אחדXאחד יעל אליה - מדי, בשבע, עם עינב פרץ, מ"מ ראש מטה הישום "תנופה לצפון"

עינב פרץ, ממלאת מקום ראש מטה היישום “תנופה לצפון” וממונת מחוז צפון במשרד הפנים, שוחחה מהלך כנס ירושלים של העיתון "בשבע" עם הכתבת יעל אליה-מדי.

פרץ מכהנת זה שלושה חודשים כראש מטה היישום של תוכנית “תנופה לצפון”, אך היא מלווה את הרשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר, מתוקף תפקידה כממונת מחוז צפון במשרד הפנים. “באותו יום לא הייתה תקומה ולא תנופה בצפון – והיינו שם, משרד הפנים והרשויות, כדי לנהל את כל המערך, כולל הפינוי והצרכים השוטפים”, היא מספרת.

כיום, כשליש שנה מאז ההחלטה לאפשר את החזרה לצפון, רק כ-60% מהתושבים שבו בפועל לבתיהם. “זה נתון יפה יחסית, ואנחנו מצפים שעד יולי נראה חזרה של כ-90% מהתושבים. לצד זאת, יש אתגרים רבים – פתיחת מוסדות חינוך, התאוששות העסקים והחזרת התחושה הבסיסית של ביטחון ושגרה”.

לדבריה, האתגר המרכזי הוא לגשר על הפערים שחשים תושבים שחזרו מהמרכז לצפון: “אדם שחוזר מקריית אונו לקריית שמונה מרגיש מיד את ההבדל בשירותי הבריאות, התשתיות, במרחב הציבורי. המשימה שלנו היא שהצפון יהיה טוב יותר מה-6 באוקטובר”.

לשם כך, מקודמת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית – תקציב חומש של 15 מיליארד ש”ח, כולל החלטות ממוקדות כמו הקצאת חצי מיליארד ש”ח לשיקום העסקים בצפון. פרץ מדגישה את הצורך המיוחד בחיזוק יישובי קו העימות עד 2 ק”מ מהגבול, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינת השירותים.

מטה היישום הוא גוף מצומצם הפועל תחת השר זאב אלקין בשיתוף עם משרד האוצר, משרד הפנים, משרדי ממשלה נוספים והרשויות המקומיות. “אנחנו לא מבצעים לבד – אלא עובדים דרך כל משרד ממשלתי”, היא מבהירה.

על רקע התחושות הקשות בציבור, היא מדגישה: “התושבים קיבלו מענקים נדיבים, אופציה לשהייה ממושכת במלונות, וסיוע במס רכוש. עם זאת, אני מבינה את התחושות – להיות מפונה שנה וחצי זה קשה מאוד”. לדבריה, המענה ניתן גם באמצעות ארגונים אזרחיים, שותפות עם פורום קו העימות, הקשבה ישירה לצרכים בשטח, ותמיכה גם בביקורת.

המסר המסכם שלה: “המטרה היא לא לחזור למה שהיה, אלא להיות טובים יותר. הצפון יכול וצריך למשוך אליו 100 אלף תושבים חדשים – עם שירותים מתקדמים, חינוך איכותי ותשתיות ראויות. זה אפשרי. זו משימת חיינו”.