רקוויאם לישראל

זה כבר צריך להיות ברור לגמרי שחמאס מנגן על כינור קפלן, שעשוי מדיקט שתי שכבות, שכבה מרקסיסטית ושכבה פרוגרסיבית.

המיתרים עשויים מסגסוגת של גנרלים, שמפיקים את הצלילים הכי חדים מהכינור הזה. כאשר הכנר פורט על מיתר ישראל זיו הצליל שיוצא הוא הפסקת מלחמה. כאשר הכנר פורט על מיתר אהוד אולמרט הצליל שיוצא הוא נתניהו גרוע מסינוואר. כאשר הכנר פורט על מיתר אהוד ברק הצליל שיוצא הוא דם יהודים ברחובות.

הכינור שכאמור עשוי מחומרים מרקסיסטים כמו אלון לי גרין ופרוגרסיבים כמו מרב מיכאלי משמיע את החריקות של רקוויאם לישראל שחמאס הלחין. המנגינה הצורמת הזאת של הפסקת אש תמורת שחרור חטופים נכנסת ללבבות כי התקשורת בוחרת שלא להשמיע את הטֶה דֵאוּם לניצחון ישראל על אויביו.

זה לא התחיל ככה. בהתחלה כולם כאן היו בהלם מג'ודית באטלר והחברים שלה מ- Jewish Voice for Peace ו- Jewish Currents שהתחילו להאשים את ישראל ברצח עם מיד אחרי השבעה באוקטובר. עוד בטרם יבש דם הנרצחים, ב- 26 באוקטובר, היא כבר קראה לכולם "לקום, להתנגד ולקרוא לשים סוף לג'נוסייד" שלא היה בעזה.

שישה ימים בלבד אחר כך היא כבר פסקה ש"ברור שמתבצע רצח עם" בעזה. חצי שנה מאוחר יותר היא הבהירה למבולבלים מי הטובים ומי הרעים: "יכולות להיות לנו דעות שונות על חמאס כמפלגה פוליטית, יכולות להיות לנו דעות שנות על התנגדות מזוינת אבל ... ההתקוממות של השבעה באוקטובר הייתה התנגדות מזוינת ... זאת הייתה התקוממות" נגד ישראל הכובשת והרצחנית. היא כמובן גם הביעה צער על כמה בלתי מעורבים יהודים שנרצחו נאנסו ונחטפו כי זה מה שהמעמד מחייב.. קצת שותפות בצער ולא יותר.

אל הזמירות האנטישמיות של באטלר הצטרף גם האפיפיור, שעכשיו יש מי שמבקר את הממשלה על כך שלא שלחה נציג בכיר להלווייה שלו, כאילו שיש איזה פרוטוקול דיפלומטי שמחייב את מדינת ישראל לחלוק כבוד אחרון לאפיפיורים מתים שמגלים חיבה יתרה לנאצים. במאמר של הוושינגטון פוסט מנובמבר 2024 נאמר בין היתר שהאפיפיור ביקש לדעת אם "לְמה שקורה בעזה יש מאפיינים של רצח עם ... עלינו לחקור היטב כדי לקבוע אם זה מתאים להגדרה הטכנית שנוסחה על ידי משפטנים וגופים בינלאומיים". בדצמבר 2024 האפיפיור אמר שישראל "מרססת ילדים במקלעים ומפציצה בתי ספר ובתי חולים.

בכאב אני חושב על עזה, על כל כך הרבה אכזריות, על הילדים שרוססו במקלעים, על הפצצות של בתי ספר ובתי חולים. איזו אכזריות".

ב- 26 בינואר בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פרסם מסמך שלם, 'יישום האמנה למניעה וענישה על פשע הרצח עם ברצועת עזה' שבעצם אומר את מה שהאפיפיור אמר, שבהחלט יתכן, קרוב לוודאי שישראל מבצעת רצח עם בעזה. האפיפיור ניסה להכחיש שיחס לישראל רצח עם, אבל לך תכחיש אמירות ברורות שמייתרות פרשנות מפולפלת.

הטפטוף הרעיל הזה שהתחיל עם שותפיה היהודים של באטלר והמשיך עם האפיפיור הפך תוך זמן קצר לזרם חזק מספיק כדי לסחוף לתוכו את אותם ישראלים מצוחצחי מצפון שכבר הספיקו לשכוח את אירוע השבעה באוקטובר על כל המשמעויות שלו, שהמרכזית שבהן היא שיכול להתרחש עוד מה"לא עוד".

מכיוון שזה לא ממש חשוב מתי הטפטוף הפך לזרם, אפשר להתחיל עם פרופ' עמוס גולדברג שהוא גם חוקר שואה שמלמד באוניברסיטה העברית, שכתב באפריל 2024 ב'שיחה מקומית', המקבילה הישראלית של Jewish Currents, "כן, זה רצח עם.

למרות שכל כך קשה וכואב להודות בכך ולמרות כל המאמצים לחשוב אחרת, בתום חצי שנה של מלחמה אכזרית לא ניתן יותר לחמוק ממסקנה זו. ההיסטוריה היהודית תהיה מוכתמת מכאן ואילך באות קין של 'פשע הפשעים', שלא יוכל להימחות ממצחה. ככזו היא תעמוד למשפט הדורות".

באותו זמן מאמר מערכת של 'הארץ' באנגלית האשים את בצלאל סמוטריץ' בקריאה לרצח עם של פלסטינים. מאז רק גדל מספרם של הישראלים שמאשימים את ישראל ברצח עם, ולכן צודק ד"ר אור גורן מאיכילוב, זה שעירית לינור אמרה שהיא מפחדת ממנו, שאומר ש"זה אמנם עוד לא גל גדול אבל זה זרם שמתחזק מיום ליום. יותר ויותר אנשים מבינים, שישראל מבצעת רצח עם בחפים מפשע ולא מוכנים להיות שותפים לפשע.

המטרה עוד רחוקה, אבל מעולם לא היו כל כך הרבה פרסומים, שעשו את החיבור הבלתי נמנע בין שואתינו לבין השואה העזתית". ואכן, מרוב פרסומים שעשו את החיבור כבר נשמעות ברחובות ישראל קריאות הנאצה "צה"ל הוא ארגון טרור", "מדינה שופכת דם מבצעת רצח עם", "כל מי שלובש מדים הוא רוצח המונים".

"זרם שמתחזק" כבר לא יכול להיות רק הקיצונים של קפלן. זרם שמתחזק זה בוגי יעלון שדיבר על טיהור אתני וזה אסף אגמון שאמר לחיילות ששתו קפה "תחזרו לעזה, סמרטוטות דפוקות, אין לכן מה לעשות פה".

אמא של אחת החיילות שאמרה על אגמון שהוא "בחר לא לדעת שאותה ילדה היא חומת המגן שעליה ניצב ביתו" הבינה את האירוע הזה כהווייתו, שמחאות קפלן שהן למעשה ניסיון הפיכה בתירוץ של הגנה על הדמוקרטיה עוברות לשלב הבא – היחס לחיילים שמגינים על מדינת ישראל כאל רוצחי העם הפלסטיני, שכל מטרת קיומו השמדת ישראל. הכינור הזה, כבר אי לטעות בצליליו מבשרי הרעות, מנגן רקוויאם לישראל.

הכותב הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי