לקראת המעבר המורכב שבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה לבין יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, חיברו בארגון רבני צהר תפילה מיוחדת.
המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות משקף את המתח העדין שבין זיכרון הנופלים והאבל הלאומי לבין שמחת החירות והעצמאות. השנה, לנוכח אירועי מלחמת "חרבות ברזל" והאתגרים הרבים בחברה הישראלית, גיבש ארגון רבני צהר תפילה שמבקשת לבטא את רגשות המעבר המורכב.
התפילה, שנכתבה על ידי הרב צחי להמן בשם רבני צהר, משלבת כאב ושכול עם תקווה ונחמה, זיכרון הנופלים והחטופים עם אמונה בעתיד טוב יותר, ומבקשת להדהד את הרגשות של כאב עמוק לצד גאוות הגבורה והאחדות.
ארגון רבני צהר מזמין את הציבור הרחב להשתמש בתפילה בבתי הכנסת, בטקסי המעבר ובמסגרות ציבוריות ופרטיות.
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, הסביר: "אחד הרגעים הקשים לחברה הישראלית בכלל ולרבות המשפחות השכולות בפרט הוא המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות. הדילוג מכאב ויגון לשמחה וריקוד נראה קצת מהיר וקצת חד מדי עבור רבים. זה נכון בכל שנה ובמיוחד בשנה האחרונה בעת שלוחמינו בעזה וחטופינו עמוק במנהרות. תפילה זו נועדה לעדן את הרגעים ולהוליך אותנו מהזיכרון לתקווה ומהיגון לשמחה".
התפילה:
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ בָּאִים אָנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַיִן דּוֹמַעַת וּבְלֵב שָׁבוּר – הַמַּאֲמִין בַּטּוֹב וּמְבַקֵּשׁ נֶחָמָה. רִשְׁעֵי עוֹלָם פָּגְעוּ בָּנוּ. הָרְגוּ וְחָטְפוּ נָשִׁים, גְּבָרִים וָטַף וְחִלְּלוּ צֶלֶם אֱ־לֹהִים. וּכְנֶגְדָּם, אֶזְרָחִים וְחַיָּלִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּבִגְבוּרָה, מַאֲמָץ וּנְחִישׁוּת יָצְאוּ לְמִלְחָמָה וְזָקְפוּ אֶת כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל.
כְּאֵב וְגַאֲוָה מְצִיפִים אֶת לִבֵּנוּ, כְּאֵב עַל הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁסָּפַגְנוּ וְגַאֲוָה עַל הַגְּבוּרָה הָעִלָּאִית שֶׁרָאִינוּ. וּבְלֵב שָׁבוּר הַמַּאֲמִין בַּטּוֹב פּוֹרְסִים אָנוּ יָדֵינוּ לְפָנֶיךָ. שֶׁתְּמַלֵּא אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּתִקְוָה וּבְנֶחָמָה. בְּחַיִּים וּבְשָׁלוֹם. הָשֵׁב אֶת כָּל חֲטוּפֵינוּ, רַפֵּא אֶת כָּל פְּצוּעֵינוּ, הַגְבֵּר אֶת הָאַחְדוּת בֵּינֵנוּ וּפְקַח אֶת עֵינֵנוּ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ.
תֵּן לָנוּ כֹּחַ לְמַגֵּר אֶת הָרֶשַׁע מֵהָעוֹלָם, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכְּאֵב וְהַשְּׁכוֹל, לְסַיֵּעַ לְכָל הַנִּצְרָכִים וּלְהַמְשִׁיךְ לִבְנוֹת וּלְשַׁכְלֵל אֶת מְדִינָתֵנוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". וְנֹאמַר אָמֵן.