ימי ספירת העומר הם גם זמן להתבוננות בהשלכות שאנחנו עלולים לעשות בכל מה שנוגע כאשר צד אחד מבקש את חוות דעתנו על צד אחר שהוא רוצה להיפגש איתו.
אחד מהפירושים העממיים המפורסמים על הפסוק שמתאר את שמעון ולוי הוא 'כי באפם הרגו איש' מסביר שאפשר בעצם להרוג איש רק באמצעות עיקום האף או למשל שתיקה ארוכה יותר מידי כאשר מישהו שואל אותך בטלפון ואומר לך: "שמעתי שיוסי נחשב לבעל מידות ודרך ארץ" ובמקום לענות לו ישר כן, אתה משתהה כמה שניות יותר מידי. מה שמספיק בשביל להעביר את המסר לצד השני שאולי יוסי בעצם לא כזה בעל מידות.
לא אשכח את הפעם ההיא שנסעתי באוטובוס מרחביה לקטמון והתיישבתי מאחורי שתי נשים בשנות החמישים לחייהם כאשר אחת עדכנה את חברתה שהיא קיבלה הצעה עבור הבת הבכורה שלה והיא מנסה להשיג מידע על המועמד.
האישה השנייה ענתה לה: "תראי מה זה משמיים, אני בדיוק מכירה את המשפחה. לגבי הבחור אני לא יודעת עליו שום דבר אני רק זוכרת שהוא עזב את הישיבה התיכונית שלו בכיתה י' וחיפש מסגרת...למען האמת אין לי מושג מה איתו מאז".
ישבתי מאחורה והתאפקתי לא להתערב כי בעצם האישה הזו, במקום להיות בשקט ולהגיד שהיא פשוט לא יודעת כלום על הבחור הזה, בחרה בכל זאת להעצים פרט מחייו שהוא לא בדיוק מחמיא לו, אלא אם לעזוב ישיבה תיכונית נחשב בידי איזה גורם כמשהו חיובי.
"תגידי" שאלה אותה האישה השנייה, את רוצה שאני אברר לך יותר פרטים עליו?".
האמא נראתה חוככת בדעתה ואז היא אמרה לה: "יודעת מה....עזבי. מרגיש לי קצת סחורה פגומה כזו, אם הוא נטש את הישיבה בכיתה י', אז זה אומר עליו הרבה דברים".
רציתי להגיד לאמא הזו שאני מכיר מישהו שגם עזב את הישיבה בכיתה י', עשה את כל הבגרויות לבד, התנדב במיליון עמותות מדהימות של חסד ועכשיו הוא מנכ"ל מצליח של חברה שהקים בעצמו ולכן כל ניסיון לשפוט את הנער הזה הוא מאוד לא מדויק, עושה לו עוול ובעיקר יכול להיות שיגרום לבת שלה להפסיד מישהו שהוא יהלום אמיתי.
אבל אז הגיע התחנה שלי והייתי צריך לרדת וחשבתי האם אותה אישה שסיפרה על נטישת הישיבה באמת מודעת למה שהיא עשתה עכשיו ולהשלכות של המעשים שלה.
כנראה שלא.