ד"ר דרור אידר, שגריר ישראל לשעבר באיטליה, מתייחס לסערה שעוררה ההחלטה הישראלית להוריד את דרג המשתתפים בהלוויית האפיפיור בשל התבטאויותיו לאחר השבעה באוקטובר.
מאז נודע דבר החלטת משרד החוץ הביע ד"ר אידר תמיכה בלתי מסויגת וקבע כי הגיעה העת בה ישראל אינה מבליגה על האשמות המוטחות בה. בהתיחס לדברים שאמר האפיפיור מאז טבח השבעה באוקטובר, הוא אומר: "אנשים חושבים שמה שיש זה רק מילים על פני השטח ללא העומק התרבותי תיאולוגי שלהם, ואני חושב שזו תמימות ואולי גם חוסר אחריות".
בדבריו מציין ד"ר אידר כי משמעות ההלוויה היא הליכה אחרי ארונו של אדם והוקרת זכרו, ואת זאת אנחנו מתבקשים לעשות כאשר מזה שנה וחצי אנחנו הולכים אחרי ארונות יקירינו שמסרו את נפשם. "האם אנחנו יכולים ללכת אחרי מי שכינה את בנינו ובנותינו שחירפו את נפשם כמי שביצעו רצח עם ושיורים במכונות ירייה על ילדים בעזה ועוד עלילות דם שהוא טפל עלינו?".
אידר מספר על שיחות עם דיפלומטים הטוענים בפניו כי תפקידו של העולם הדיפלומטי הוא לעסוק אך ורק באינטרסים ולא בסוגיות עומק, וכעת האינטרס הישראלי הוא שמירה על יחסים טובים עם הכנסייה, "ואני טוען שהאינטרס שלנו כולל את הכבוד הלאומי ואת אמונתנו. אנחנו חייבים להבין במה מדובר ולהביע את מחאתנו".
לטעמו של ד"ר אידר גם את שגריר ישראל בוותיקן לא צריך היה לשלוח להלווייתו של פרנציסקוס, אך בהחלטה שראשי המדינה לא ישתתפו באירוע הייתה אמירה משמעותית וחשובה.
"טענתי שהאפיפיור לא רק דיבר עלינו דברים קשים בעקבות המלחמה, אלא גם לא אמר דברים בעקבות הטבח. ביום ראשון שאחרי השבת בה התבצע הטבח האפיפיור נשא את דרשתו הקבועה, הוא פותח את החלון השני מימין בארמון שלו ונותן דרשה. בחלק הראשון מדובר במשהו דתי והחלק השני הוא התייחסות אקטואלית למה שקורה בעולם", אומר אידר ומוסיף:
"באותו זמן דם בנינו ובנותינו והורינו היה עדיין שפוך, עדיין לא קברנו את מתנו, היינו בפחד מפלישה מעוד כמה חזיתות, כל האזור בדרום שרץ עדיין בכאלף מחבלים, אויבינו חגגו ברשתות החברתיות וצילמו את הזוועות שהם עשו, כך שהאפיפיר ידע מה קורה ומה היה לו לומר? בחלק האקטואלי הוא אמר 'אני עוקב בדאגה ובכאב אחר מה שמתרחש בישראל, שבה האלימות התפוצצה באכזריות וגרמה למאות הרוגים ופצועים. אני מביע את קרבתי למשפחות הקורבנות, אני מתפלל עבורם ועבור כל אלה שחווים שעות של אימה וייסורים. אנא הפסיקו את ההתקפות והנשק, והבינו שטרור ומלחמה לא מביאים לשום פתרון, אלא רק למותם ולסבלם של הרבה חפים מפשע. מלחמה היא תבוסה: כל מלחמה היא תבוסה! הבה נתפלל שיהיה שלום בישראל ובפלשתין'. כלומר בעיניו האלימות הגיעה מהחלל החיצון.. האלימות היא שגרמה למאות הרוגים ופצועים, אבל מי עשה את זה? אין לך מה לומר על זה? אין לך מה לומר על מבצעי הרצח הנאצים החדשים?".
"הוא אומר להפסיק את הטרור והנשק, שטרור ומלחמה לא מביאים פתרון, כלומר טרור שלהם מול מלחמה שלנו, שוויון. מאוחר יותר הוא אמר שצריך לבדוק אם אנחנו מבצעים רצח עם ואמר שאנחנו הורגים תינוקות וזקנים. הוא לא אמר שום דבר עליהם. בעיניו 'מלחמה היא תבוסה', אבל האם גם מלחמת בעלות הברית בנאצים הייתה מיותרת ותבוסה", אומר ד"ר אידר ומדגיש כי בעוד פיוס ה-12 שתק בתקופת השואה, האפיפיור האחרון לא הסתפק בשתיקה אלא דיבר במפורש נגד העם היהודי. בהקשר זה הוא מזכיר את דבריה של שרת החוץ הגרמנית, דברים שהפתיעו גם אותו, ולפיהם לא רק שזכותה של ישראל להגן על עצמה, אלא שזכותה להשמיד את אויביה.
הבסיס לאמירתו של האפיפיור הוא להבנתו של ד"ר אידר העובדה שהקמתה של מדינת ישראל היא לא יותר מאשר סקנדל תיאולוגי. לשאלתנו למה היה מצפה לשמוע מפרנציסקוס, אומר אידר כי "אם זה מה שיש לו לומר, עדיף שלא יאמר כלום. אין לו שום סמכות מוסרית. מה הוא עושה בתפקידו? טובחים בנו, עמו של ישו, וזה מה שיש לך להגיד על מה שנעשה לעם האלוהים?".
