משאיות הסיוע שהוזרמו לרצועת עזה שימשו, בפועל, ירייה עצמית ברגליים. הכמויות הגדולות של האספקה סיפקו לחמאס אוויר לנשימה, אך במקביל מאפשרות לישראל תקופה קצרה של הפוגה בהכנסת סיוע נוסף.
גם אם קצב ההגירה של תושבי עזה יוכפל ואף ישולש, יהיה צורך בתוך זמן קצר למצוא פתרונות להכנסת סיוע מחודשת.
במקום להיגרר תחת לחץ בינלאומי ולפעול בחיפזון, מוטב להיערך כבר כעת ולהפוך את הסיוע ההומניטרי לנכס אסטרטגי במערכה.
היתרונות שבניהול נכון של הסיוע
הזרמת הסיוע למרחבים הומניטריים מוגדרים בלבד תאפשר את שינוע האוכלוסייה האזרחית הרחק מאזורים המיועדים ללחימה, תקל על פעילות כוחות צה"ל ותפחית את הסיכון לפגיעה בחפים מפשע.
תהליך חלוקת הסיוע ילווה בבידוק ביטחוני הדוק, אשר יאפשר את לכידתם של מחבלים במסווה אזרחי, וכן יספק הזדמנות לגיוס סייענים מקרב האוכלוסייה.
בנוסף, ייעול תהליך הרישום לקבלת סיוע יאפשר יצירת מרשם אוכלוסין מדויק יותר, שיסייע במאמצי ההגירה ובניהול האוכלוסייה בעזה. שינוי סביבת החיים והגברת תחושת הביטחון במרחבים ההומניטריים יוכלו גם להוביל בהדרגה לשחיקת התמיכה הציבורית בחמאס.
עקרונות לביצוע
חלוקת הסיוע תתבצע תחת פיקוח מלא, כאשר כל תכולה תיפרק ותמויין במחסנים ייעודיים. ניהול חלוקת הסיוע יופקד בידי חברות אזרחיות ישראליות, ולא יושת על צה"ל, כדי לשמור על יעילות ועל עלות סבירה. לצורך החלוקה ניתן להעסיק גם עובדים מקומיים בתמורה להטבות הומניטריות.
צה"ל יידרש לבודד את המרחבים ההומניטריים ולהבטיח את ביטחונם, בעוד שהשב"כ ינהל את מערך הבידוק והחקירה. יש לתכנן ולבנות מראש מתקנים ייעודיים שיכללו מחסנים, אזורי בידוק, מסלולי חלוקה ומתחמי רישום והגירה.
לפי התכנון, כל מתחם יוכל לקלוט עשרות אלפי נציגים ביום, ובאמצעות חמישה מתחמים בלבד ניתן יהיה לשרת את כלל האוכלוסייה ברצועה בשתי חלוקות שבועיות.
לסיכום
במקום להמתין לרגע בו לחץ חיצוני יכפה צעדים חפוזים ולא מבוקרים, יש להיערך כבר כעת. ניהול נכון של הסיוע ההומניטרי יכול להוות מכפיל כוח אסטרטגי – גם בשדה הקרב וגם בזירה המדינית.
הכותב הוא רב חטיבת גבעתי במילואים