הרב קוק, הרואה הגדול, טבע ביטוי מעורר רושם ביחס למדינת ישראל עוד קודם שקמה המדינה. כרב שראה את תהליכי הגאולה שעוברים על העם היהודי והיטיב לבטא אותם בכתיבתו ובמאמריו הוא קובע באורות ישראל (פרק ו פסקה ז) כי:
"מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון".
כל אדם המשתייך לעם ישראל, העם הנבחר, יודע כי יעודו של עם ישראל מאז שחר היווסדו בעת שיצאנו ממצרים הוא להיות אור לגויים ולהקים ממלכת כהנים וגוי קדוש. יעוד זה באה לידי הגשמה בימי דוד ושלמה אך לא נשלם, וכבר כאלפים שנה ננטש על ידינו מאונס, בהיותנו פרטים בודדים נרדפים וחסרי איגוד ציבורי פוליטי על אדמתנו.
יום העצמאות הוא החזרת היעוד הזה לקידמת הבימה. הוא מאפשר לנו לקיים את מצוות הורשת וישיבת הארץ בצורה המיטבית ביותר. הוא האופן היחיד המאפשר לנו להביא לידי ביטוי את סל ערכינו והקדושה הראויה לנו כממלכת כהנים וגוי קדוש. באופן הזה אנו מראים לכל העולם דוגמא אישית כמדינה לערבות הדדית בצבא ובכלכלה, דאגה לאחרים בעת מגפות או אסונות, מלחמה בציר הרשע בעולם ללא ויתור, חוסן המשפחתי של עם ישראל ושמירת מסורת ארוכת השנים ולימוד התורה המתנשא בגאון ומוביל את כל אורחות חיינו כאומה בשמירת השבת והכשרות ברמה הציבורית. בזה אנו מקרבים את התגשמות דברי הנביא בישעיה (פרק ב) "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
לא לחינם בליל יום הזה, ליל יום העצמאות, נאמר פסוקים של קבלת עול מלכות שמים כמו שמע ישראל וה' הוא אלוקים. פסוקים אלו נאמרים במוצאי יום הכיפורים. ישנה כאן השוואה מדהימה ומכוונת כי ללמדנו שבשני ימים אלו מתגלה יחוד ה' בעולם כי כנגד מה שהיו אומרים הגויים "עם ה' אלה ומארצו יצאו" (יחזקאל לו, כ) באה תקומת מדינת ישראל ומחזירה את קידוש ה'. האומות רואות את השכל הישר שמוביל אותנו, את החיים הטבעיים השמחים והטובים המוארים באור הקדושה והטהרה, ומתמלאים כולם הערצה לאומה הזאת שאין כמוה בכל בעולם.
טקס הדלקת המשואות תמיד סימל את הכוחות המיוחדים שמתגלים באומה הזאת: כוחות של גבורה, ערבות הדדית, חסד, אמונה, שמחה, התמודדות עם אתגרים, ניצחון משברים ועוד.
אסור לחלל אותו וחס וחלילה להעלות על נס כוחות שמבטאים חולשה, חוסר התמודדות, מרידה בקדשי ישראל או השפעה שלילית מאומות העולם. גם רוח האחדות לא צריכה להכניס שוליים שליליים ועוד להדגיש אותם שהרי בסופו שלדבר הם מפוררים את הלכידות החברתית בעם ישראל שנובעת מהרוח הגדולה, הישרה והבריאה המפעמת בהם מתוקף היותנו "בבת עינו של הקב"ה".
אכן אין בכך פעולה לתפארת מדינת ישראל שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד אלא ממש להיפך.
הכותב הוא ראש הכולל בישיבת "באר התחיה" באר שבע, רב מחלקת הכשרות הר חברון