דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מצביע על כישלון מתמשך של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשילוב החברה החרדית, ובמיוחד הגברים החרדים, בלימודים אקדמיים.
על אף מאמצי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), הדוח חושף כי היעדים לשילוב החרדים באקדמיה לא הושגו, והפערים בין נשים לגברים משמעותיים.
לפי הדוח, בשנת 2023 רק כ־3.4% מהאוכלוסייה החרדית בגילי 18–40 למדו לתואר ראשון – 13,350 מתוך כ־387,000. מבין הסטודנטים החרדים, רק כ־31% היו גברים – 5,000 בלבד.
על פי תחזית הלמ"ס, עד שנת 2045 צפויה החברה החרדית להוות כ־22% מאוכלוסיית ישראל, ועד 2065 – כשליש. למרות זאת, שיעור השתלבות החרדים באקדמיה נותר כמעט ללא שינוי, ועומד על כ־5% מהפוטנציאל בקרב נשים וכ־2% בלבד בקרב גברים.
הפערים מיוחסים לרקע לימודי חסר (בהיעדר לימודי ליבה), פערי מיומנויות, התחלה בגיל מאוחר (גברים מתחילים בגיל ממוצע של 25 לעומת 22.5 אצל נשים) ולעיתים גם עומס משפחתי.
30% מהסטודנטים החרדים לומדים חינוך או הוראה – תחום בו רבים אינם משתלבים לבסוף בשוק העבודה. רק מיעוט מהם לומדים מקצועות טכנולוגיים: 10% לומדים מדעי המחשב או סטטיסטיקה, 6.6% הנדסה, ו־9% מקצועות עזר רפואיים.
למרות תמונת המצב המורכבת, הדוח מציין שיפור בשיעורי הנשירה. בקרב נשים חרדיות שהחלו ללמוד בשנת 2017 – 82% סיימו את לימודיהן בהצלחה, לעומת 70% בלבד בשנים קודמות. שיעור הנשירה של גברים חרדים ירד ל־31% (לעומת 23% בקרב גברים לא-חרדים).
מל"ג–ות"ת מנסות לשפר את המצב באמצעות הקמת מרכזי לימוד ייעודיים לחרדים בטבריה-צפת, חיפה, בית שמש ובאר שבע.
בשנת הלימודים תשפ"ד (2023–2024) הוקצו לתוכניות לשילוב חרדים כ־200 מיליון ש"ח – מתוכם 120 מיליון ש"ח לטובת מכינות, מלגות וליווי ייעודי.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע כי נדרשת בחינה שוטפת של ההחלטות והמדיניות הנהוגה, הפקת לקחים, והרחבת התוכניות – במיוחד בתחומים בעלי אופק תעסוקתי.