ביום שבו מדינת ישראל רעדה מהלם הפיגוע הקשה בעוטף עזה, רז מלכה, תושב קריית שמונה וסטודנט בתכנית המצטיינים לאסטרטגיה וקבלת החלטות באוניברסיטת רייכמן, התעורר לשקט מוחלט.
“זה שקט שלא אשכח בחיים,” הוא מספר בכנס ירושלים של העיתון "בשבע", “כאילו כל רגע תצא מנהרה ליד הבית. חשנו שאנחנו הבאים בתור.”
שעות אחרי ההלם הראשוני, בן דודו רגב ז”ל, לוחם בצנחנים, נהרג בקרב בכיסופים. “זו הייתה הפעם הראשונה שהתמודדתי עם אובדן,” משתף רז. “אבל מהכאב נולד משהו אחר – הבנה שחייבים לפעול.”
ימים ספורים לאחר מכן, כשכל תושבי קריית שמונה התבקשו להתפנות, רז מצא את עצמו בין מאות העומדים בתור לאוטובוסים עם מזוודות ביד. “זו הייתה תחושה שלא אשכח לעולם – כמעט כמו תיעוד מצמרר מהיסטוריה אחרת,” הוא מתאר.
החוויה הקשה הזו, לדבריו, הדגישה את הפערים בין המרכז לפריפריה. “לא הגיעו זמרים, לא הגיעו מתנדבים – לפחות לא בשלבים הראשונים. הבנו שאם אנחנו, תושבי הצפון, לא נקום ונפעל – אף אחד לא יעשה את זה במקומנו.”
כך נולד “לובי 1701” – יוזמה אזרחית שמטרתה לייצג את תושבי הצפון ולפעול למענם. “אנחנו לא מבקשים חסדים. אנחנו דורשים שוויון – ברפואה, בחינוך, בתחבורה ובשכר.”
רז מדגיש כי הצעירים בצפון מאבדים אמון. “הם עזבו, ראו מה יש במרכז – והבינו שרימו אותם. למה שיחזרו אם אין תשתיות, אם אין רכבת, אם השכר נמוך?”
אבל הוא גם מביא תקווה. “הדור שלנו הוכיח את עצמו – בקרב, בחברה, בהובלה. אם הדור הבוגר לא יכול לייצר עתיד טוב יותר – תנו לנו. אנחנו רוצים לבנות מדינה בטוחה יותר, שוויונית יותר, משגשגת באמת".