בראיון מיוחד לערוץ 7 ביום הזיכרון מספר, ראש ענף זיהוי וקבורה ברבנות הצבאית, סגן אלוף הרב ניר יפה, על האתגר הקשה מכל היבט עמו מתמודדים חיילי הענף בשורה הארוכה של משימותיהם.
על תפקידם של חיילי הענף המלווים את המשפחה ששכלה את יקירה מספר הרב יפה ופותח בראשיתו של התהליך מהרגע בו נפגע החייל, הרגע בו מתחיל ליווי התהליך, החל מכניסת החיילים לשטח הקרב על מנת להשיב את החלל שנפל לשטח ישראל, בהמשך בשלבי הזיהוי והטיפול הראשוניים ובהמשך בבסיס שורה, שם המרכז המכנס לתוכו את כלל חללי צה"ל ושם הם מטופלים באופן מקצועי ורגיש ביותר.
הוצאת החללים מהשטח כוללת מאמצים נרחבים ביותר. יחידת הסריקה של הרבנות הצבאית נמצאת בשטח הלחימה ולמעשה כמעט עם הכוחות המובילים על מנת לאסוף ממצאים. "לפעמים זה יכול אירוע מאוד מורכב של שעות רבות שבהם סגלי הרבנות נכנסים, מביאים את כל מה שניתן להביא, ואנחנו במרכז שבשורה לוקחים את הכל, מזהים את הכל, משייכים את הכל ומביאים כל פרט ופרט לקבר ישראל".
מוסיף סא"ל הרב יפה ומדגיש כי שלא כמו באזרחות סוגיית הזיהוי בצבא הופכת למורכבת מאוד. "יש לנו את המרכזים הטובים בארץ ובעולם גם לזיהוי ביומטרי וגינומי. הם נמצאים בבסיס הריבונות הצבאית בשורה והם שמאפשרים לנו לזהות מאוד מהר ולאפשר הודעה מדוייקת ומהירה למשפחה".
הצוותים, מספר הרב יפה, פועלים ברמת שיתוף הדוק ביותר. "לפעמים זה ברמה שבה צוות המודיעים נמצא בחדר המדרגות, אני ואנשיי מאשרים את הזיהוי הסופי ואז מגיעה דפיקה בדלת ומודיעים למשפחה שבנם נלקח".
השלב הבא הוא שלב ליווי המשפחות עצמן, ואת השלב הזה מגדיר הרב יפה כשלב הקשה ביותר. בשלב זה מתקיימת שיחה, לעיתים טלפונית, ובה מוסבר למשפחה מה ניתן לומר על נסיבות נפילת הבן והממצאים שבידי אנשי הרבנות. "את הכול אנחנו משקפים למשפחה. זה דבר מאוד חשוב". שלב ההמשך הוא הגעת המשפחה להיפרד מיקירה. "מדובר בתהליך מאוד לא קל כאשר ההורים, האחים, האלמנה מגיעים להיפרד. אנחנו משתדלים לעשות את זה במקום סטרילי כמו במחנה שורה". משם יוצאת המשלחה אל ההלויה בליווי אנשי הענף. בהמשך אנשי הרבנות פוגשים את המשפחה בימי השבעה, השלושים והשנה.
"לא מעט משפחות מבקשות מאיתנו לבוא ולספר את הסיפור. אנחנו מגיעים למשפחה ואת כל המידע שאנחנו יודעים לספר אנחנו מספרים. איפה הוא נפל, מתי הוא נפל, מי זיהה אותו, מי חתם על הזיהוי שלו, איך הוא זוהה. זה מידע שהוא מאוד משמעותי למשפחה. לפעמים ההורים מעוניינים במידע ולא האלמנה, לפעמים להיפך, ובתיאום עם הנפגעים אנחנו מספרים את הסיפור שאנחנו יודעים בשקיפות מלאה".
על התחושות האישיות שלו ושל חייליו המתמודדים עם מציאות קשה שוב ושוב, אומר סא"ל הרב יפה: "בכל מפגש כזה הרגשות מתחדשים ונמתחים מחדש", הוא אומר ומספר על שיחה עם אחד מנגדי היחידה שבאחרונה ליווה והוביל כמה וכמה הלוויות, "אתה שומע בקול שלו שעוד יום קשה עבר עליו, עוד יום של זיהוי, עוד יום של מורכבות, עוד יום של שיחה עם משפחה. הרגשות שלנו לא מתכהים בעניין הזה. כל שיחה היא שיחה מורכבת, כל שיחה שאתה מדבר עם המשפחה ואתה צריך לשקף לה מה יגיע לקבורה היא שיחה קשה".
יום הזיכרון הנוכחי הוא הראשון של הרב יפה בתפקידו כראש הענף לאחר שנים בהן כיהן במגוון תפקידים ברבנות הצבאית, ועל תחושותיו הוא מספר: "השנה כל שם מקבל משמעות אחרת, כי מאחורי כל שם אתה מכיר את הסיפור שלו, אתה מכיר את הזיהוי שלו, אתה מכיר את האלמנה או את ההורים שעומדים מאחוריו. אתה זוכר את המפגש כשהם הגיעו אליך לשורה או למקום אחר, אתה זוכר את המפגש עם המשפחה שהיית אצלם בבית, ויום הזיכרון הוא משהו שמאגד את כל התהליך המיוחד הזה שאנחנו עושים".
על מגוון הפעילויות שעליהן אמון הענף בראשו הוא עומד, מספר הרב יפה ומציין את פרק הקבורה, אך עוד קודם לכן ישנו שלב הזיהוי שמחייב זיהוי דנטלי בידי רופאי שיניים שמבצעים את הזיהוי, זיהוי ביומטרי שמבוצע על ידי מומחים לעולם טביעות האצבע, ישנו זיהוי גנומי המתבסס על DNA. "אלו עולמות תוכן שונים ומגוונים, וכולם מתכנסים למשימה אחת של זיהוי חללי צה"ל".
בדבריו מדגיש הרב יפה את הנכונות של אנשי הענף המשרתים במילואים וערוכים להקפצה בכל רגע, בין ביום ובין בלילה, בחול ובשבתות, "הם יבואו כשלנגד עיניהם יש משימה אחת לזהות הכי מדויק והכי מהר את חללי צהל ולהביא אותם לקבורה".
על הרוח המיוחדת שאנשי הענף פוגשים במפגש עם המשפחות ודמותם של החללים, מספר הרב יפה: "כל לוחם ולוחמת הם עולם ומלואו, אבל כל כך הרבה עוצמות פגשנו מהמשפחות השכולות, דברים שקשורים לאמונה, לצדקת הדרך, להבנה על מה אנחנו נלחמים. חלק מהחללים השאירו מכתבים למשפחות שלהם והם מבקשים 'במידה ולא אחזור אל תצטערו. אני עושה את מה שאני צריך לעשות למען העם הזה'. ביום הזה אנחנו צריכים לזקוף קומה, להסתכל אל הלוחמים ולקבל להם המון כוח להמשך המערכה".