"על ראש הממשלה מוטלת האחריות העליונה: לפתוח בקמפיין להביס את חמאס, לכיבוש עזה, ולהטמיע ממשל צבאי זמני עד שיימצא פתרון אחר, לחלץ את בני הערובה ולממש את תוכניתו של טראמפ - או שלממשלה הזו אין זכות קיום".
דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מן הדברים הללו משתמע איום לפרק את הממשלה אם לא יתקיימו התנאים שבהם נקב.
למי ששכח, ממשלת אוסלו קמה בעקבות נפילת ממשלת שמיר בידי הימין, שכעס על הליכתו לוועידת מדריד. לפיכך, הלקח מאותו מהלך אסוני הוא שאסור לפרק את הממשלה. יש לנו חלון הזדמנויות בן שנה וחצי עד לבחירות בחודש אוקטובר 2026, ועד אז ממשלת הימין חייבת למלא את ימיה. עליה לעבוד בקדחתניות סביב השעון כדי שלא נחמיץ את ההזדמנות שבניסי ניסים נפלה לידינו - שילוב של ממשל אמריקני האוהד ביותר בכל הזמנים עם ממשלת ימין על מלא. אין לדעת מה יהיה בעוד שנה וחצי. תרחיש אפשרי הוא שאידיוטים שימושיים ומתייפייפי נפש מן הימין יעניקו לשמאל ממשלה שתחזור לרעיונות העיוועים של שתי מדינות לשני עמים, שלטון של הרשות הפלשתינית ברצועת עזה וחלומות על ניגוב חומוס בדמשק.
זו היא עת רצון וחובה עלינו לנצל אותה. לשמור על שלמות הקואליציה כדי שנוכל ליישם את הדברים החשובים באמת, כמו החלת הריבונות ביהודה ושומרון, חיסול חמאס ועידוד הגירת תושבי עזה באופן בלתי הפיך, הכרת מדינות העולם בירושלים כבירת ישראל, חיסול האיום האיראני, והבטחת עתידנו כמדינה ריבונית וחזקה במרחב המזרח התיכון. לצעדים הללו, באופן חסר תקדים, יש סיכוי רב שנמצא תמיכה מהממשל האמריקני.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נאלצנו להילחם כשידנו האחת קשורה מאחורי הגב וידנו השנייה מוגבלת בתנועתה. ממשל אמריקני עוין ספק תמך בנו וספק הפריע להילחם, כך שהבטיח שלא נושמד אבל גם לא נוכל לנצח. יעיד על כך אמברגו הנשק, שבעטיו עוכבה אספקת דחפורי D9 ופצצות רבות עוצמה. מכיוון שכך צה"ל נאלץ להשתמש בפצצות עתיקות, עודפים ממלחמת יום הכיפורים, שחלקן כלל לא התפוצצו. לכך נוספו הדרישות המופלגות של ממשל ביידן להכנסת סיוע הומניטרי, בעוד חטופינו מוחזקים במנהרות ולא זוכים למינימום המגיע לשבויים על פי הסכמים בין־לאומיים. זאת ועוד לחצים מלחצים שונים, חלקם גלויים וחלקם סמויים.
והנה, הגיע הממשל החדש, בראשו הנשיא טראמפ, והוא תומך בישראל באופן שלא העזנו לדמיין. אם לא ניקח את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים, לא נסלח לעצמנו. רעיון הטרנספר, שעד לאחרונה היה מוקצה אפילו מדיון, על פי השקפת השמאל ששולט בשיח ובתקשורת, הועלה על ידי הנשיא טראמפ בעצמו והִכה את כולם בתדהמה. כי מה יותר הגיוני מעידוד הגירה של אנשים שארצם נחרבה באשמתם הם?! בצד זה, הממשל הורה לנקוט בביטוי "יהודה ושומרון" במקום "הגדה המערבית" בפרסומים רשמיים, וזה כבר מעיד על שינוי תודעה שלפיה לחבל ארץ זה יש זיקה הדוקה להיסטוריה היהודית בארץ ישראל. כמו כן ניתנה לישראל יד חופשית "לפתוח על חמאס את שערי הגיהינום" כלשונו של טראמפ, ואם נעז להציע, אולי נקבל את תמיכתו לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה.
היחס הזה בא לידי ביטוי גם בקרב הציבור האמריקני שתומך בנשיא: ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שכמעט מצא את עצמו תחת סנקציות מממשל ביידן, מתקבל בכבוד על ידי הגרעין הקשה של תומכי טראמפ - חברי קונגרס, סנאטורים ובכירי האוונגליסטים. כולם מצהירים שהם בעד ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. דומה שצריך רק להושיט את היד ולקחת.
לכן, לצד הממשלה, על ארגוני הימין החוץ־פרלמנטריים ומכוני המחקר להתגייס ולהכין תוכניות מפורטות לניצול שעת הרצון הזאת. יש להציף את חברי הקואליציה בתוכניות מגובשות בכל התחומים: החלת ריבונות ביהודה ושומרון, עידוד הגירת עזתים, חקיקת עונש מוות למחבלי הנוח'בה, גירוש משפחות מחבלים ועוד, ולהסיר מסדר היום את איומי הפלת הממשלה.
חלילה לנו להחמיץ את ההזדמנות הזאת, שמתרחשת אחת לאלפיים שנה. לא נוכל להביט בעיני נכדינו, אם לא נבטיח את עתידם כשרוח גבית מהמעצמה החזקה בעולם תומכת בנו. יש לנו הזדמנות חד־פעמית שקשה להפריז בחשיבותה, לשנות את פני המזרח התיכון באופן בלתי הפיך. בדיוק כמו שבלפור בשעתו ובן גוריון בשעתו קיבעו בהצהרותיהם מציאות חדשה שלפיה נוצרה מולדת לעם היהודי.
הכותבת היא חברת הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי