זירת הנפילה בנתב"ג
זירת הנפילה בנתב"גצילום: Chaim Goldberg/Flash90

נעה לזימי, חוקרת במכון משגב לביטחון לאומי ומומחית לחקר החות'ים, התראיינה בנוגע לדרכי ההתמודדות עם הארגון התימני המהווה, לדבריה, זרוע ביצועית אפקטיבית של איראן נגד ישראל.

לדבריה, "חווינו עשרות שיגורים בחודש וחצי האחרונים, וכל שיגור בעייתי בפני עצמו. אך פגיעה בנתב"ג היא חציית קו אדום, משום שמדובר בנכס לאומי וסמל ריבוני של ישראל. את התקיפה הזו יש לראות כחלק ממה שהחות'ים עצמם מגדירים כ'השלב החמישי' במערכה – שלב הכולל יוזמות בלתי צפויות נגד ישראל והרחבת בנק המטרות למתקנים אסטרטגיים, בסיסים, נמלים, מתקני אנרגיה ושדות תעופה. מצב זה מחייב תגובה ישראלית ברורה".

בהקשר זה מציינת לזימי כי ניתן לזהות כעת מסר ברור מהדרג המדיני בישראל, לפיו יש להגיב וכי "הבלגה לא תבוא בחשבון – גם אם ארה"ב נוטלת על עצמה את הטיפול המרכזי בחות'ים". לזימי מבהירה כי "אין תחליף לפעילות האמריקאית נגד החות'ים, וישראל גם לא מתיימרת להיות תחליף כזה. אך היא תהיה חייבת להגיב בעצמה ובעוצמה – הן בשל הסיכון המיידי בנפש ובמתקנים, והן בשל הצורך לשקם את ההרתעה, במיוחד לאור אירועי השבעה באוקטובר".

עם זאת, היא אינה צופה יציאה למערכה כוללת ורציפה מול החות'ים: "בסדר העדיפויות הלאומי יש כרגע זירות דחופות יותר, וניתן להבין זאת. יש לקחת בחשבון שהמדיניות האמריקאית כן מוכיחה את עצמה, לפחות בשלב זה".

לדבריה, "לא ארה"ב ולא ישראל מתכוונות לחסל עד אחרון פעילי החות'ים". עם זאת, התקיפות האמריקאיות הובילו, לדבריה, להתפתחות אסטרטגית משמעותית – החלטת ממשלת תימן לגייס חיילים לקראת תמרון שמטרתו כיבוש חבל חודיידה מידי החות'ים: "התפתחות שיכולה להיות 'גיים-צ'יינג'ר'".

לזימי מסבירה את המורכבות בשטח התימני: "כבר שנים ישנם כוחות אנטי-חות'יים הנתמכים על ידי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שנסוגו בשל מחירים כבדים ששילמו. ממשלת תימן אינה פועלת כגוף אחיד ומתואם – יש חלוקה לאזורי שליטה וסכסוכים פנימיים. החות'ים שולטים על כשליש מהשטח, אך מעל 70% מהאוכלוסייה. חוסר התיאום מקשה על יצירת חזית אחידה נגדם".

על רקע זה, לדבריה, לצד חשיבות התקיפות האוויריות והתגובות הישראליות, "בטווח הארוך לא יהיה מנוס מחיזוק הכוחות המקומיים בשטח – בעיקר אלו הנתמכים על ידי ממשלת תימן הרשמית, וכן מועצת המעבר הדרומית וכוחות עצמאיים נוספים".

לגבי צעדים מיידיים, ממליצה לזימי כי בשלב הראשון על ישראל למצות את שיתוף הפעולה עם ארה"ב, ואף לשקול פעילות משמעותית מוגברת – עצמאית או משולבת – נגד החות'ים. בנוסף, לדבריה, יש לערב את מדינות האזור המעורבות במאבק: "המעטפת הסעודית והאמירתית חייבת להיות מאסיבית יותר. יש לפעול לגישור על פערים שמנעו עד כה פעולה מתואמת".

לסיום, בהתייחס להצעות להפעיל סיוע מודיעיני ישראלי לשבטים מקומיים בתימן, מציינת לזימי כי מדובר באופציה "שנשמעת אטרקטיבית", אך לדבריה, "אין צורך ללכת רחוק – יש מדינות שכבר מכירות היטב את אתגרי השטח, ובראשן ערב הסעודית. החות'ים אינם אתגר חדש".

לדבריה, מעורבות מוגברת מצד סעודיה ואיחוד האמירויות תיתכן רק אם תתקבלנה ערבויות אמריקאיות משמעותיות למערכה. "יש לקוות שהאמריקאים לא יורידו את הרגל מהדוושה, וימשיכו להשקיע משאבים שמעידים על רצינותם בזירה זו".