בשבת האחרונה הלך לעולמו בבני ברק הרב חיים בנימין גולדברג, מחבר הספר הידוע בהלכות אבלות "פני ברוך".
הרב שלמה הכט, רב קהילה בפתח תקווה, מספר לערוץ 7 על ספרו פורץ הדרך של הרב גולדברג: "בשנת תשמ"ו יצא לאור הספר 'פני ברוך'. הוא הוצג כהמשך לספר בנושא ביקור חולים, דיני גוסס ואנינות, שכתב אביו של הרב גולדברג. השפה הייתה מודרנית יותר, והרב גולדברג הביא במקומות הנדרשים מגוון דעות".
"ישנה קביעה ידועה – 'הלכה כדברי המקל באבל' – כלומר, כאשר יש ספק, ניתן לפסוק לפי הדעה המקלה. למרות זאת, לא בכל שאלה ולא בכל עניין פוסקים מיד להקל (וגם האבלים השואלים אינם מצפים בהכרח לפסיקה מקלה), והשימוש בכלל הזה מוגבל בעיקר למחלוקות מימי המשנה. בסופו של דבר, הפירוט הרב בספר נתן משענת לשואלים – וגם לרבנים הפוסקים – לאשר את המנהגים הזכורים להם מ'בית אבא'", מספר הרב הכט.
הוא מוסיף: "הרב גולדברג מציין בהקדמתו (והדברים כאובים אצל כל רב קהילה), שהוא נמנע מלחוות את דעתו באשר להכרעת הדין במחלוקות שהוא מציין, ומשאיר את השאלות פתוחות. זו גישה ברוכה בספר לימוד, אך מעט יותר מאתגרת בספר הלכתי שמבקש לשמש כספר פסיקה שימושי".
"למרות שהספר בא, כביכול, על מקומו של 'גשר החיים', הוא קיבל הסכמות מגדולי הרבנים, גם מקרב הרבנים הירושלמים, והפך לנכס חשוב בכל ספריה של רב או בית כנסת. נציין גם כי הספר זמין להורדה באתר 'היברובוקס' – וטוב שכך".
ברבות השנים יצאו כמובן ספרים נוספים בנושא הלכות אבלות, ובהם "נטעי גבריאל" המעמיק, ו"מעולם ועד עולם" הידידותי והנגיש מאת הרב גבי גולדמן. "ועדיין תעמוד לרב חיים בנימין גולדברג זצ"ל זכותו על המהלך הראשון של הנגשת הלכות אבלות לבני דורנו. חבל על דאבדין", אומר הרב הכט.
לסיום מסביר הרב הכט את העיתוי ההיסטורי של כניסתו של הספר למדף הספרים התורני: "הלכות אבלות הן מרובות, והצורך בהן גדול. למרות זאת, רבים נמנעים מללמוד אותן עד שמגיע הצורך, לא עלינו. בעת הפטירה, הלוויה והשבעה ישנן שאלות רבות – החל מהשאלות המעשיות בעת הפטירה, ההכנות ללוויה, ההיערכות לשבעה, ולאחר מכן לאורך ימי האבלות: היחס לשמחות במשפחה, לחגים, למקרים מיוחדים – ועוד".
"במשך שנות דור ויותר היה הספר 'גשר החיים' של הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי לספר המרכזי והמעשי ביותר בנושא. הרב טוקצ'ינסקי הניח בו עשרות שנות ניסיון, וקשרים עם כל רבני ירושלים (בעיקר האשכנזים). ההתרחבות של מנהג ירושלים כמעט לכל רחבי הארץ גרמה גם היא לכך ש'גשר החיים' היה – ועודנו – המקום הראשון שבו יש לחפש תשובות בנושאים אלה".
"אלא שכמעט ארבעים שנה לאחר כתיבתו, הפכו מגבלותיו של 'גשר החיים' לבולטות יותר: הוא כתוב די בקיצור, ואינו נותן מקום לדעות ולמנהגים אחרים – ובפרט בבני ברק ובערים ההולכות בעקבותיה. לתוך החלל הזה נכנס, באומץ מסוים, הרב גולדברג ז"ל", מסכם הרב הכט.