מזכיר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, סיפר לי בפגישתנו בארצות הברית בחודש שעבר כי נתוני כלכלת ישראל הדהימו אותו. מדינה קטנה, תחת מלחמה ארוכה ויקרה כל כך, מצליחה לשמור על חוסן וצמיחה. "יש לכם הון אנושי מדהים", הסביר. "נכון", השבתי והוספתי: "העם בישראל נחוש, מלא בעוצמות וברוח אדירה של אמונה ומחויבות בלתי מתפשרת לתקומתה של מדינת ישראל – מדינת העם היהודי".
ביום העצמאות הזה, בעיצומה של מערכה קשה ורבת אתגרים, אנו עוצרים לרגע ומרימים את המבט כדי לראות את מה שלפעמים מובן מאליו: החוסן הכלכלי של מדינת ישראל הוא לא פחות מנס.
מאז שמחת תורה תשפ"ד מדינת ישראל נלחמת על ביטחונה וחירותה. לצד הקרבות בשבע החזיתות השונות, ניטש גם קרב על הכלכלה והחוסן הלאומי. גם בקרב הזה אנחנו, ברוך ה', מנצחים.
כלכלה שלא נשברת
למרות הטלטלה האדירה, הכלכלה הישראלית מפגינה עמידות נדירה: השקל חזק היום יותר מול הדולר ממה שהיה ערב המלחמה - סימן לאמון המתמשך בכלכלה המקומית, יתרות מטבע החוץ הגיעו לשיא כל הזמנים – 220.3 מיליארד דולר בספטמבר 2024, ההיי־טק בגיוסים גדולים וביקושים חזקים. שוק התעסוקה מהודק והאבטלה נמוכה. הגירעון גבוה בשל הוצאות המלחמה, אבל נמוך משמעותית מהתחזיות.
כשגופי הדירוג ראו בנו סיכון, המשקיעים – המקומיים והזרים כאחד – ראו בנו הזדמנות, ושוק ההון שלנו התאושש בחדות והציג בשנת 2024 תשואות עודפות על פני רוב שוקי העולם, 27.2% עלייה במדד תל אביב 125 לשנת 2024, לעומת S&P 500 שצמח ב־23% בלבד.
ממשיכים להשקיע – גם בזמן מלחמה
המלחמה חייבה הוצאות חסרות תקדים בחזית ובעורף בעלות כוללת של כ־250 מיליארד שקלים. עלויות הלחימה, תמיכה במפונים ובניצולים, תוכנית סיוע לעסקים באזורי הלחימה ובכל רחבי הארץ ועוד. במקביל לא ויתרנו על השקעה בעתיד: הקמנו את מנהלת תקומה בדרום ואת תוכנית תנופה לצפון, עם תקציבי שיקום של 19 ו־15 מיליארד שקלים בהתאמה, תגברנו את ביטחון הפנים, הרחבנו את מערכות בריאות הנפש, תמכנו בהיי־טק, והענקנו סיוע חסר תקדים למשרתי המילואים בעלות של 18 מיליארד שקלים.
שמירה על יציבות פיסקלית
במקביל למאמץ הביטחוני והאזרחי, הקפדנו לנהל מדיניות כלכלית אחראית, וכך, למרות העלויות העצומות, הגירעון בסוף 2024 היה נמוך מהתחזיות – 6.8% מהתוצר בלבד. תקציב 2025, שעומד על 619 מיליארד שקלים, כלל צעדי התכנסות תקציבית של 35 מיליארד שקלים לשמירה על יחס חוב-תוצר יציב, ורפורמות מבניות לחיזוק מנועי הצמיחה: הגדלת היצע הדיור, עידוד ההיי־טק, שיפור מערכות הבריאות והתחבורה.
רוח האדם
החוסן הכלכלי שלנו טמון ברוח האדם - ברוחם של 300 אלף משרתי המילואים שהתייצבו מיד, לא מתוך צו אלא מתוך בחירה, ברוחם של בנות הזוג והמשפחות שעומדות כסלע איתן, ובגבורת העורף שנחוש לשקם עסקים, לסייע למפונים, ולהמשיך להאמין בעתיד טוב יותר.
הכלכלה שלנו היא תוצאה של אמונה גדולה. אמונה בקדוש ברוך הוא, בעם ישראל ובמדינת ישראל, חינוך לעשייה, יזמות, חדשנות, ציונות וערבות הדדית. אם תרצו: כוחות החיים הבריאים של עם ישראל.
מבט קדימה
למדינת ישראל יש יסודות כלכליים איתנים, חברה חזקה ומלוכדת ואופק של שגשוג והתחדשות. הניצחון על אויבינו יביא בעזרת ה' ביטחון ושגשוג כלכלי. בלי ניצחון אין ביטחון, ובלי ביטחון אין כלכלה.
האתגרים לא פשוטים, אבל האמונה שלנו אינה מבוססת על אשליות אלא על תשתית מוצקה, שנבנתה במשך עשרות שנים של עבודה קשה, מסירות וחדשנות.
ביום העצמאות ה־77 למדינת ישראל, אנחנו יכולים לומר בגאווה: "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה", לומר הלל בלב שלם ובהודאה לריבונו של עולם על כל הטוב אשר גמלנו, ולהמשיך להתפלל "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
הכותב הוא שר האוצר של מדינת ישראל