על סמיכותה של הקמת המדינה לשואה אמר מורנו הרב יהושע רוזן:
"הרב כהנמן, הרב מפוניבז', כל משפחתו נהרגה בשואה, ורק בן אחד נשאר. הוא הזכיר בעניין זה את הגמרא בסוף פרק ראשון של בבא בתרא: איילה זו – רחמה צר, ולפני שהיא כורעת ללדת בא נחש ומכישה והיא יולדת. כלומר, שלפני הלידה באה הנשיכה, נשיכה עצומה; ודווקא מתוך הנשיכה – כך הוא הבין – קמה המדינה".
וראויים הדברים להיאמר מפי אומרם, ועל ידי מי שהעביר את השמועה, שחוו בעצמם את מוראות השואה ואת שמחת הקמת המדינה.
לאחרונה התפרסמו דברים נוספים בשמו של הרב כהנמן, ויש בהם כדי להוסיף עוד נקודת מבט על היחס בין הכאב והצמיחה. הרב אויערבך מטבריה סיפר [אוהל אברהם, עמוד תס"ט] כי הרב כהנמן קנה קרקע בטבריה ותכנן להקים בה ישיבה:
"וסיפר שהיה בשנת תרצ"ה בביקור בארץ ישראל, ועבר את כל א"י לאורכה ולרוחבה... וכשהגיע לפוריה ראה שם מספר בתים ומשפחה אחת, ושלושה קברים. התברר שהתארגנה קבוצה בסנט לואיס לעלות לארץ ולהתיישב בה, ובחרו במקום זה. הם היו שם כמה שנים, ואז פרצה קדחת ונפטר אחד, רבים עזבו, ועוד ילד שהכישו נחש ונקבר שם, יחד עם קבר הסבא וקבר הילד."
וכאן באה התובנה המשמעותית שהייתה לרב כהנמן:
"עמדתי ואתבונן: במקום הזה הייתה מסירות נפש של יהודים. מסתמא יש עתיד למקום הזה, והחלטתי לרכוש קרקע באזור זה."
קורותיה של אחוזת פוריה, כפי שכונתה בתחילת הדרך, הם נושא רחב, כפי שניתן ללמוד מחיפוש ברשת. נביא כאן מה שכתב יהודי אמריקאי שביקר בארץ בשנות העשרים של המאה העשרים:
"החיים בפוריה היו קשים. יום ולילה היו המתיישבים מועדים להתקפות הערבים. היה צורך לסקל את המדרונות הסלעיים לפני שאפשר יהיה לטעת בהם, והמתיישבים נאלצו לעבוד כשרוביהם קשורים לגביהם. נוסף על קשיי הימים, היה עליהם לשמור בתורנות בלילות."
[מתוך מאמרו של ב"י סנדלר, "ציונות האחוזה באמריקה והגשמתה בארץ ישראל"]
כך שעל התלאות שהזכיר הרב כהנמן נוספו גם אחרות. אך הוא, אולי באופן הפוך מהמבט הפשוט, ראה במה שאירע שם סגולה להצלחת המקום ולטובת מפעליו המתוכננים, שאת חלקם מימש – כידוע – מאוחר יותר בבני ברק ובאשדוד.
מבט זה מסביר תופעות החוזרות במקומות רבים בארצנו, ולדוגמה – את פריחתה של ההתיישבות בדרום ירושלים (גוש עציון) ובצפונה (נווה יעקב, פסגת זאב וכו'), כהמשך להתיישבות שהייתה שם לפני מלחמת השחרור וחרבה. אין ספק שהזיכרון שנשאו איתם בני המקום ועוד אחרים היה משמעותי במה שנבנה לתפארה אחרי עשרות שנים, אך הרב כהנמן יאמר: במקום שבו הייתה מסירות נפש – יש עתיד.
בשנה וחצי האחרונות נוספו מסירות נפש רבה במקומות רבים, ותפילתנו היא שמסירות הנפש, שמשפיעה גם בדרכים נוספות, תיצור עתיד טוב לעמנו בבארי ובשדרות, בכפרי דרום לבנון, בערי רצועת עזה – ובכל רחבי הארץ, מקומות שרובם ספוגים במסירות נפש כבר משנים עברו.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר שדרות