השבוע לפני 50 שנה, ערב יום העצמאות תשל"ה, 1975, הציג חיל האוויר לראשונה את מטוס הקרב הראשון שייצרה מדינת ישראל – ה'כפיר'.
זו היתה חגיגה אמיתית למדינת ישראל. אזרחי המדינה חשו גאווה על הצטרפות מדינתם הצעירה, בת 27 בסך הכל, למועדון יצרניות מטוסי הקרב. מצב הרוח הלאומי באותו חודש היה יותר משפוף. הטראומה של מלחמת יום הכיפורים, רק שנה וחצי לפני כן, עוד העיבה על חדוות העצמאות.
שבועיים לפני כן החל הממשל האמריקני ב'הערכה מחדש' של יחסי שתי המדינות, בעקבות כשלון המשא ומתן של קיסינג'ר, ותחושת הבדידות המדינית שהחלה עם מלחמת יום כיפור גאתה. ממשלת רבין הראשונה הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו לרומם את המורל הלאומי השפוף. הצגת מטוס קרב ראשון מתוצרת ישראל בהחלט ענתה על המשימה הזו.
עשר שנים אח"כ, ביום העצמאות תשמ"ה, 1985, השבוע לפני 40 שנה, צבאו אלפי ישראלים על דלתות התעשיה האווירית לישראל, לראות באב הטיפוס של מטוס ה'לביא', מטוס הקרב הישראלי שעבר את כל שלבי התכנון והגיע לשלושה אבות טיפוס, מהם שניים שטסו בשמי הארץ. זו היתה הפעם הראשונה שה'לביא' הוצג לציבור הרחב. אבל שנתיים אחר-כך, באוגוסט 1987, החליטה ממשלת ישראל בלחץ אמריקני בלתי מתון על הפסקת המיזם.
האינטרס האמריקני היה ברור: עדיף שישראל תקנה מטוסים שלהם במקום שתייצר אותם בעצמה. במקום להיות עמוד השידרה הקרבי של חיל-האוויר, ה'לביא' נחת במוזיאון חיל-האוויר. בכך נגוז חלומה של מדינת ישראל להיות חברה במועדון היוקרתי של יצרנית מטוסי קרב.
היום, אחרי ארבעה עשורים, ישראל כבר לא מסוגלת לפתח מטוס קרב מהשורה הראשונה כמו שהיה ה'לביא'. בתעשייה האווירית אמנם מפתחים ומשפרים כל הזמן מוצרים אוויריים, מוכרים את התוצרים הללו לעולם והמדינה מרוויחה מכך כסף רב ומעמד, אבל מטוס קרב היא כבר לא מסוגלת לייצר.
אחרי גניזת מיזם ה'לביא', התמקדה התעשיה האווירית לישראל בייצור מטוסים ללא טייס מכל הגדלים. בתוך שנים רבות הפכה מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, וב-2013 הייתה ליצואנית הכטמ"מים (כלי טיס מאוייש מרחוק) הגדולה בעולם. מלחמת שמחת תורה הרב זירתית הוכיחה שגם בנושא הזה איבדנו את הבכורה, ועוד לגורמים לא מדינתיים כמו חיזבאללה והחות'ים.
כל הסקירה הזו באה להבהיר, שעצמאות של מדינה, העצמאות שמחר נחגוג לה 77 שנים, מחייבת עצמאות בכל התחומים – לא רק שלטונית אלא גם מדינית, כלכלית, ובוודאי צבאית – כולל עצמאות בתחום ייצור הנשק. כבר בן-גוריון, כשניסח את תפיסת הביטחון של ישראל, ראה בייצור עצמי של נשק והשתחררות מתלות בגורמים זרים, ידידותיים ככל שיהיו, את אחד הביטויים הבולטים של עצמאות.
