הטרוריסטים החות'ים בתימן לא הותירו לישראל ברירה. הטיל שנפל בנתב"ג הביא את ראש הממשלה להצהיר שתגובה תגיע ושהיא תהיה כואבת.
נתניהו אף ניצל את ההזדמנות ואמר שגם איראן, נותנת החסות של החות'ים, תספוג תגובה, אך זו תגיע "במקום ובזמן המתאים", כלשונו.
שתי מתקפות, בהשתתפות עשרות מטוסים של חיל האוויר, פגעו ביעדים מרכזיים של החות'ים, כולל נמל התעופה של צנעא שהושמד כליל על המטוסים שחנו בו באותה שעה, נמל חודיידה שהופצץ פעם נוספת, מפעלים המייצרים בטון המשמש להעמקת מערכת המנהרות של הטרוריסטים, ועוד מטרות משמעותיות.
מדובר בתקיפה השנייה בתימן מתחילת שנת 2025, וקדמו לה כמה מתקפות בשנה שעברה, וכמובן מבצע צבאי שארצות הברית הכריזה עליו להחלשת החות'ים. האמריקנים טענו כי מאז שהכריזו על המבצע הצבאי שלהם ב־16 במרץ, הותקפו יותר מ־800 יעדים של החות'ים, והמתקפות שלהם פחתו בכ־65 אחוזים. התקיפות האמריקניות הביאו את הנהגת החות'ים לרדת למחתרת, מחשש לחיסולים.
רגע אחרי המתקפה הישראלית הקשה בישר הנשיא טראמפ כי הוא עוצר את המבצע האמריקני, לאחר שהחות'ים "התחננו" שיסתיים. "הם אמרו לנו 'בבקשה, תפסיקו להפציץ אותנו, והסכמנו. הם לא רוצים שיפציצו אותם יותר", טען טראמפ. לדבריו, לא מדובר בעסקה אלא בסוג של כניעה לתכתיב האמריקני. עומאן טענה כי העבירה את המסר בין החות'ים לאמריקנים, ובישראל הופתעו יחסית מהמהלך. עם זאת, גורם מדיני מסר לנו: "אם בסופו של דבר השילוב בין חודשיים של התקפות מצד צבא ארצות הברית ובין התקיפה המאסיבית השבוע גרמו לתוצאה שטראמפ הכריז עליה - מדובר בתוצאה טובה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר התקיפה: "אמרתי פעמים רבות שמי שתוקף את מדינת ישראל - דמו בראשו. הבחירה שלנו מתי להגיב, איך להגיב ועל איזה מטרות להגיב - זה שיקול שאנחנו עושים כל פעם. וזה נוגע גם לפטרון של החות׳ים - איראן, שבלעדי האישור שלהם והתמיכה שלהם לאורך זמן, החות׳ים לא יכולים לקיים את מתקפת הטילים הנפשעת עלינו". שר הביטחון ישראל כ"ץ הוסיף: "ארגון הטרור החות'י ניסה לפגוע בנמל התעופה בן־גוריון, ובתגובה השמדנו את שדה התעופה בצנעא. בנוסף, פגענו גם במטרות נוספות, בהמשך לתקיפות בנמל חודיידה, בתשתיות לאומיות נוספות שפגענו בהן. מי שפוגע בנו - אנחנו נפגע בו שבעתיים".
יש עוד הרבה טילים
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, תת־אלוף (מיל') יוסי קופרווסר, שבעבר שימש מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, מעריך שלמרות הצהרת טראמפ, המילה האחרונה בנושא החות'י מצד ישראל עדיין לא נאמרה. "הדברים האלה לוקחים זמן, וצריך הרבה סבלנות. ככל שאנחנו גובים מחיר כבד יותר, כך הלחץ שלנו נהיה יותר אפקטיבי. באיזשהו שלב הם יבינו שהמחיר שהם משלמים עולה על התועלת שהם מפיקים, ואז כנראה ישנו מדיניות. לא בטוח שהגענו לשלב הזה, למרות שגבינו השבוע מחיר כבד מאוד", מסביר קופרווסר.
