בשבת שמחת תורה, 7 באוקטובר, עמד חמ"ל מוצב נחל עוז תחת מצור של עשרות מחבלים.
סגן נמרוד אלירז יחד עם יוחאי דוכן, איברהים ח'רובה ואיתי רון, התייצבו בכניסה לחמ"ל והגנו בגופם על 18 חיילות וחיילים שהסתתרו בחדר האחורי ללא נשק.
"אנחנו אומרים: יאללה חבר'ה, מוציאים אותם מפה, אליהם לא יגיעו", משחזר נמרוד בראיון ראשון לתוכנית "עובדה". במהלך השעות הארוכות ניסו הארבעה להרחיק את האויב, אולם במהרה פרצו המחבלים את הדלת. "פיצוץ שפשוט מוריד את כל הדלת של החמ"ל, ובעצם כרגע בינינו לבין המחבלים אין כלום שמפריד", תיאר.
דוכן וח'רובה הקימו עמדה מאולתרת במבואת החמ"ל, ושם התנהלה לחימה עיקשת. באחד הרגעים נזרק רימון לעברם, ודוכן, שזיהה זאת, "נותן לי דחיפה קטנה, צועק 'רימון' והולך לעברו כדי לחטוף את ההדף". למרבה המזל, הרימון לא התפוצץ.
עם תחמושת אוזלת ולנוכח קריאות בערבית להיכנע, קיבלו הארבעה החלטה: "אם האירוע נגמר – כדור בראש, לא נופלים בשבי", סיפר נמרוד. כשהמחסניות התרוקנו, שלפו סכיני קומנדו. "קפצנו על המחבל עם סכין ביד, והוא היה מופתע", תיאר.
זמן קצר לאחר מכן הושלך בקבוק תבערה לתוך החמ"ל, שעלה באש במהירות. מתוך 18 החיילים שהיו בפנים, רק שבעה הצליחו להיחלץ. נמרוד, שנפצע, התעורר בבית החולים סורוקה. "הזיכרון הראשון שלי היה לראות את אימא מצד ימין ואת אבא מצד שמאל", סיפר.
לדבריו, "רק רציתי לדעת מה עם הלוחמים שלי ולחזור לשטח". נמרוד מוסיף כי חשוב לו שהוריהם של התצפיתניות ידעו: "נלחמנו בשביל להחזיר אותן הביתה".
בקרב נפלו שבעה מלוחמיו של נמרוד: סמ"ר רועי ברקת, סמ"ר דביר זכאי, סמ"ר איתי אברהם רון, סמ"ר דוד רתנר, סמ"ר ישי פיטוסי, סמ"ר יעד בן יעקב וסמ"ר דור ירחי.
בנוסף, נפלו בחמ"ל נחל עוז סרן שיר אילת, סרן עידן בלוי, סגן יוחאי דוכן, רס"ב איברהים ח'רובה, סמ"ר ים גלס, סמ"ר דניאל ראשד, סמ"ר שיראל חיים פור, סמ"ר עדי לנדמן, סמל אושר שמחה ברזילי, סמל שיראל מור, סמל יעל לייבושור, סמל רוני אשל, סמל שירה שוחט ורב"ט מיה ויאלובו פולו.