מדינת ישראל ייצרה כלי נשק מכל הסוגים שצברו תהילה בעולם: תתי-מקלע מסוג עוזי, גליל, ותבור. טנקי 'מרכבה' מסימן אחד עד סימן ארבע, נגמ"שי נמ"ר ו'אכזרית', טילי אוויר-אוויר, אוויר-קרקע וים-ים וטילים נגד טילים מכיפת הברזל ועד החץ על שלושת ספרותיו, וחימושים מסוגים שונים.
אלא שמלחמת שמחת תורה, חשפה את התלות המוגזמת של ישראל בחימוש שאינה מתוצרתה. היא חשפה עד כמה חסרה לנו עצמאות בתחום ייצור הנשק ואמצעי הלחימה לסוגיהם השונים. ארצות הברית, ספקית הנשק העיקרית אם כי לא הבלעדית, סופרת לנו כל פצצה וכל טיל שהיא מוכרת לנו: מתי ירינו ולהיכן ירינו וכמה ירינו. למצב הזה יש גם מחיר מדיני כבד, כמו הכנסת הסיוע ההומניטרי לאוייבינו תוך כדי לחימה.
כמו שישראל יצאה לעצמאות כלכלית ללא הסיוע הכספי בארה"ב, זה הזמן לחזור ולהיות עצמאיים ככל האפשר בכל תחום – גם בתחום אמצעי הלחימה.
איך יתקיים העולם ללא מדינת ישראל
התחלנו בגנאי – ונסיים בשבח: ישנה אמירה של רבי נחמן מברסלב, שהיום בו נולדת הוא היום בו החליט הקדוש ברוך הוא שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך. יום ההולדת של מדינת ישראל הוא היום שהקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלי מדינת היהודים. והעולם באמת לא יכול בלי מדינת ישראל.
מדינת ישראל תרמה לעולם את הטפטפות, את דודי שמש, את הדפוס הדיגיטאלי, את הדלקן המאפשר רכישת דלק יעילה לציי רכבים, את עגבניות השרי הקטנות והטעימות, וכמובן את הדיסק און קי ואת אפליקציית הניווט המצליחה בעולם WAZE, שעשרות מיליוני נהגים בכל העולם עושים בה שימוש, שלאחר כניסתה לשוק בשנות האלפיים קשה להבין איך חיינו בלעדיה. וזו רשימה חלקית מתוך רשימה מפוארת של המצאות ישראליות ששינו את פני העולם. גם בנושא הזה – אנחנו על המפה!
ביום העצמאות הע"ז של מדינת ישראל, יש לנו סיבה גם לגאווה וגם לאופטימיות. נתפלל שנלך לאורו של הרב קוק זצ"ל, שהסביר בספרו 'אורות הקודש' עד כמה חשוב שנהיה עצמאיים ולא תלויים באחרים. האדם, הסביר הרב קוק זצ"ל, מחפש כוחות בכל מקום. תולה את ההתרוממות שלנו בכל מיני גורמים חיצוניים שאמורים לסייע לו לקום. וכשאדם לא מסוגל לכך הוא מאשים את כל העולם שסגר אותו ועצר אותו מלפרוח.
אבל הכוחות נמצאים בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. בכל אחד ואחת מאיתנו יש את כנפי הרוח שיכולים להעלות אותו גבוה גבוה. אם ננסה להתעלם מהם ולתלות הכל באחרים, נאבד אותם ונישאר למטה. אבל ברגע שנבין ונחליט לעשות בהם שימוש - נוכל להתרומם, בעצמנו, בכוחות עזים ופנימיים אל המקומות הכי גבוהים.
או במילותיו שלו, הכל כך מוכרות מאז הולחנו והפכו ללהיט: "בן אדם, עלה למעלה עלה, כי כח עז לך. יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם פן יכחשו לך. דרוש אותם – וימצא לך מיד". עז – כמניין שנות מדינת ישראל. חג עצמאות שמח.
(הטור המלא יתפרסם במדור 'חמוש במקלדת' בגיליון 'מצב הרוח' שיופיע מחר, לקראת יום העצמאות)