מה בעצם רוצים מאיתנו החות'ים? היה לנו עימות איתם לפני שבעה באוקטובר?
"לא היה משהו מיוחד, אבל הצהרות וקריאות 'מוות לישראל' נשמעות שם כבר שנים, והגישה שלהם הייתה מאוד עוינת לישראל. פעילות התקפית לא הייתה לפני שבעה באוקטובר. משבעה באוקטובר הם פועלים הן לשיבוש נתיבי השיט לישראל והן לפגיעה ישירה בישראל באמצעות כטב"מים וטילים ארוכי טווח. זו ללא ספק פעילות שהיא אינה תגובה לצעד ישראלי, כי ישראל לא פגעה בחות'ים לפני כן. לכן יש לישראל את כל הצידוק לפעול בצורה נחרצת ולגבות מחיר. מבחינתם, כל עוד אנחנו פועלים בעזה, הם מתכוונים להמשיך ולפעול. גביית המחיר צריכה להיות גם מהם וגם מהמנהלים שלהם באיראן, אך זה פחות על הפרק כי האמריקנים נמצאים כרגע במשא ומתן איתם".
נראה שהם ממשיכים גם לאחר שהם סופגים מכות. יכול להיות שההתקפות הישראליות והאמריקניות לא פגעו בהם מספיק? הרי גם הסעודים תקפו אותם במשך שנים.
"אין אדם שלא מזיז לו כשנפגעים לו כל כך הרבה מתקנים משמעותיים. הסעודים עשו, אבל פחות, והתמקדו ביעדים צבאיים. ישראל פוגעת במתקנים שיש להם גם משמעות צבאית, אבל הם בפירוש בעלי השפעה ישירה על חיי האזרחים בתימן.
"המתקפות האמריקניות היו משמעותיות, אבל גם הן התמקדו בעיקר ביעדים צבאיים. עם זאת, למרות הפגיעות מצליחים להגיע משלוחי נשק לתימן. יש להם חוף ארוך מאוד שמקשה מאוד למנוע את ההברחות לחות'ילנד. לפי שעה הם לא חסרים באמצעי לחימה. הם אומנם יורים לישראל בטפטופים קטנים, אבל הנחת העבודה הישראלית היא שיש להם עוד, וצריך לפעול נגד זה".
אנחנו מבחינתנו צריכים לשאוף למגר את האיום הזה או להחליש אותו? זה נראה קרב ללא סוף.
"בשלב הראשון מה שאנחנו מנסים לעשות זה להחליש אותם ולגרום להם להבין שזה לא משתלם להם. בטווח הארוך היינו רוצים לראות אותם מאבדים את השלטון ושמישהו נורמלי ישתלט על המרחב הזה - בין המשטר התימני החוקי, ובין גוף בשילוב ארצות הברית ועם מדינות המפרץ האחרות שסובלות מהחות'ים במשך שנים. כרגע זה לא יעד אמריקני.
"האמריקנים כן לקחו פיקוד על התקיפה נגד החות'ים, והם עשו את זה בצורה אינטנסיבית ומרשימה, שלדבריהם שכנעה את החות'ים שיש להם מה להפסיד. גם מערך ההגנה האווירית של ישראל הצליח לנטרל את האיום החות'י הזה, במשך יותר מ־20 טילים שנורו עלינו ויורטו כולם. העובדה שהם הצליחו לפגוע בסמוך לנמל התעופה בן גוריון שינתה את המציאות וחייבה אותנו לפעול. אנחנו לא ששים אלי קרב לפעול בתימן. זו גם הזדמנות טובה לאותת לאיראנים שיש ביכולתה של ישראל להגיע למטרות אסטרטגיות שרחוקות משטחנו ולפעול בצורה כואבת. האיראנים מבינים שיש לישראל אופציה צבאית אמינה - גם לטיפול בגרעין שלהם וגם באיומים אחרים מצידם".
נתניהו אמר שנתקוף גם באיראן, שמכוונת את החות'ים, בזמן ובמקום שיתאימו. זה איום או הבטחה?
