במגילת העצמאות כתוב: "מדינת ישראל .... תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
אחד הנושאים שנביאי ישראל הקדישו לו דברי תוכחה רבים הוא עיוות הצדק והמשפט ע"י מערכת המשפט.
הנביא מיכה זעק: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵית יַעֲקֹב... שֹׁקְצֵי מִשְׁפָּט, וְאֵת כָּל-הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ. בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים, וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה. רָאשֶׁיהָ בִּכְשֹׁד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ...". ראשי בית יעקב הם השופטים והפקידים, ועליהם אומר הנביא שהם "שוקצי משפט" ומעקמים את הדין.
כללי הצדק הטבעי כפי שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בישראל מחייבים לנהוג באמת מידה שוויונית כלפי כל אדם. חקירה והעמדה לדין של אדם באשמה מסוימת והעלמת עין מאדם אחר שנהג בדיוק באותו האופן היא אכיפה בררנית אסורה בהיותה נוגדת את כללי הצדק הטבעי.
לאחרונה חשים רבים בישראל וביניהם גם אני, שיש בישראל שתי מערכות משפטיות נפרדות. הראשונה פועלת בסלחנות והעלמת עין כלפי אלה המתנגדים לממשלה והשנייה פועלת בדקדקנות ובמלוא חומרת הדין כלפי תומכיה. הנה סיפור שממחיש זאת:
טטיאנה סוסקין, אמנית שעלתה מרוסיה ולמדה בבצלאל, הורשעה בשנת 1997 בבית המשפט המחוזי בניסיון לפגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים, בעקבות הפצת כרוזים שציירה, בהם הופיעה דמות של חזיר עליו נכתב "מוחמד", עוטה כאפייה ודורך על הקוראן.
בפסק הדין, השופט צבי סגל קבע כי סוסקין פעלה מתוך מניע גזעני ברור, במטרה לעורר שנאה ואלימות, וכי חופש הביטוי אינו כולל פרסומים הפוגעים פגיעה גסה ברגשות הדת של אחרים. סוסקין נידונה לשנתיים מאסר בפועל ולשנה נוספת על תנאי. במהלך המשפט, טענה כי פעלה מתוך אהבתה לישראל ולא הביעה חרטה על מעשיה.
לעומת זאת, במהלך חג הפסח האחרון פיזרו אלמונים פיתות ברחוב מול ביתה של השרה עידית סילמן במחאה על מצב החטופים. אין ספק שהמיצג הזה פגע ברגשותיהם של רבים בציבור היהודי. נמתין בסבלנות לראות האם יימצאו המוחים, האם יוגשו כתבי אישום ומה העונש שייגזר עליהם.
כנראה שנצטרך להמתין לשווא אם לשפוט לפי תוצאות החקירה וההעמדה לדין של מדליפי הסרטון משדה תימן שעל בסיסו הואשמו חיילים באונס של עציר פלסטיני. האונס שלא היה ולא נברא גרם לאסון תדמיתי לישראל ונתן לחמאס כלי נשק תודעתי שלוחמי צה"ל ביצעו פשעי מין דומים לאלה שביצעו אנשי החמאס. האם המשטרה עצרה את העיתונאי גיא פלג כדי להוציא ממנו את שם המקור שהעביר לו את הסרטון כפי שאילצה את צביקה קליין עורך עיתון הג'רוזלם פוסט לחשוף את מקורותיו בחקירת פרשת קטאר?
גרוע מכך, העיתונאי רונן ברגמן חשף את תוכנית התקיפה של ישראל באיראן, חשיפה שגרמה נזק מבצעי אדיר לישראל. האם היועצת המשפטית לממשלה מתכוונת להורות לשב"כ לחקור מי הדליף לו אותה או שמא היא חושבת שלהורות על חקירת עובד שב"כ שהדליף מידע שלא מסכן אף אחד אבל מציג אותה ואת ראש השב"כ באור מקארתיסטי זו חקירה בעדיפות עליונה יותר?
לאור מצב המלחמה שבו אנו נתונים היינו אמורים לראות כבר מעצרים וכתבי אישום כנגד המדליפים, אך אם עוד לא ראינו זאת עד עתה – כנראה שגם לא נראה. האם הסיבה לכך איננה קשורה לאינטרסים המשותפים של המדליפים ומתנגדי הממשלה?
יש חשיבות עצומה לכך שמוסד היועץ המשפטי לממשלה ייהנה מאמון ציבורי רחב על מנת שכל אזרח יידע שאין לדעותיו הפוליטיות משמעות בשיקולי אכיפת החוק. הסקרים האחרונים שנערכו בנושא זה, הן על ידי כלי תקשורת והן על ידי מכוני מחקר, מראים בבירור שכמחצית מהציבור הישראלי לא נותן אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. דומני שנושא האכיפה הבררנית מהווה שיקול מרכזי בחוסר האמון שרוחש כלפיה ציבור עצום. מן הראוי שתפרוש מתפקידה כדי לשקם את אמון הציבור במוסד חיוני זה.