אידר מזכיר כי "אחרי שפיוס ה-12 שתק בשואה מינו את יוחנן ה-23 שהכיר באחריות הכנסיה לשואה וכינס ועדה לתיקון יחס הכנסיה ליהודים. הוא לא הספיק לסיים, אבל בשנת 65' פורסמה איגרת 'לעת הזו' שגינתה את מה שקרה ליהודים והביעה התנגדות לאנטישמיות".
דבריו של פנציסקוס לאורך התקופה שחלפה מאז פרצה המלחמה מלמדים על דבקותו בתיאוריית ההחלפה, שבה האל החליט להחליף את עם ישראל במאמיניו האחרים, בכנסייה, תפיסה שלפיה היהודים נותרו ישראל שבבשר, צאצאים ביולוגיים, ואילו הכנסייה היא הממשיכה האמיתית של עם ישראל. מול תפיסה כזו הקמתה של מדינת שיראל היא מכה קשה שכן היהודי יורד מהצלב, מתעטף בטלית, חוזר לגליל ובידיו נשק כדי להגן על עצמו מאויביו, בעוד הכנסייה רוצה לראות בו קרבן תמידי.
"פרנציסקוס הסיג את הכנסייה לאחור", אומר אידר ומציין כי האפיפיור בחר בשם פרנציסקוס על שמו של פרנציסקוס הקדום שטען שהכנסייה שכחה את הייעוד שלה, טיפול בעניים ובמסכנים, "והנה הוא אומר שימשיך את דרכו, אבל מי הם המסכנים? הפלשתינים, והיהודים הם שמתעמרים בהם".
בדיקה שערך אידר גם בפרק הדתי של דרשת פרנציסקוס באותו יום ראשון שלאחר הטבח, מלמדת שתפיסת ההחלפה הובילה אותו גם בפרק זה שקדם להתייחסותו האקטואלית. בפרק זה, הדתי, אמר פרנציסקוס למאמיניו 'היום הבשורה מציגה בפנינו משל דרמטי, עם אפילוג עצוב. בעל אחוזה נטע כרם וטיפל בו היטב; ואז, מכיוון שנאלץ לנסוע, הפקיד אותה בידי איכרים. כשהגיעה עת הקציר, שלח את עבדיו לאסוף את היבול. אבל האיכרים התעללו בהם והרגו אותם. אז בעל האחוזה שלח את בנו, והם הרגו אפילו אותו'. פרנציסקוס קבע כי במשל זה מעביר ישו מסר.
"ישו היה אלוף במשלים מעבר להיותו יהודי לכל דבר", אומר ד"ר אידר ומסביר את המשל שבו האל נתן את הכרם לאיכרים, לעם היהודי, כדי לשמור אותו, ואולם אלה חמדו אותו לעצמם וכאשר שלח את עבדיו, הנביאים, הרגו האיכרים את עבדיו, וכאשר שלח את בנו, כלומר את ישו עצמו, כדי לקבל את הכרם הרגו האיכרים גם אותו. בהמשך הדברים ישו שואל מה ייעשה באותם איכרים והמענה הוא החובה להשמיד אותם.
"מכל המשלים של ישו, ביום שמתבשרים על הטבח של בני עמנו, הוא בוחר את המשל הזה...", אומר ד"ר אידר. "הוא שואל מה הסיבה לבוגדנות של האיכרים ואומר שמדובר בחוסר הכרת טוב ובחמדנות. כלומר שהיהודים חמדנים ותאבי בצע ובשל כך האיכרים הופכים לרוצחים". רק לאחר התשתית התיאולוגית הזו מדבר פרנציסקוס על האקטואליה ומה שקרה בישראל כאשר הוא משווה בין הרוצחים לקורבנותיהם. בהמשך הדרך, חודשים לאחר מכן, הוא מסלים את התבטאויותיו.
"מדינת ישראל היא לא שכונה במקום נידח. אנחנו הבסיס לציביליזציה המערבית, ולכן נגמרו הימים שבהם יעקב משתחווה שבע אפיים לעשיו. לא נעמוד כעניים בפתח האומות ונבקש מעט יחס. יש לנו בשורה רוחנית בעולם והכנסייה לא יכולה לדבר עלינו במונחים כאלה. דיפלומטים אצלנו לא תמיד יודעים לקרוא את הדברים, אבל יש לנו מספיק אנשים שיודעים לקרוא גם טקסטים דתיים ולהבין מה התכוון אותו ממלא מקום", אומר ד"ר אידר הקובע כי "לכבוד הלאומי יש ערך דיפלומטי".
לשאלתנו אם להערכתו שומעיו של האפיפיור באותה דרשה הבינו כך את משמעות דבריו, או שמא רק בכירי הכנסייה הבינו אותם, אומר אידר: "אני לא יודע לומר, אבל הם לא שמעו מפיו מחאה מוסרית חזקה על שפיכת דם בנינו ובנותינו, אחר כך הם שמעו אותו הרבה פעמים מדבר נגדנו".
"אני מביא כאן את דבריו כדי להסביר שכבר בהתחלה הייתה לו בעיה תיאולוגית איתנו. ברור שלא כולם הבינו את זה במהלך הדרשה, אבל אחר כך כשהוא מאשים אותנו ברצח עם ובהרג ילדים הדברים ברורים יותר. אי אפשר לייסד יחסים דיפלומטיים בין עמים בלי להבין את כל המרחב התרבותי דתי אינלטלקטואלי שמבין את המדיניות ואת האינטרסים".