"צריך לגבות מחיר גם מאיראן. ראש הממשלה אמר שצריך לעשות זאת במקום ובזמן הנכון. גם האמריקנים מתבטאים באופן דומה. כולם מבינים שתקיפות בתימן אינן מספיקות, ושצריך לטפל גם באיראן. מכיוון שאנחנו כרגע בעיצומן של שיחות הגרעין, כרגע המנוף העיקרי שאפשר לפעול באמצעותו הוא הטיפול הישיר בחות'ים.
"אין ספק שהתקיפות בתימן מצידנו נועדו לשכנע את האיראנים להגמיש עמדות במשא ומתן, ולוודא שהאמריקנים לא מגמישים עמדות. בפועל, אם האמריקנים יגיעו לאיזשהו הסכם עם האיראנים, אני לא רואה את ישראל פועלת לבדה בניגוד להסכם אמריקני-איראני. אני מקווה שאם יהיה הסכם אמריקני-איראני, הוא יכיל הבנות שיהיו משביעות רצון מבחינתה של ישראל".
לחסל את המנהיגים
ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן, חיזבאללה ומליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מציין שעד המלחמה החות'ים לא היו במרכז תשומת הלב, ולכן הם 'עמידים' יחסית בפני המתקפות האוויריות מצד ארצות הברית וישראל.
"לפנינו עוד כברת דרך להדביק את הפער המודיעיני שהצטבר במשך השנים, כשישראל וכנראה גם ארצות הברית לא היו בזירה התימנית ולא מיקדו שם מאמץ, ועכשיו כולם רואים את היכולת המשמעותית שהאיראנים החדירו לזירה הזאת ואת הקושי למגר את החות'ים. המתקפות האמריקניות היו רק מהאוויר, והחות'ים דאגו להתבצר במשך השנים, גם באמצעות מערך מינהור", אומר מנשרוף.
הוא מוסיף כי "המסקנה שבינתיים משתמעת באופן ברור היא שאין ביכולת המתקפות האוויריות האמריקניות כדי להביא להפסקת השיגורים באופן מוחלט. אפשר לשבש אותם, לגרום לחות'ים להפחית את כמות השיגורים באמצעות ציד משגרים, כי מלאי המשגרים שלהם מוגבל. זה דורש מאמץ שיטתי, וייקח לישראל זמן מה לפתח את היכולות הטכנולוגיות המודיעיניות הנדרשות".
כמה זמן החות'ים מתכוננים ובונים את כוחם?
"החות'ים התכוננו היטב. זו זירה שכוח קודס פעיל בה משנת 2009. איראן עכשיו 'קוצרת' את פירות ההשקעה בהם. על רקע המתקפה בנתב"ג, ישראל צריכה לחשוב מה היא יכולה לעשות ואיך היא יכולה לפעול באופן שהאמריקאים לא מסוגלים, ומדובר בעיקר בסיכולים ממוקדים.
"הזירה התימנית קשה מאוד מבחינה טופוגרפית, וזה מה שמנע מהסעודים להשיג ניצחון נגדם. אין מנוס ממהלך אמריקני־ישראלי־סעודי עם האמירויות שחותר למגר את החות'ים באמצעות כוח מקומי בתימן. צריך שהצבא האמריקני יאמן ויכשיר את מתנגדי החות'ים שיעסיקו אותם על אדמתם, ובתקווה שבהמשך גם ידיחו אותם מהשלטון. הזירה החות'ית כרגע היא הכי פעילה מכל ציר ההתנגדות. אחרי שחיזבאללה הוכנע, אסד הודח, המיליציות העיראקיות הקפיאו התקפות - לחמאס נותרו רק החות'ים. גם איראן עצמה עוד מנסה להשתקם מהמהלומה שחטפה מישראל באוקטובר. עד שהאמריקנים יחליטו להכשיר כוחות בתימן נגד החות'ים שיילחמו צבאית, יש להקים צוות עבודה ישראלי־אמריקני שיתבסס על יכולות מודיעיניות, צבאיות וטכנולוגיות משותפות, ויפעל נגד המשגרים וגם לסיכולים ממוקדים של מנהיגי החות'ים".
