השרה לשעבר איילת שקד מתארחת בפודקאסט של עוזי ברוך בערוץ 7 ומצהירה שלא תעשה הנחות לממשלה הנוכחית וכי המתקפות עליה מוצדקות.
"הממשלה הזו, שאחראית בין השאר - יחד עם ראשי הצבא והשב"כ - לטבח של השבעה באוקטובר, כבר מזמן היתה צריכה ללכת. במשך שנה וחצי הם קיבלו קרדיט מטורף מהאזרחים לנצח את חמאס ולהחזיר את החטופים הביתה. הממשלה, מצד אחד ניסתה להילחם בחמאס, ומצד שני פיטמה את החמאס, שימנה אותו, והסיוע ההומניטרי שהוכנס בכמויות אדירות איפשר לו להחזיק מעמד וייצר עבורו כסף", מאשימה שקד.
הממשלה, לטענתה, עסוקה בהשלכת האחריות ממנה. "הם לא יכולים רק לבוא בטענות. אפשר להאשים את כל העולם אבל בסוף, המשימה המרכזית של ראש הממשלה, הייתה להתנהל מול הממשל האמריקני. הוא לא הניע אוגדות או טנקים אלא היה צריך לטפל בעצירת הסיוע ההומניטרי ובמצור על עזה כי זה מה שמביא ניצחון.
התפקיד המרכזי של ההנהגה הישראלית, היה להתנהל בחוכמה הנשיא מול ביידן, ולהביא הישגים, שיאפשרו לנו לנצח את החמאס. את זה הם לא עשו. הכנסת הסיוע ההומניטרי, בכמויות האלה, עלתה בחיים - גם של פלסטינים - וגם של חיילים ישראלים" היא מוסיפה.
שקד מזהירה מפני חידוש הסיוע ההומניטרי לחמאס לפני השבת החטופים. "הממשלה הזו, עוד כמה שבועות, תכניס סיוע הומניטרי לעזה. אוי ואבוי להם אם יכניסו סיוע לפני שתהיה עסקת חטופים. כי מה זה אומר? שהם לא השכילו לייצר עסקת חטופים ולהציל את מי שאפשר והם נתנו בחינם, שוב, סיוע הומניטרי לחמאס. אם ניתן סיוע מבלי לקבל בתמורה חטופים זה כישלון קולוסלי של הממשלה הזאת ושל צוות המשא ומתן. המנוף המרכזי על חמאס הוא הסיוע ואסור לתת להם אותו בחינם".
"כשאראה כאן את כל החטופים הממשלה תקבל מלים טובות"
שקד נשאלה האם יש לה מילה טובה לשר בצלאל סמוטריץ' שאיים בפירוק הממשלה אם יוכנס סיוע הומניטרי לרצועה. "אין לי מילה טובה", היא משיבה "כי בסוף הוא חלק מזה והאחריות היא גם עליו כחבר קבינט להוציא את החטופים ולנצח את חמאס. עד כה הממשלה לא הביאה את ההישגים הנדרשים. כשאני אראה פה את כל החטופים, וכשאני אראה את החמאס מוכרע, הממשלה תקבל מלים טובות".
לשאלה האם היא פגועה מהשר סמוטריץ' ברמה האישית על רקע הביקורת החריפה שמתח עליה בתקופת הממשלה הקודמת עונה שקד "אני פגועה כי הם גם תקפו אותי באופן אישי וגם שיקרו לציבור. בצלאל סמוטריץ', אחרי שני פיגועים שנרצחו בהם מספר אנשים, אמר שאנחנו חייבים להתפטר. אז למה הוא יושב על הכסא אחרי יותר מ-1,800 נרצחים?
