מה השורש התורני היסודי של הציונות הדתית? הרב סולובייצי'ק במאמרו "קול דודי דופק" דן בדמותו של איוב. חז"ל ממקמים את איוב בתקופות שונות בהיסטוריה (גמ' בבא בתרא דף טו' עמ' א).
דרך מדרש זה מברר הרב מה פשר התביעה האלוקית מאיוב? איוב היה אדם ישר, אפילו צדיק, נותן צדקה, מקריב קורבנות, איש הגון ומוכר. ובכל זאת יש בו איזה חיסרון כלשהו. מהו אותו חיסרון?
מספר דעות במדרש לגבי התקופה בה חי איוב - ימי המרגלים, מעולי הגולה (תחילת בית שני), בימי שפוט השופטים, בימי אחשוורוש, בימי מלכות שבא, בימי כשדים ובימי יעקב.
המשותף לתקופות אלו, אומר הרב סולובייצ'יק, זה ההתרחשות הציבורית המשמעותית שקוראת באותה תקופה. במצב זה היה מצופה מאיוב לא רק להיות אדם טוב באופן פרטי, מה שנדרש ממנו זה להשתתף בהתרחשות הציבורית המשמעותית. היסוד החסר אצל איוב היה הפרטיות שלו, ואי ערנות שלו למצב הציבורי שסביבו.
היסוד התורני שמניע את השקפת העולם התורנית שלנו, אומר הרב סולבייצי'ק, זה להיות שותפים בצער הציבור, להרגיש את מצבו ולהיות מעורבים בהתרחשויות. להיות צדיק באופן אישי זה מצוין אבל כלל לא מספיק לדרישה התורנית האלוקית מהיהודי.
מתוך ערנות ואכפתיות ממצב הציבור, היהודי מתעורר מתרדמת צדיקותו הפרטית ויכול לעמוד בדרישה האלוקית להיות שותף אמיתי במימוש מטרות התורה בעולם.
זוהי הקומה הראשונה של המנוע התורני הציוני דתי.
הרב אברהם ליבני בספרו "שיבת ציון נס לעמים" (או "הסוד הישראלי" בהוצאה החדשה) גם כן מתבונן בדמותו של איוב. אותו מדרש בדיוק על איוב מהווה בסיס לניתוח של קומה נוספת במנוע התורני של הציונות הדתית. הרב לבני מזהה שהמשותף לכל התקופות הללו הוא השינוי ההיסטורי שמתרחש בהם. כל יום וכל תקופה יש לה חשיבות אך אינו דומה יום הבגרות ליום לימודים רגיל. לפספס יום לימוד רגיל זה לא נורא כל כך אבל לפספס את יום הבגרות זה משמעותי מאוד. כך ההיסטוריה, יש בה לפעמים התרחשויות ותקופות שיוצרות שינוי משמעותי. הרב סולובייציק מעמיד בחדות את הדרישה להיות מעורב עם הציבור ואכפתי ממצבו לאור השינויים המתרחשים.
הרב ליבני מבאר שהחיסרון של איוב היה נעוץ בכך שהוא לא שידרג את תפיסת עולמו ולא התאים את חייו לדרישה האלוקית המתחדשת עם השינוי ההיסטורי. בשפה המורגלת אצלנו אנו אומרים- מה היא "אמונת עיתנו" הנדרשת מהיהודי לאור השינויים ההיסטוריים? מאיוב היה נדרש להיות ערני לדיבור האלוקי שפונה אליו דרך זיהוי המצב ההיסטורי. שינוי היסטורי מחייב התחדשות תפיסתית עמוקה, התחדשות תורנית ובניין תפיסת עולם תורנית עמוקה יותר ומדוייקת יותר שמותאמת להתחדשות ומסוגלת להקדים תרופא למכה ולהצמיח ישועה מתוך צפייה לגאולה.
לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות ולאחר כשנה וחצי מאז תחילת מלחמת הקוממיות. נדרש מאיתנו להמשיך בדרכנו לקחת אחריות ולהיות מעורבים עם האומה באתגריה, וגם להתבונן מהי "אמונת עיתנו" שהתחדשה עם ההתרחשויות ההיסטוריות של שנה וחצי אלו.
חג עצמאות שמח.
לקבלת החוברת - "התבוננות בצמיחת גאולת ישראל השלישית. הציונות לא פסקה, הפוסט מודרניות לא תפסה" - שלחו הודעה למייל [email protected]