אתה חושב שמהלך כזה יכול להרתיע את החות'ים ולייצר מאזן אימה?
"אני מאמין מאוד בסיכולים ממוקדים, ראינו שזה עובד בזירה הצפונית, ואני חושב שאם זה יהיה שיטתי, וישראל והאמריקנים יצליחו לסכל את המפקדים של מערך הטילאות, תהיה לזה השפעה. מדובר כאן בידע שאין לדרגי השטח, הם יודעים בעיקר לבצע. כשאתה מגלח את השכבה של המפקדים, החות'ים ייחלשו משמעותית.
"החות'ים צריכים ללמוד על בשרם את המשמעויות והמחירים שהם ישלמו על שיגורים לישראל, במיוחד כשהנזק הפוטנציאלי גבוה. אי אפשר להותיר את הזירה בלי גביית מחיר כבד שירתיע אותם או ימנע יכולות להמשך שיגורים. עלינו להעסיק אותם במגננה במקום התקפה. זה מצריך יותר התמקדות בזירה התימנית, הן מצד ישראל והן מצד האמריקנים".
נכון לגבות מחיר גם מאיראן על המתקפות החות'יות?
"נראה שהאיראנים מאוד מרוצים מהפעולה של החות'ים עד כה, אבל מצד שני מבינים שהם עלולים לשלם מחיר, כי העולם מבין את הקשר ואת העובדה שאיראן היא הפטרון. להערכתי, בשלב זה האמריקנים פחות מעוניינים לפגוע באיראנים על הרקע הזה".
אנחנו לבד מול החות'ים
מי שפחות משוכנע מההכרזה האמריקנית על הפסקת התקיפות הוא פרשן i24news, צבי יחזקאלי. לטענתו, "התקיפות של האמריקנים היו משמעותיות, אבל כנראה לא מספיקות. אם טראמפ אומר את מה שהוא אמר אז כנראה לזה חתרו האמריקנים, להסכם של שקט תמורת שקט. אינני יודע לפענח יותר, אבל אם האמריקנים הפסיקו את המתקפות, בעצם אנחנו בבעיה, אנחנו לבד מול החות'ים".
בהתייחסות לממד הצבאי הישיר של העימות אומר יחזקאלי כי "הסיפור הוא לא רק תקיפת אוניות, הסיפור הוא שהחות'ים יורים עלינו. בהמשך למתקפה של צה"ל, שהיא באמת חריגה ויוצאת דופן - זה מזכיר לי בדיוק את אותם דיבורים שדיברנו בפעם הראשונה שתקפנו את נמל חודיידה, הנמל הימי, שגם הוא נמל שחטף מכות. מי שרוצה לפחות להרתיע את החות'ים חייב להשתמש בארסנל אחר, בבנק מטרות אחר ובדרך אחרת. החות'ים לא התקשרו לבית הלבן ואמרו נכנענו. הם פשוט מבקשים את אותו הסכם של שקט תמורת שקט, ואנחנו למודים הסכמים כאלו, כי שקט תמורת שקט זה כמו שלמדנו - שקט מתחמשים, שקט בונים בניין כוח, שקט המערכה עוד תחזור".
האם האזעקות שהופעלו עקב שיגורים של טילים וכטב"מים מתימן, שהטרידו את אזרחי ישראל שוב ושוב - בעיקר בשעות לילה מאוחרות אבל לא רק - יימשכו? ייתכן שבטווח הזמן הקצר, התשובה חיובית. החות'ים אמרו שיפסיקו את מעשי הטרור שלהם רק אם המלחמה בעזה תסתיים. ישראל נמצאת בדרכה, לפחות ברמה ההצהרתית, להרחבת המלחמה. אין ספק שהטרוריסטים מתימן ספגו השבוע מכה של ממש, אבל בהתחשב בעבר וביכולת ההתאוששות שלהם, ייתכן מאוד שמדובר במכה בכנף, אלא אם תהיה לה המשכיות מצד ישראל או בעלות בריתה.