מחקר מקיף וראשון מסוגו בישראל, שנערך על ידי ד"ר נחומי יפה – חוקרת חרדית מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב – מציג תמונה מפתיעה בנוגע לעמדות החברה החרדית כלפי השתלבות במדינה.
המחקר, שנחשף לראשונה בוועידת "עתיד ישראל" של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר, מצא כי כ־50% מהציבור החרדי היו רוצים להשתלב בחברה הישראלית, וכי 1 מכל 4 גברים חרדים (25%) היו מוכנים להתגייס לצה"ל – אם יותאמו להם הכלים והתנאים המתאימים.
המחקר מונה 1,200 משתתפים מכל הקבוצות הדמוגרפיות של החברה החרדית, ונחשב לראשון שבו חוקרת חרדית בעצמה מציגה נתונים הנוגדים את הדימויים המקובלים הן בציבור הכללי והן בתוך החברה החרדית. לטענת ד"ר יפה, רבים מהחרדים נמנעים מלהביע רצון להשתלב בשל נורמות חברתיות ולחץ קהילתי, ולא מתוך התנגדות עקרונית.
"הבעיה העיקרית שמונעת את ההשתלבות היא בורות הדדית – רבים חושבים שהם לבד בתחושותיהם", מסבירה ד"ר יפה. "הם מפחדים להיתפס כחריגים, פוחדים שהילדים לא ימצאו שידוך, שהקהילה תתנכר להם – ולכן בוחרים להישאר בצד".
פילוח פנימי של החברה החרדית
המחקר מציג חלוקה פנימית של החברה החרדית לארבע קבוצות:
חרדים שמרניים מאוד (27%) – מתנגדים לכל השתלבות במדינה ומקפידים על הסתגרות תקשורתית וחברתית.
חרדים ישראליים (27%) – נאמנים להנהגה הרבנית, אך מביעים הזדהות עם סמלי המדינה, חוגגים את יום העצמאות, מציינים את יום הזיכרון, ושואפים להשתלב באקדמיה ובעבודה.
חרדים מודרניים (23%) – עצמאיים יותר, נחשפים לתקשורת הכללית, בעלי סמארטפונים, ומגדירים עצמם כישראלים לכל דבר.
חרדים עצמאיים (23%) – חיים בתוך הקהילה החרדית אך אינם מזדהים עם ערכיה או עם המדינה, ונמנעים ממעורבות בשני הצדדים. על פי פילוח זה, קבוצות החרדים הישראליים והמודרניים מהוות יחד כ־50% מהחברה החרדית – ונמצאות בנתיב מובהק של השתלבות.
נתון דרמטי נוסף עולה מן המחקר: 23% מהחרדים – בעיקר בקרב הקבוצות הישראליות והמודרניות – היו מעוניינים להתגייס לצה"ל או לבצע שירות לאומי, אם יתקיימו התאמות מתאימות לאורח חייהם.
ד"ר יפה מדגישה כי מדובר בנתון שונה בתכלית מההערכות שהיו מקובלות עד כה, שדיברו על 11% עד 19% בלבד. "זה מחקר עם משמעות חברתית עצומה", היא אומרת. "אם הפרט החרדי יידע שרבים אחרים מרגישים כמוהו, ייתכן שניתן יהיה להתגבר על המחסומים החברתיים ולנוע לעבר שילוב משמעותי".
המחקר שופך אור חדש על מורכבות החברה החרדית ומציג אפשרות אמיתית לשילוב הדרגתי ומשמעותי שלה במרקם החיים בישראל – מתוך כבוד הדדי, הבנה והסרת חסמים.
"אם יינתנו ההתאמות, הכלים והלגיטימציה – החברה החרדית יכולה להפוך לשותף פעיל, כלכלי, ביטחוני וחברתי בחברה הישראלית", מסכמת ד"ר יפה.