ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, יש מקום לעצור ולשאול: איזו מדינה אנו שואפים להיות? האם ניתן להיות מדינה יהודית, טכנולוגית, וגם נאמנה להלכה בעת ובעונה אחת?
ישראל נודעת כ"סטארט-אפ ניישן", ומזוהה עם חדשנות בתחומים כמו רפואה, אנרגיה, ביטחון, חקלאות וסייבר. אך לצד ההצלחה הטכנולוגית המוכרת, מעטים יודעים שישנה גם מהפכה טכנולוגית-הלכתית שמתרחשת בלב החברה הישראלית. מהפכה זו מספקת פתרונות המאפשרים שמירה על ההלכה גם במקומות ציבוריים ובמציאות המודרנית והציבור הישראלי מחפש וצמא אליהם.
צריך לומר - השילוב בין ערכים יהודיים לבין טכנולוגיה אינו רק אפשרי, אלא גם הכרחי כדי לעצב את זהותה של המדינה. יותר מזה, מזווית ראייתנו האמונית, זה לא גם וגם, אלא זהו עולמו של הקב"ה. ריבונות יהודית על ארץ-ישראל, המקיימת אורח חיים הלכתי מלא, באמצעות כל הכלים שהקב"ה העניק לנו בעולמו: טבע, מדע וטכנולוגיה.
המושג ציונות של המאה ה-21 כולל את ההבנה שחשוב להנגיש את המדינה לכל יהודי, לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמה ההלכתית. עולם ההלכה אינו אויב של ההתקדמות; הוא חלק ממנה. המדינה נוצרה לא רק כדי להחזיר את העם היהודי אל ההיסטוריה, אלא גם כדי לאפשר להם לחיות כאן בגאווה, בחירות ובנאמנות לערכים היהודיים.
ביום העצמאות הזה, חשוב לזכור שמדינת ישראל לא רק קמה, אלא גם מתקדמת. הערכים, האמונה והרוח היהודית הם שמדריכים את התהליך הזה, ולא רק טכנולוגיה, שבבים ומעבדים.
בימים בהם אנו עדים לקמפיינים נגד כל דבר הנוגע ליהדות ולהלכה מחשש ל "הדתה" צריך לומר – תפסיקו לפחד. אין ולא צריכה להיות סתירה בין הקדמה לבין הלכה והיהדות. הציונות בעת החדשה צריכה לעבור תהליך של חיבור בין ההייטק להלכה, בין המעבדות למחקרי גמרא, בין פתרון טכנולוגי – לפתרון יהודי. אם אנחנו מדברים על "סטארט-אפ ניישן", אז ראוי שנשאף גם ליצירת "הלכה-טק ניישן" – מדינה שמובילה לא רק בתחומים טכנולוגיים, אלא גם בזהות יהודית ברורה ומחויבת.
הכותב הוא ראש מכון צומת – מפגש הלכה וטכנולוגיה