השכונות אבן ישראל, מזכרת משה ואהל משה שבשכונת נחלאות ההיסטורית בירושלים, התעוררו לחיים ביום העצמאות האחרון כשאת הרחובות מלאו דמויותיהם של תושבי השכונה לאורך השנים ודמויות נוספות מההיסטוריה הציונית. את האירוע חתמה משפחתו של הלוחם שאולי גרינליק ז"ל בהופעה לזכרו.
בעיריית ירושלים מסבירים ששכונת נחלאות היא אחד מסמליה של עיר הבירה ובין סמטאותיה צמחו אנשים וסיפורים שעיצבו את ירושלים העכשווית. ברחובות ובסמטאות נרקמו סיפורים על אנשים משכמם ומעלה – מורים, רופאים, לוחמים, אנשי רוח ותרבות, שפעלו בצניעות ובמסירות, והפכו עמודי תווך של החברה הישראלית.
במהלך הפעילות ביום העצמאות, הצטרף הקהל למסע בסמטאות בהן צעדו גיבורי תרבות ורוח ירושלמיים כמו יצחק נבון, יוסי בנאי ושמוליק קראוס שגדלו בשכונה או בסביבתה ויצירתם חזרה תמיד לבית בירושלים שממנו יצאו ואליו הם תמיד חוזרים.
המסע שאליו הצטרפו המבקרים במוזיאון חי עבר על פני 17 תחנות היסטוריות, החל בשנת 1882 עם הקמת השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה – אבן ישראל, מזכרת משה ואוהל משה. שכונות אלה סימנו עידן חדש והיו הבסיס לירושלים המודרנית. בנימין זאב הרצל הגיע מאוחר יותר לביקור בירושלים, מצוייד בספרו "מדינת היהודים". הוא האמין שיוכל לשכנע את הסולטן להקים מדינה ליהודים – פתרון של קבע לרדיפות ולעינויים שידע העם. הסולטן הפנה לו כתף קרה, אך הרצל לא איבד תקווה. בין בתי האבן של השכונות החדשות, פגש אנשים שהותירו עליו רושם עז. כאן, בלב ירושלים, נשתל בו הגרעין להגשמת החזון.
סיפורן של השכונות לא מסתיים בהרצל והשחקנים שהדריכו את המבקרים באירוע 'מוזיאון חי' גם גילמו דמויות שונות, במעין תיאטרון רחוב, דמויות שחיו ופעלו בהן כמו הרב אריה לוין, שטיפל במסירות בחולים ואסירים, דמויות מופת כמו דוד בן גוריון ובני השכונה יצחק נבון, הרבנית ברכה קאפח, יצחק לוי, יוסי בנאי, שמוליק קראוס ויהורם גאון.
בנצי ביטרן, סגן מנהל אגף תרבות ואמנויות בעיריית ירושלים, מספר: "מוזיאון חי זה מיזם שבעצם נוסד על ידי צביה אלטר ורחל בגלר, ביחד עם אגף תרבות בעיריית ירושלים. בכל שנה אנחנו מסמנים שכונה שיש בה היסטוריה שמסמלת את ירושלים, לוקחים אירועים או דמויות היסטוריות שפעלו כאן ומקימים אותן לתחייה באמצעות נגנים, מציגים ותחפושות ויש גם אירוע מסכם שהפעם הוא עם משפחתו של שאולי גרינגליק ז"ל שנפל במלחמה".
לדבריו "בימי מלחמה, כשאנחנו לא בטוחים שבכלל אפשר לקיים אירועים, ואנחנו מקיימים את האירוע כרגיל, רואים המוני אנשים שבאים ומדברים על ירושלים של פעם. אנחנו מדברים על העבר ומי שלא מכיר את העבר - אין לו עתיד. מבחינתנו האירוע הזה הוא ניצחון גדול".
צביה אלטר, המנהלת אמנותית והבימאית, מסבירה כיצד היא בונה אירוע מסוג זה. "אני לוקחת פיסת עיר מירושלים - במקרה הזה אלו שתי שכונות בנחלאות - אוהל משה ומזכרת משה, ומשחזרת את ההיסטוריה שלהן והפעם בסימן גיבורי תרבות. אני שמה זרקור על אנשים מיוחדים מאוד שצמחו, גדלו ונולדו בשכונה הזאת, והם אבן דרך לבאים אחריהם.
הביטו וראו את כמות הקהל האדירה שמגיעה. יש כאן אלפים. הם באים בזמן מלחמה כי הם מחפשים משמעות שתאחד, שתקרב, שתגרום לאנשים להעריך את ההיסטוריה שלנו ותיתן זיקה עצומה לשורשים שלנו. זה עושה אותנו אנשים אוהבי הארץ שלנו. אנשים באים לחגוג. הם רוצים משהו שייתן להם סיבה להמשיך ומחפשים תקווה. באירוע כזה טמונה הרבה מאוד תקווה", היא מדגישה.
אחד המשתתפים אומר לנו שהאירוע אכן קולע למטרה. "תושב אני כתושב העיר מאוד נהנה להגיע מכיוון שזה איזשהו סוג של נקודת מפלט לכל החדשות שסובבות אותנו. זה מקום שמאחד את כל העדות, את כל הפלגים, את כל הצדדים שיש בעם הזה".
משתתפת נוספת אומרת "אני ילידת ירושלים, גרתי וגדלתי באזור הזה, ואני מאוד נהנית. זה מחזיר אותנו לילדות. אנחנו עוד זוכרים את האירועים שמוצגים פה אבל כולם נהנים מהזיכרונות וזה משהו גדול".
תושב נוסף מסכם "אני שמח מאוד שראש העיר אפשר לנו לחגוג, למרות שבוטלו כל החגיגות, חזרנו ליום עצמאות רגיל. אנחנו נהנים בכל המקומות בירושלים השלמה".
מופע הסיום הוקדש כאמור לדמות מיוחדת - שאולי גרינליק ז"ל, קצין לוחם שכל חלומו היה להיות זמר. שאולי נפל בקרבות בעזה ומשפחתו ממשיכה להשמיע את קולו. סיפורו גם הוא פרק בסיפור על אמונה, מסירות, יצירה וניצחון הרוח.
מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, התייחס לפעילות ואמר: "מוזיאון חי מחזיר אותנו לירושלים של פעם, ירושלים של לפני קום המדינה. ירושלים של אז, ידעה גם בשנות מלחמה ומכאוב להיות עיר הערבות ההדדית והחום הירושלמי, היא המודל שלנו לירושלים העכשווית. נלמד את סיפורם של בני השכונות בעבר וניישם אותו בעתיד."
"בירת התרבות ירושלים שוקדת בימים אלה על גיבוש האירועים לקראת יום ירושלים שיתקיים השנה ב-26.5", הוא הוסיף.