ארגנטינה חשפה לראשונה אוסף מקיף של מסמכים ארכיוניים המתעדים את פעילותם של בכירי המשטר הנאצי שנמלטו למדינה לאחר מלחמת העולם השנייה.
הארכיון, שפורסם באתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ארגנטינה, כולל למעלה מ-1,850 מסמכים המחולקים לשבעה תיקים, ומבוסס על חקירות שניהלו משטרת ארגנטינה ושירותי המודיעין שלה משנות ה-50 ועד שנות ה-80.
הפרסום מגיע בעקבות צו של הנשיא הארגנטינאי חאבייר מיליי מחודש פברואר האחרון, המורה על חשיפת המסמכים לציבור הרחב.
בין התיקים שנחשפו ניתן למצוא מידע מפורט על "אדריכל השואה" אדולף אייכמן, שהיה אחראי על גירושם של מיליוני יהודים למחנות ההשמדה, ושנתפס בארגנטינה על ידי סוכני המוסד הישראלי בשנת 1960.
הארכיון מכיל גם פרטים על "מלאך המוות מאושוויץ", ד"ר יוזף מנגלה, שביצע ניסויים רפואיים מחרידים ביהודים, במיוחד בתאומים ובאנשים עם מוגבלויות.
כמו כן, נחשף תיק הנוגע למרטין בורמן, ראש לשכת הקנצלר של המפלגה הנאצית ומזכירו האישי של אדולף היטלר.
על פי ההערכות, כ-10,000 נאצים מצאו מקלט בארגנטינה לאחר תבוסת גרמניה הנאצית.
מחקר משנת 2012 מצביע על כך שכמעט 9,000 אנשים, ביניהם קרואטים, אוקראינים, רוסים ואירופאים אחרים שהיו מעורבים בפשעי המשטר הנאצי, חיפשו מקלט במדינות דרום אמריקה.
מתוכם, כ-5,000 הגיעו לארגנטינה, בין 1,500 ל-2,000 התיישבו בברזיל, בין 500 ל-1,000 בצ'ילה, והשאר בפרגוואי ובאורוגוואי.
בין המסמכים שפורסמו ניתן למצוא פעולות בנקאיות, תכתובות ממשרד ההגנה הארגנטינאי, וצווים נשיאותיים סודיים ושמורים שנחתמו בין השנים 1957 ל-2005.
המסמכים מתייחסים גם לנושאים נוספים כמו רכישה ומכירה של נשק, שינויים בתקציב ומאמצי המאבק בקומוניזם בשנות ה-60 וה-70.
עותק מהמסמכים הועבר למרכז שמעון ויזנטל, ארגון המתמחה בחקר השואה ובמעקב אחר פושעי מלחמה נאצים.
המרכז חוקר כעת את קשרי בנק קרדיט סוויס משוויץ עם הנאצים, חקירה שעשויה לקבל תנופה בעקבות המידע החדש.
אדולף אייכמן, שנמלט לארגנטינה, חי במדינה תחת השם הבדוי ריקרדו קלמנט. הוא התגורר בעיירה לנוס, עבד במפעל רכב, וחי בשקט עם משפחתו עד לתפיסתו. לאחר שהובא לישראל, הוא נשפט והוצא להורג בשנת 1962.
יוזף מנגלה הגיע לארגנטינה בשנת 1949 וחי שם במשך עשור, לפני שנמלט לפרגוואי ולבסוף לברזיל, שם מת בשנת 1979 בזהות בדויה מבלי לעמוד לדין על פשעיו.
אריך פריבקה, שהיה אחראי לטבח באיטליה, הגיע לארגנטינה בשנת 1948 וחי שם עשרות שנים. הוא התגלה רק בשנות ה-90, הוסגר לאיטליה והורשע בפשעי מלחמה על חלקו בטבח של מאות אנשים בפוסה ארדיאטינה ברומא בשנת 1944. הוא נידון למאסר עולם, אותו ריצה במעצר בית בשל גילו המתקדם.