אני העברתי כספים לרשויות הערביות דרך משרד הפנים והוא כינה אותי תומכת טרור, אבל העביר את אותם כספים בעזרת אותם מנגנונים לאותם מקומות. אם אני תומכת טרור בגלל המעשה הזה אז גם הוא תומך טרור. הוא פשוט שיקר לציבור. ברור שיש בי כעס אישי אבל אני מסתכלת על טובת המדינה. בתקופת הממשלה הזו קרה הטבח הנורא ואי אפשר להאשים בכך רק את הצבא והשב"כ. גם הממשלה אשמה"
ומה לגבי אשמתו של נפתלי בנט שהיה ראש מממשלה והמשך במדיניות דומה? שקד דוחה את הטיעון הזה. "א אפשר להאשים את כולם. בסוף הטבח הזה קרה במשמרת שלהם. לבנימין נתניהו יש אשמה מרכזית בשני היבטים: האחד - הוא היה ראש הממשלה ב-16 השנים האחרונות והיתווה אסטרטגיה של שקט ייענה בשקט ומערכת הביטחון התיישרה לפי זה. ניתן להם כסף ויהיה שקט. זו היתה אסטרטגיה של נתניהו.
השני - כדי שאסון כזה יקרה שלושה דברים צריכים לקרוס בו זמנית. ההרתעה של המדינה, ההתרעה המודיעינית וההגנה על הגבולות. בהתרעה וההגנה אפשר לדבר על הצבא, המודיעין והשב"כ. אבל בנושא ההרתעה האחראים הם ראש הממשלה וחברי הקבינט. במשמרת שלהם האויב העז לטבוח בנו, לתקוף אותנו, להשפיל אותנו, כפי שלא נעשה לעם היהודי מאז השואה. הם לא יכולים להתנער מאחריות".
"משמיצים את השב"כ, אנחנו השתגענו?"
השיח הישראלי המקוטב מכאיב מאוד לשקד אבל האופן בו מתבטא חלק מהימין מטריד אותה מאוד בעיקר בתקופה האחרונה כאשר ביקורת רבה מופנה כלפי ראש השב"כ רונן בר. "היום השב"כ נמצא בעין הסערה. הארגון כשל כישלון חרוץ בשבעה באוקטובר, אבל הוא מאוד חשוב למדינה, מציל חיים של רבים, מסכל מאות פיגועים בשנה ולי קשה כאשת ימין לשבת בבית ולראות פוליטיקאים וגם עיתונאים מהימין שמדברים על פירוק השב"כ ומשמיצים את הארגון. יש שם לוחמים ולוחמות שמקריבים את החיים שלהם עבור מדינת ישראל".
היא מבקשת להמחיש את הקושי בסיפור. "שני לוחמי שב"כ היו איתי בצבא בסיירת גולני. א', מהשב"כ, שחשוד בהדלפת המסמכים, היה סמ"פ כשאני הייתי משקית חינוך והוא היה חבר מאוד קרוב שלי. מדובר באדם מדהים ערכי, ציוני, ממלכתי, ישר, באמת, פשוט בחור מדהים. השני הוא ו', שהיה חייל בסיירת מאוחר יותר נהיה קצין והוא בן הזוג של שקמה ברסלר ולכן משמיצים אותו על לא בעוול בכפו עם עלילות מדומיינות.
שני החבר'ה האלה, אחד דתי לאומי ואחד קיבוצניק, השתחררו והחליטו ללכת לשב"כ ולהקריב את החיים שלהם. למה הגענו למצב שבמדינת ישראל קבוצות שונות משמיצות אנשים שונים? אותי זה מאוד מעציב שהימןי נכנס לאטרף מטורלל של 'בואו נפרק את השב"כ'. אנחנו השתגענו? זה ארגון שמציל חיי אדם על בסיס יומיומי. בצבא כולם חברים של כולם וכולם נלחמים עם כולם וכך גם בשב"כ. פתאום בחוץ יש קיתונות של זעם ושקרים ועלילות. לא היינו צריכים להגיע למצב הזה".
