אלעד גביאן, במאי דוקומנטרי צעיר, היה עד לאחרונה מקור של המחלקה היהודית בשב"כ.
לאחר שנה וחצי בתפקיד, הוא החליט לפרוש ולהשאיר מאחוריו עולם סודי של מפגשים חשאיים, תגמולים כספיים נדיבים והבטחות להגשמת חלומות.
לאחר שנחשף אצל איילה חסון הוא ישב לראיון מרתק לפודקסט "הטווח הקצר" של רותם סלע, מו"ל הוצאת סלע מאיר וחשף את התנאים המפתים שהוצעו לו ואת המחיר האישי ששילם על חיים כפולים.
גביאן, שהצטרף לשב"כ לאחר שזוהה כ"פצצה מתקתקת" בשל פעילותו הימנית ברשתות החברתיות ובמחאות, תיאר תהליך גיוס שהחל בפגישות תמימות לכאורה. לאחר שלוש פגישות, התחיל לקבל תשלום עבור זמנו. "בהתחלה זה היה 400 ש"ח לפגישה, אחר כך 600, 800", סיפר בראיון. הפגישות, שנערכו אחת לשבועיים ונמשכו כשעה, הניבו תעריף מרשים של כ-400 ש"ח לשעה כולל נסיעות. לדבריו, הכסף שולם במזומן, ללא צורך בדיווח למס הכנסה, לאחר שהמפעיל טען כי היועץ המשפטי של השב"כ "סגר את זה" מול רשות המסים.
מעבר לתשלום השוטף, גביאן קיבל מענק חתונה נדיב של 3,000 ש"ח, ללא בקשה מצדו. "זה היה סתם, כאילו שי לחג", אמר, והוסיף כי התשלומים עלו לעיתים בתקופות חגים או אירועים מיוחדים. לדבריו, מקור במשרה חלקית כזו יכול להרוויח עשרות אלפי שקלים בשנה, מה שהופך את התפקיד למשתלם במיוחד כהשלמת הכנסה. "אם אתה עובד במשרה מלאה, זה נורא נוח. פעם בשבועיים, שעה, וזה נקי ממס", הסביר.
אך הדובדבן שבקצפת היה ההבטחה להגשמת חלומות. כבמאי דוקומנטרי מתחיל, גביאן חלם להפיק סרט ראשון משמעותי. המפעיל שלו, שזיהה את שאיפותיו, הציע "צ'ק פתוח" למימון הפרויקט. "הוא אמר לי, 'החלטנו לתת לך צ'ק פתוח לסרט'. זה היה כמו צ'ארלי בממלכת השוקולד", סיפר בהתרגשות. גביאן העריך כי יוכל לבקש 75,000 ש"ח, אך מאמין שבדיעבד יכול היה לדרוש חצי מיליון ש"ח. לדבריו, השב"כ מעודד מקורות להמשיך במקצועם תוך מימון שאיפותיהם, בין אם מדובר בציוד לגנן או תקציב לסרט. "הם מעלים לך גם בלי שתבקש", הדגיש, והוסיף כי לעיתים המפעילים מציעים הטבות כמו ציוד צילום, שאותו לא ביקש כי כבר רכש ציוד משלו.
אחד הסיפורים המפתיעים שחשף גביאן היה מעורבות המחלקה היהודית בחייו האישיים, כולל סיוע בדייטים. במהלך שירותו הצבאי במלחמה, סיפר למפעיל על בחורה שפגש בחמ"ל ורצה להתחיל איתה. "יצאנו לסושי, אבל משהו בתקשורת לא עבד", שיתף. המפעיל הפנה אותו לעובדת צעירה מהמחלקה, שכונתה "סמך", שנתנה לו ייעוץ זוגי. "שלחתי לה צילום מסך של ההתכתבות, והיא נתנה לי עצות של בחורה איך להתחיל איתה", סיפר. אמנם הקשר לא צלח, אך זמן קצר לאחר מכן הכיר את אשתו לעתיד.
ביקורת על השב"כ: מעצרים מנהליים וחוסר אמון
לצד התנאים המפתים, גביאן לא חסך ביקורת על המחלקה היהודית. הוא תיאר מקרה של חבר, אריאל דנינו, שנעצר למשך חצי שנה במעצר מנהלי ללא סיבה רשמית בטופס. "באים, עוצרים אותו בלי סיבה רשמית. יש לנו תיעודים, אבל עדיף שלא תראה", ציטט את המפעיל. גביאן הטיל ספק בצורך במחלקה שמתמקדת במגזר היהודי, ותהה מדוע עבירות נתפסות כאיום ביטחוני במקום להיות מטופלות על ידי המשטרה. "אם יש אזרח ששובר את החוק, שתבוא המשטרה", אמר.
הוא גם הביע תסכול מהאופן שבו השב"כ פנה אליו מלכתחילה. "באו אליי הביתה כי אני ימני. זהו. לא הייתי צריך יותר מזה", אמר בכעס, והוסיף כי הרגיש שגויס בשל דעותיו הפוליטיות. הוא סיפר כי החיים הכפולים גבו מחיר אישי כבד: "אני בוגד באשתי, במשפחה שלה, בחברים שלי". החשיפה האחרונה שלו, כולל הקלטות של המפעיל, הובילה לניתוק קשרים עם חברים קרובים שחשו נבגדים.
ההחלטה לפרוש הגיעה לאחר מפגש עם אריאל, גיבור הסרט שתכנן לצלם. כשגילה כי השב"כ מודע לפגישתם, הבין כי הוא נתון למעקב. "זה שורט לך את הנפש", אמר אריאל, שדחק בו לנתק קשר עם השב"כ. גביאן, שהרגיש כי הוא מאבד את אמון סביבתו, החליט לסיים את הקשר עם המפעיל. "אמרתי לו שאני רוצה לסיים. הוא ניסה לשכנע אותי, אבל לא חזרתי", סיפר.