל הארץ. הוא עמוד האש שעדיין מאיר לפנינו. אלו דברים שאין במקומות אחרים. זו ישיבה שבה לומדים על חוכמת העיבור, דקדוק, לשון, תנ"ך ופיוטים, וכשמגיעים בגמרא לסוגיות מתמטיות, הרב יודע להסביר שזה בעצם משפט פיתגורס".
על תמיכת הרב מאזוז בהתמודדותו לכנסת במסגרת רשימת הליכוד, מפלגת שאינה דתית או חרדית, מסביר קרעי כי "עמדתו הייתה שאנשים יראי שמיים, אוהבי תורה ושומרי מסורת צריכים להיכנס לכל מקום. לא להשאיר את הזירה לאחרים. אפשר לראות מה שקורה היום באקלים הפוליטי במדינת ישראל, יש מוסדות שלא הצלחנו לחדור אליהם כמעט; התקשורת, מערכת המשפט, האקדמיה, התרבות. לאט לאט אנחנו נכנסים בכוח, והם נאבקים על חייהם. אבל תאר לך שאנשים טובים, אנשים שחושבים אחרת, היו נכנסים לכל המקומות האלה - לא הייתה לנו מלחמה עם שלטון צללים שלא מוכן לקבל את ההכרעה הדמוקרטית של העם, כי גם בתוכו היינו שזורים, גם דתיים, גם ימנים, גם שמאלנים", הוא מתאר את הרציונל. "בעומק המחשבה שלו, הרב הבין שזה דבר נפלא, שנהיה שזורים בכל מקום. בכל מיני סוגיות אני מביא את ההשקפה התורנית שלמדתי בבית אבי ובישיבה. כשמדברים על חוק הגיוס למשל, אני אומר שאפשר להתווכח, אבל צריך לזכור את המורשת שלנו, עומדות היו רגלינו במלחמה, בזכות שערייך ירושלים שעוסקים בתורה. זה צריך ללוות אותנו כשאנחנו מדברים על סוגיות שנוגעות לאורח החיים של ציבורים שלמים במדינת ישראל. זאת המורשת שלקחתי מהרב".
אחד הכלים המהותיים שקיבל קרעי מהרב מאזוז הוא ללמוד איך לקבל החלטות. "בעשייה הציבורית לפעמים שואלים אותי, שאלת את הרב? הרב אמר לך לעשות ככה? הרב לימד אותי את ההשקפה ונתן לי את הכלים. אף פעם לא שמעתי ממנו ביקורת שעשיתי משהו לא בסדר. הוא היה אומר לי, 60 יועצים יהיו לך, אבל בסוף תשמע בקול עצמך. האחריות היא שלך. למדתי אצלו איך יהודי שומר תורה ומצוות צריך לקבל החלטות, שלא לחשוב שהרב זה אורים ותומים. גם כשהיו באים אליו ומבקשים ברכה, הוא לא היה מברך בקלות אלא אומר, תתפלל לקדוש ברוך הוא, הוא מקור הברכה, מה אתה צריך אותי?".
בניגוד לרוב הרבנים החרדים הספרדים, שמאוגדים תחת ש"ס, הרב מאזוז היה עצמאי. "שנים ארוכות הוא היה קרוב מאוד לרב עובדיה יוסף זצ"ל ויחד עם תנועת ש"ס, אבל אחרי פטירת הרב עובדיה הדרכים נפרדו", הוא מדייק. "האמירה שלו הייתה לבחור בכאלו שיפעלו למען החלשים ולמען לומדי התורה. כשפניתי לאנשים בבקשה להתפקד בשבילי לליכוד, שאלתי אותו אם מותר לשלם על כך ממעשר כספים. הוא ענה לי: 'אם בתפקיד שלך אתה הולך לעזור לחלשים, להרים את קרן התורה ולפעול למען לומדי תורה, אוכלוסיות חלשות, רעבים, יתומים ואלמנות, אז יש מצווה בדרך שלך, ומי שעוזר לך יכול לשלם גם ממעשר. דעתו הייתה שצריך להתערות ולהיות חלק מכל שדרת העם היהודי, לא להתכנס בתוך עצמנו, להאיר את מה שיש לנו ולתת לאחרים, אם זה בפיוטים, ואם זה בקריאת התורה, במבטא, בלימוד או בהשקפה. בכל דבר שאנחנו יכולים צריך לתת", הוא מוסיף. "הרב היה איש אמת, שלא ירא מפני איש. הוא היה אומר את הדברים עם שכל ישר. הוא הבין שהאויבים מסביבנו רוצים לכלותנו ואי אפשר להישאר אדישים. אי אפשר לומר בוא ניתן להם מתנות, בוא נסתלק מחבלי ארצנו כדי לרצות אותם, הם רוצים להשמיד אותנו. אלה דברים שהיו ברורים אצלו. הוא אמר את הדברים בצורה פשוטה אך ברורה, ובכל דבר הוא צדק. הוא יצא נגד הסכמי אוסלו ויצא בחריפות נגד הגירוש מגוש קטיף, ובכל פעם שהיה מישהו שניסה ללכת ולהתרפס ולהיכנע, הוא יצא נגדו בלי לחשוש. הייתה לו גאווה יהודית שלא מנסה לרצות ולהתרפס בפני אף אחד. הוא היה איש אמת, זה הדבר שהכי אפיין אותו".