בליל יום הזיכרון, נשא הרב ישראל רוזנברג, אביו של רס"ר במיל' ידידיה רזיאל הי"ד, שיחה מטלטלת בפני תלמידי ישיבת כרם ביבנה – הישיבה בה למד בעבר – וסיפר על הקרב ההירואי בשמחת תורה בקיבוץ כרם שלום, שבו נפל בנו יחד עם רס"ר במיל' ישראל עמיחי ויצן הי"ד.
הקרב התרחש כאשר עשרות מחבלי נוח'בה פרצו את גדר המערכת ותקפו את הקיבוץ. לוחמי סיירת נח"ל, יחד עם כיתת הכוננות האזרחית של הקיבוץ, הצליחו להדוף את ההתקפה ולהציל את חיי התושבים.
הרב רוזנברג, מרבני ישיבת מעלה אדומים, שהה עם משפחתו באותה שבת בביתו של ידידיה והיה עד לחלק מהאירועים. הוא שיבח את ההיערכות המוקדמת של כיתת הכוננות, בראשות הרבש"ץ אליה בן שימול, שדאג לחימוש, לאימונים ולתודעה מבצעית חריגה בקנה מידה אזרחי:
"כולם ידעו בדיוק לאן לרוץ ומה לעשות. הם לא חיכו לצבא – הם היו מוכנים בעצמם".
הרב תיאר את פריצת הקרב, את הרגעים הראשונים של הירי, ואת מהירות התגובה של בנו ידידיה: "הוא שמע את הירי, התארגן תוך רגעים, ויצא. בהמשך שלח הודעה: 'הרגנו שישה מחבלים'. זו הייתה הפעם האחרונה ששמענו ממנו".
במהלך השיחה הוקרן תיעוד ממצלמות גוף של מחבלים והוצגו עדויות מהשטח. הרב רוזנברג סיפר גם על הרופא שהתארח באקראי בקיבוץ, והצליח להציל פצועים בעזרת הדרכה טלפונית מבית החולים מאיר – תוך שימוש בבגדים חדשים שהוזמנו באינטרנט כתחבושות אלטרנטיביות.
בסיום הערב הקריא הרב שיר שכתב בנו, שהושמע בעיבוד מוסיקלי של עמירן דביר ובביצוע משותף עם דודו פישר. השיר משווה בין המספר על זרועו של יהודי באושוויץ לבין מספרו האישי של חייל ישראלי – שני סמלים של מסירות ונצח.