ב- 7 באוקטובר 2023, בוקר חג שמחת תורה, השתנו חיינו באחת כפרטים וכאומה.
האויב האכזר והרצחני חדר לשטחנו, לחבל ארץ שלם, משגשג ויפהפה - יישובי מערב הנגב. אי אפשר לשכוח את המראות, את הקולות, את הריחות ואת התוצאות הנוראות של מתקפה נפשעת זו: סכין חדה חדרה אלינו בעוצמה ופילחה את לבבותינו.
הופתענו, ספגנו מהלומה קשה, והיא הייתה פתיח למלחמה ממושכת ועצימה שבה תמרן גדוד 101 בשלוש חזיתות שונות: עזה, לבנון וסוריה.
מתוך השאול, היגיון והאפלה בקע ופרץ אור גדול, הינו בדמותכם משפחות שכולות יקרות - משפחתנו.
בניכם היקרים, הם שהיישירו מבט לאיום ובחרו לרוץ קדימה ולהוביל. חשו כל העת כי גורל האומה כולה מונח על כתפיהם.
בנחישות, באמונה וברוח גדולה של מחויבות הם צעקו ראשונים ׳הנני׳ בכל פעם מחדש, ביודעם מהן הסכנות ומהו מחיר ההקרבה שעלול להיות לצד קריאה מהדהדת ועוצמתית זו. הם היו לכוח המגן של עם ישראל בשעתו הגדולה והקשה.
בזכות פועלם ותרומתם זכינו ועודנו זוכים לפעול ולעקור את הרוע שצמח פרא על גבולות ארצנו וחיינו. מלאכתנו לא תמה, אתגרים רבים עוד לפנינו.
כל אחד מהם הוא עולם ומלואו - בן, נכד, אח, חבר, בן זוג. עוד רבות יסופר וייכתב על מעשי גבורתם ועל הליכותיהם, על עז רוחם ואומץ ליבם. כל אחד מהם בעל פני מלאך וחיוך מיוחד, מגולל בתמציתיות יוצאת דופן את מפעל חיינו ואת עוצמת עמנו.
כולנו חסרים וכואבים, אך עם זאת מאמינים כי מורשתם לעולם תהיה מגדל אור ומצפן ערכי ומוסרי לכולנו במלחמה שאין צודקת ממנה. הם חלק מאיתנו - חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.
עלינו לזכור ולהזכיר בכל עת: ציווי זה יחבר אותנו לעבר ולתכלית היסטורית ארוכת שנים אשר לשמה אנו פועלים ולמען עתיד טוב יותר ומלא בתקווה.
עד הכרעת האויב, עד השבת החטופים, לא נשוב לאחור ודרך אין אחרת, מאוחדים, לא נישבר, לעולם לא נשכח ולא נוותר.
הכותב הוא מפקד גדוד 101 בחטיבת הצנחנים, סגן אלוף מ׳.