עינב פרץ, ממלאת מקום ראש מטה היישום “תנופה לצפון” וממונת מחוז צפון במשרד הפנים, שוחחה מהלך כנס ירושלים של העיתון "בשבע" עם הכתבת יעל אליה-מדי.

פרץ מכהנת זה שלושה חודשים כראש מטה היישום של תוכנית “תנופה לצפון”, אך היא מלווה את הרשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר, מתוקף תפקידה כממונת מחוז צפון במשרד הפנים. “באותו יום לא הייתה תקומה ולא תנופה בצפון – והיינו שם, משרד הפנים והרשויות, כדי לנהל את כל המערך, כולל הפינוי והצרכים השוטפים”, היא מספרת.

כיום, כשליש שנה מאז ההחלטה לאפשר את החזרה לצפון, רק כ-60% מהתושבים שבו בפועל לבתיהם. “זה נתון יפה יחסית, ואנחנו מצפים שעד יולי נראה חזרה של כ-90% מהתושבים. לצד זאת, יש אתגרים רבים – פתיחת מוסדות חינוך, התאוששות העסקים והחזרת התחושה הבסיסית של ביטחון ושגרה”.

לדבריה, האתגר המרכזי הוא לגשר על הפערים שחשים תושבים שחזרו מהמרכז לצפון: “אדם שחוזר מקריית אונו לקריית שמונה מרגיש מיד את ההבדל בשירותי הבריאות, התשתיות, במרחב הציבורי. המשימה שלנו היא שהצפון יהיה טוב יותר מה-6 באוקטובר”.

לשם כך, מקודמת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית – תקציב חומש של 15 מיליארד ש”ח, כולל החלטות ממוקדות כמו הקצאת חצי מיליארד ש”ח לשיקום העסקים בצפון. פרץ מדגישה את הצורך המיוחד בחיזוק יישובי קו העימות עד 2 ק”מ מהגבול, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינת השירותים.

מטה היישום הוא גוף מצומצם הפועל תחת השר זאב אלקין בשיתוף עם משרד האוצר, משרד הפנים, משרדי ממשלה נוספים והרשויות המקומיות. “אנחנו לא מבצעים לבד – אלא עובדים דרך כל משרד ממשלתי”, היא מבהירה.

על רקע התחושות הקשות בציבור, היא מדגישה: “התושבים קיבלו מענקים נדיבים, אופציה לשהייה ממושכת במלונות, וסיוע במס רכוש. עם זאת, אני מבינה את התחושות – להיות מפונה שנה וחצי זה קשה מאוד”. לדבריה, המענה ניתן גם באמצעות ארגונים אזרחיים, שותפות עם פורום קו העימות, הקשבה ישירה לצרכים בשטח, ותמיכה גם בביקורת.

המסר המסכם שלה: “המטרה היא לא לחזור למה שהיה, אלא להיות טובים יותר. הצפון יכול וצריך למשוך אליו 100 אלף תושבים חדשים – עם שירותים מתקדמים, חינוך איכותי ותשתיות ראויות. זה אפשרי. זו משימת חיינו”.