
לידי אבי הראל, אחיו של זאב ז"ל שנפל במלחמת יום כיפור, הגיעו באחרונה מצה"ל מסמכים וחפצים אישיים של האח שנפל.
על השיחה המפתיעה שקיבל מצה"ל ועל המסמכים שהגיעו לידיו מספר אבי בראיון לערוץ 7 כי קיבל שיחת טלפון מקצינת נפגעים שסיפרה לו שבידי הצבא מסמכים של אחיו שנפל ואם המשפחה תהיה מעוניינת לקבל אותם. הוא הגיב בחיוב רב כצפוי ואכן, זמן מה לאחר מכן הגיעה לבית המשפחה קצינה שמסרה את הפריטים.
אבי מספר כי "מיד אחרי המלחמה הביאו לנו חפצים שלו, את התפילין שלו, סידור מנחה וערבית וספר תהילים שלו וזהו. לא ידענו שיש דברים נוספים". בחבילה שנמסרה למשפחה לאחרונה היו גלויות שהמשפחה כתבה לאחיו וביניהן גם גלויה שכתבה לו דודתו כשהייתה בגיל ארבעים וכיום גילה מעל 90 ומטבע הדברים התרגשה מאוד לדעת שהגלויה ששלחה לזאב חזרה לידי המשפחה. כך גם יש בחבילה תמונות פספורט ויומן של חברת ביטוח שהיום כבר אינה קיימת.
"הסתבר שהוא כתב יומן מאוד לקוני ומתומצת", אומר אבי שגם הוא לחם אז כקצין מילואים. ביומן תיאר זאב ז"ל את מיקומי הקרבות ומה אירע בכל נקודה, להערכתו של אבי הטקסט נועד לאפשר לו לשחזר לאחר המלחמה את האירועים והמקומות, ואכן הוא כותב לאיזו גבעה עלה הכוח, היכן ירה בטנקים והיכן השמיד משאיות וכן הלאה.
"אחי גמר כמעט את כל הקורסים שלו כמצטיין. השאירו אותו להדריך בבית ספר לשריון. נקראתי למילואים מבית הכנסת בבני ברק והייתי בטוח שהוא בחטיבת בית ספר. חיפשתי ולא מצאתי אותו. מישהו הודיע לי שבערב המלחמה הורידו כמה קצינים לחטיבה 14 בסיני, ואכן הוא היה בגדוד 79, גדוד עם מספר הרוגים מטורף", מספר אבי.
ביום ה-17 לחודש נפל זאב לאחר שלחם גם בחווה הסינית ובקרבות הציל לוחמים רבים. אבי מספר על שניים מהמקרים שאחד מהם זיכה את זאב בצל"ש אותו קיבלו הוריהם משני רמטכ"לים, מוטה גור ורפול. באירוע זה נכנסו שני טנקים, האחד מהם של זאב, לשטח שכבר נכבש בידי המצרים על מנת לחלץ פצועים, וכשיצאו עם הפצועים גילו שאחד הקצינים נותר מאחור. זאב התנדב לחזור תחת אש ולאתר את הקצין שאכן נמצא כשהוא פצוע באורח קשה. זאב חילץ אותו.
במהלך ימי הלחימה שמר זאב על קשר מכתבים ששלח למשפחה מדי יום ביומו. במוצאי יום כיפור שוחח טלפונית עם הוריו וסיפר שעל אף הלחימה שמר על הצום.
ההחלטה להשיב למשפחה את הפריטים התקבלה ככל הנראה באחרונה בצה"ל, וממנה ניתן ללמוד שבידי הצבא מסמכים דומים של לוחמים אחרים ועד כה הוחזקו אלה בארכיון כלשהו, להערכתו של אבי הסיבה לכך היא חשש מפגיעה בביטחון מידע, על אף שבמכתבים שקיבלה המשפחה לידיה לא נמצא פריט סודי כלשהו.
לשאלתנו אם המשפחה מתכוונת לעשות משהו לשימור והנצחת המכתבים שהגיעו לידיה, מספר אבי על סרט שערך בנו, הרב זאביק הראל, "שהוא גם במאי קולנוע. אחרי חמישים שנה עשינו סרט על אחי, 'את אחי אנכי מבקש'". כעת יתכן ונכון יהיה להרחיב מעט את הסרט ולהכניס לתוכו פריטים מאותו ארכיון שהגיע לידי המשפחה. אולי.
