יושב לו אהוביה סנדק ז"ל במקום השמור לצדיקים כמותו בגן עדן, ורואה את חבריו שבנס ניצלו ונשארו לחיות בעולם הזה מורשעים ונענשים בבית המשפט.
הוא רואה את השוטרים שניגחו ברכבו והפקירו אותו שותת דם ממשיכים להתנכל לחבריו שמתמסרים להידבק ברגבי אדמת הארץ.
מעניין מה חושב על כך אהוביה, מעניין מה יש לאהוביה לומר לנו מול המחזה המופרך הזה, מעניין מה היה כותב על כך במחברת השירים שלו.
פרק נוסף בסאגה המטלטלת של טיוח רצח אהוביה סנדק נרשם בבית המשפט המחוזי בירושלים עם הרשעתם של ארבעת חבריו של אהוביה.
הארבעה היו עם אהוביה ברכב בעת שבלשי ימ"ר ש"י נגחו בו בסופו של מרדף מוטרף סמוך לכוכב השחר בשנת 2020.
אהוביה נרמס תחת הרכב, חבריו ניצלו בנס. בעודם המומים מהסיטואציה נאזקו החברים בידי הבלשים הנוגחים.
הבלשים לא החמיצו את ההזדמנות לשגר קללה עסיסית וחיוך עולז מההתהפכות של רכב הנערים, עוד לפני שהתגלתה התוצאה העגומה של מות אהוביה.
במשך רגעים ארוכים ישבו החברים אזוקים והמתינו לפינוי לבית החולים, חלקם ישובים ברכב שהתהפך פעמיים ונחת על הגלגלים, חלקם על הקרקע צמוד לרכב. רק שעה קלה מאוחר יותר תתבהר התמונה העגומה כשגופתו הטהורה של אהוביה תבצבץ מתחת לרכב.
באותם רגעים נוראים יצאו לדרך שני מסעות. מסעה של מערכת אכיפת החוק לטיוח הרצח של אהוביה מחד, ומסע של ציבור ענק שיצא לרחובות ברבבותיו למחאה שלא נראתה כמותה מאז המאבק נגד החרבת גוש קטיף. ארבע וחצי שנים חלפו והצועדים במסעות התקדמו כברת דרך משמעותית. החונטה המשפטית מעמיקה עוד ועוד את ציפוף השורות, את הבוז לציבור שבשמו ולמענו היא אמורה לפעול, את השרלטנות והניתוק, ומנגד האהדה לחלוצים הגיבורים בגבעות הולכת ומתרחבת, סימני השאלה שריחפו תמיד על פעילות השב"כ והמשטרה נגד החלוצים שלנו הפכו לסימני קריאה בוהקים, ציבור הולך וגדל מבין שההיאחזות העיקשת של החלוצים בשטח היא צו השעה ותופעת פריצת גבולות ההתיישבות צוברת תאוצה בלתי רגילה.
דברים רבים השתנו מאז שאהוביה עלה בסערה, בהתיישבות, במשטרה, בממשלה, בשטח. הרבה מגמות חיוביות מתפתחות, אבל גם הרבה אירועים שמזכירים לנו איפה אנחנו חיים, כמה מערכות השלטון זקוקות נואשות לתיקון שורשי. כך אהוביה צופה ממקום השמור לצדיקים בארבעה נערים מסורים וצדיקים כמותו נורים בידי שוטר שטוף שנאה בירי מרובה לעבר ראשיהם, שניים מהם גוררים פציעות קשות ושיקום ממושך, שה׳ ישלח להם רפואה שלמה. גם השוטר הזה, כמו השוטרים שנגחו באהוביה וחבריו, שוחרר אחרי חקירה פיקטיבית במח"ש ושב לעבודה במשטרה. למה לא. ואהוביה צופה בחבריו נאלצים להסכים להסדר טיעון מקל מאוד שרק יעזור להם לשים את הסאגה הזאת מאחור ולהימנע מהמשך ניהול הליך משפטי מסורבל וממושך כשהם כבר נשואים וגוררים את עגלת התינוק לבית המשפט ברוך ה׳. מעניין מה אהוביה היה אומר אם היה ניצב בבית המשפט עם חבריו.
ובימים שבהם מפקד ימ"ר ש"י מובל לדיוני מעצר בבית המשפט ונחקר במח"ש כי סירב לשתף פעולה עם התנהלות דיקטטורית ובלתי חוקית של השב"כ, ובימים שבהם הקלטות של שיחות עבודה עם ראש המחלקה היהודית נחשפות חדשות לבקרים וחושפות את מה שהיה ברור לכל מי שזה עניין אותו, בימים כאלה מי יודע אם פרשת אהוביה סנדק הגיעה לסיומה. מי יודע. אולי עוד יהיה צדק לאהוביה. לכולנו.