יוצרת התוכן ואמנית החול. רחלי בנדר, הגתה מיזם זיכרון ייחודי לחללי צה"ל תחת הכותרת 'דקה של אור' ובו היא מנציחה סיפור אחד על דמותו ואישיותו של חלל צה"ל דרך סרטון קצר בו היא משלבת גם את כשרונה כאמנית חול.
בראיון לערוץ 7 היא מספרת על המיזם שעליו חשבה כבר בימיה הראשונים של המלחמה. "מתחילת המלחמה חשבתי איך אני יכולה להנציח את החיילים הרבים שנפלו במלחמה בצורה משמעותית, כך שכל אחד ישאיר אחריו איזושהי נקודה של אור בעולם".
תחושתה הייתה שסרטים ארוכים על חיילים יש הרבה ולא לכולנו יש את היכולת לראות את כולם או רבים מהם על מנת להתוודע לכל חייל וחייל ולסיפורו האישי, ומשום כך סברה ש"אם אעשה דקה של אור, 60 שניות של סרטון, של נקודה אחת משמעותית, על סיפור אחד משמעותי, משהו ממכתב שהחלל השאיר אחריו, זה משהו שאנשים יכולים לראות ולקחת את זה לחיים שלהם".
בנדר מספרת כיצד הפך הרעיון למציאות: "פרסמתי הודעה למשפחות שכולות שאשמח לשמוע מהם משהו קטן ומשמעותי על הבן שלהם, הנכד, האבא, הבעל, וקיבלתי המון הודעות של סבים וסבתות והורים ואחים וילדים שמאוד מאוד ישמחו. הרגשתי שזה מנחם ולא רק את המשפחות זה מנחם, גם את עם ישראל מנחם לדעת שיש לנו כאלה חיילים גיבורים וקדושים. זו קריאת כיוון, אני מרגישה שהם ממש מורי דרך בשבילנו".
מספרת בנדר גם על משפחות שהתקשו להנציח את הבן "ובזכות הדקה של אור הרבה אנשים שמעו על הבן". המיזם הוא עוד סוג של חיבוק ועטיפה של עם ישראל את המשפחה. "אני מקבלת הודעות מאוד מאוד מרגשות מהמשפחות", היא מספרת ומציינת כי הסרטונים עולים לרשתות החברתיות ולקבוצה שקטה שגם היא קיימת תחת הכותרת 'דקה של אור' ובה עד כה מעל ארבע מאות חברים.
עוד מציינת בנדר כי לאחר שפרסמה אודות המיזם פנו אוליה אנשי פורום הגבורה "וביקשו לשלוח למשפחות, וכמובן שנעניתי בשמחה. יש הרבה משפחות מפורום הגבורה שפנו אליי להנציח את הילדים שלהם ואני מקווה שזה גם יעלה במאהל".
בשבוע שעבר יצא לאור הסרטון העשירי שיצרה בנדר. הסרטון מספר על יעקב נדלין הי"ד, חייל שעלה לארץ בגיל 17 ללא המשפחה וללא חברים. "הוא התגייס כחייל בודד, אחר כך הוא גם עזר להקים בית לחיילים בודדים. אדם מדהים וכשהודיעו לאשתו שהוא נהרג זה היה בערב שבת. הם היו בברית יצחק של אחיין שלה. הברית הייתה אמורה להתקיים למחרת בבוקר. הם לא ידעו איך יקיימו את הברית במצב כזה עם הלב הכבד ופתחו ספר שיעקב כתב בו הערות ואחת ההערות שהוא כתב שם הייתה ש'החיתוך בבשר החי סופו הוא איחוי אהבה ושלום...'". בנדר רואה בדברים הללו של יעקב לא רק מסר למשפחה אלא מסר כלל ישראלי בעיקר בתקופה זו בה נראה ששוב חזרנו לימי הפילוג בעם, "אמרתי שגם החיתוך בבשר החי, גם הכאב הזה והפירוד הזה, הסוף שלו יהיה אהבה, הסוף שלו יהיה שלום. אין אפשרות אחרת".