למרות השסע בציבור היא מאמינה שרובו מסכים על מרבית הנושאים הבוערים במדינה. "בסוף ברור שהמשותף עולה על המפריד. כולנו רוצים שהמדינה תמשיך לשגשג ולפרוח. לשמחתי הרבה, היום כבר גם כולם מבינים ויש קונצנזוס רחב, שלא תקום מדינה פלסטינית. הרבה אנשים גם מבינים שצריך לעשות שינוי במערכת המשפט, אבל רוצים שזה יעשה בצורה מתונה, בהדרגתיות.
בתקופה שלי כשרת המשפטים עבדתי בשיתוף פעולה עם נשיאות בית המשפט העליון. אני חושבת שהייתה לזה תפוקה והצלחות רבות. בית המשפט היום הרבה יותר מאוזן, מגוון ושמרן. אני רואה לפעמים השמצות נגד השופט סולברג שמוביל את המחנה השמרני בבית המשפט - וזה מאוד עצוב לי שאנשים שמכנים את עצמם ימין - גם פוליטיקאים מהקואליציה - פוגעים ומשמיצים".
האצבע המאשימה שמפנה שקד כלפי הקואליציה - שמורכבת ממפלגות ימין לצד המפלגות החרדיות - מעלה את השאלה כיצד היא מגדירה ימין. "מחנה הימין היום מאוד רחב. עובדתית, 64 מנדטים הצביעו לקואליציה והיום בסקרים הם על 47. לאן כולם הלכו? זה אומר שהימין רחב. יש אנשים שחושבים שהקואליציה לא תפקדה כמו שצריך, שרוצים שנתמקד במשותף ולא נחיה במתקפות ובשנאה".
שקד נשאלת היכן היא תהיה במירוץ הפוליטי הבא ומגיבה "אנחנו לא מדברים על זה כרגע כי אין בחירות באופק. כשיהין בחירות אני מבטיחה לבוא ולדבר על זה. אני בהחלט חושבת שלימין בישראל מגיע יותר ולא את הקואליציה הנוכחית".
הדרך לחוק גיוס: התאמת מסגרות ושלילת הטבות
השרה לשעבר שקד נדרשת לנושא חוק הגיוס ומסבירה כי אין שום סיבה שאלפי חרדים לא ייקחו חלק בצה"ל ואם עדיין קיימות סיבות שיכולות להצדיק זאת - יש לטפל בהן.
"כולם מסכימים שצריכים גם לומדי תורה אבל לא יכול להיות שכל הציבור החרדי לומד תורה. גם כשאני מדברת עם פוליטיקאים חרדים, עם רבנים חרדים, עם אנשי עסקים חרדים, הם כולם מסכימים שיש 40 או 50 אחוזים שלא באמת לומדים תורה. הם צריכים להתגייס לצבא וזה יספיק. הממשלה הזו מעבירה עשרות מיליונים לתקצב ישיבות נושרים. למה מתקצבים אותם? הם לא רוצים ללמוד. במקום לשלוח אותם לצבא מחזיקים אותם במוסדות למרות שהם אינם לומדים. זה אבסורד שאין כדוגמתו.
אם עד השבעה באוקטובר חשבתי שצריך לפטור אותם משירות והעיקר שיצאו לעבודה, לאחר מכן המציאות השתנתה. צה"ל צריך חיילים. הדרך היא לבנות מסגרות לחרדים ויש כאלה. צה"ל צריך להוציא פקודת מטכ"ל שתעגן את שמירת אורח החיים של החרדים בצבא. בנוסף, בכוח אי אפשר לגייס אך צריכה להיות שלילת הטבות למי שלא מתגייס. אם חבר'ה צעירים יבינו שהם לא מקבלים כלום אם הם לא מתגייסים - והם מקבלים הרבה אם הם מתגייסים - המציאות תהיה ברורה. מי שלא מתגייס לא יקבל סבסוד מעונות, לא יקבל מחיר למשתכן, ואז אולי החרדים יעמדו ביעדי הגיוס".