"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (ויקרא ט, א) זה ראש חודש ניסן. אחרי ההכנות של שבעת ימי המילואים, הגיע הזמן להקמת המשכן.
הקב"ה אומר למשה, ומשה אומר לאהרן ולבניו ולזקני ישראל לקחת עגל וכבש, ולבני ישראל גם כן קחו שעיר עזים וכו' והם עושים כדבריו: "וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (שם פס' ה – ו).
כבר בפסוק הקודם נאמר שלקחו את מה שציוה משה, אבל לאחר מכן משה אומר להם "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה', מה כוונת משה כשהוא אומר 'זה הדבר'?
'אור החיים' מסביר שמשה אומר להם שיתרכזו כולם במשכן, ויקחו את אשר ציוה משה אל פני אוהל מועד, והפסוק מסיים "וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'", ישראל עומדים עכשיו לפני ה', ומשה אומר להם, "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ". תמיד תעמדו לפני ה', "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהילים טז, ח).
ישראל עומדים במעמד מיוחד ומרגישים שהם עומדים לפני ה', אומר משה שכך צריך להיות תמיד, זה הדבר שאתם תעשו. תמיד צריך לעמוד לפני ה', תמיד תזכרו שריבונו של עולם נמצא בכל מקום, ותמיד תחיו את העובדה הזאת שאתם עומדים לפני ה'.