מרכבות גדעון

השבוע, ביום שני, התרחשו כמה אירועים בעלי־משמעות במקביל; ראשית כול – לאחר עשרים שנה של מאמצים רבים החלו עבודות השיפוץ בכותל הקטן שברובע היהודי המתחדש ("המוסלמי") בירושלים, באישורו של ראש הממשלה.

הצורך בשיקומו של המקום עלה לפני זמן רב אך נדחה פעם אחרי פעם, בגלל רגישות ביטחונית ומדינית. "יש אבנים עם לב אדם", כתב המשורר יוסי גמזו, ואם האבנים הללו נחלצות ממצוקתן, הרי שגם הלב של כולנו מתרחב וחש הקלה.

מעט לאחר מכן, בטקס ציבורי מרגש ומרומם בשכונת קדמת ציון, הצופה אל הר בית ה', שממנה רואים בעיניים ממש את הפסוק "וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן", נחנכה כיכר על שמו של מו"ר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל. המקום שהוקם לפני כעשרים ואחת שנה, על ידי חבורה של גיבורות וגיבורים, מסורים וחלוצים, הולך ונבנה, צומח וגדל ברוך ה'. וכל תהליך הצמיחה המופלא הזה, נעשה לאורך השנים בליווי, בתמיכה ובעידוד קרובים של הרב אלישע זצ"ל. לא לשווא חצב ונטע הרב אלישע זצ"ל, מן האבנים ומן הנטיעות שלו הולכת ונבנית העיר ירושלים שמכוחה פעל ואליה שב. וכפי שנכתב על השלט שהוצב: "איש ירושלים שפעל באהבה מכוחה ולמענה בכל הארץ".

האירוע השלישי היה פרסום השלב הבא במלחמה מול האויב העזתי: "מבצע 'מרכבות גדעון', שמטרתו הכרעת והכנעת החמאס בעזה ושחרור כל החטופים...". "בהתאם לתוכנית שגיבשו הרמטכ"ל ופיקוד צה"ל ואושרה על ידי שר הביטחון ורה"מ, צה"ל יתגבר כוחות ויפעל בעוצמה להכרעת והכנעת החמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, תוך יצירת לחץ חזק לשחרור כל החטופים...

"בניגוד לעבר, צה"ל יישאר בכל שטח שיוכרע, כדי למנוע את חזרת הטרור, ויטפל בכל שטח שיטוהר בהתאם למודל רפיח שבה שוטחו כל האיומים והיא הפכה לחלק ממרחב הביטחון". אומנם יש עוד קצת זמן עד צאת המבצע לפועל, אבל כבר לאחר שראיתי את מטרותיו אמרתי לעצמי: שהחיינו!

יום אחד. שלושה אירועים. לכאורה לא קשורים זה לזה. אבל ליבי אומר לי שיש קשר עמוק ביניהם.

מבצע למען השם

בדרך כלל אני לא נותן משקל רב לשמות של מבצעים. האמת, הם אפילו קצת מעצבנים אותי. "חרבות ברזל" זה אולי השם שהכי לא מבטא את מלחמת התקומה שנכפתה עלינו משמחת תורה לפני שנה וחצי, ושאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה.

איך כתב "אבו צאלח" בצדק: "'מרכבות גדעון'; 'מרכבות האש'; 'מרכבות שמשון', נותנים שמות למבצעים כאילו אנחנו במכירת חיסול סוף עונת החורף. אנחנו לא צריכים שמות של מבצעים כל שלושה חודשים, אנחנו צריכים, ה כ ר ע ה, ה כ ר ע ה, ה כ ר ע ה..." מזדהה עם כל מילה שלו.

ובכל זאת, כששמעתי מה שאמר ראש הממשלה על שם המבצע, התחלתי לחשוב שוב על השם החדש: "ראש הממשלה בנימין נתניהו, פסל שם אחר שהוצע למבצע בעזה... לפי הפרסום... הוצע לקרוא למבצע שם המזוהה עם שמשון הגיבור. ראש הממשלה אמר: "השם מעורר קונוטציה לאמירתו של שמשון: 'תמות נפשי עם פלשתים' – אבל אנחנו לא מתכוונים למות איתם. אנחנו רוצים שהם ימותו לבד'", נזכרתי בדברי הגמרא שקובעת (ברכות ז, ב) כי "שמא גרים", כלומר, שמו של אדם משפיע על מהותו ועל תכונותיו. ואם כך על אדם – למה שלא תהיה משמעות לשם של מבצע?

מיהו גדעון ולמה הדמות שלו משמעותית כל כך לזמן שבו אנחנו נמצאים עכשיו? כדי להתחקות אחרי דמותו של השופט שאת דבריו: "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ", מכיר ככל הנראה כל קצין בצה"ל, נלך בעקבות עיונו של הרב אלישע זצ"ל.

צמיחה מתוך משבר

וכך תיאר הרב אלישע בשיחה את המציאות שממנה צמחה מנהיגותו של גדעון (מתוך הספר "ואת רוחי אתן בקרבכם" בהוצאת ישיבת קריית גת עמ' 318-322): "באותה תקופה המציאות לא היתה כל כך טובה מבחינה רוחנית ומוסרית, היתה הרבה עבודת אלילים, והקצף הגדול של אלוקים בא לידי ביטוי במידת הדין. אויבינו הצליחו לפגוע בנו, פגיעה מאוד קשה, עמלק ומדין התחברו יחד, וכל מה שאנשים מישראל זרעו וקצרו, כל היבול החקלאי, שזה היה עיקר החיים אז ועיקר הפרנסה, הם השחיתו. אין מכה יותר גדולה לחקלאות מכך שמשחיתים את היבול. מדין ועמלק רצו לפגוע בישראל ולהחליש את כוחנו.

"הפסוקים מתארים את זעקת ישראל לקב"ה, הקב"ה שולח שליח אלוקי – נביא, הוא מסביר להם שאין להם מה להתלונן כי מלכתחילה הקב"ה הזהיר אותם שאם יחטאו בעבודה זרה זה מה שיקרה להם, ומי שחווה את כל ההידרדרות והמצב הביטחוני הקשה כנראה שהוא חוטא.

"הפסוקים הבאים מתארים דבר אחר לגמרי, לא מובן מה ההקשר בינם לבין התוכחה האלוקית על ידי הנביא המתוארת בפסוקים הקודמים. הפסוקים מתארים את דמותו של גדעון, לפי חז"ל גדעון נכלל בין 'שלשה קלי עולם' (ראש השנה כה עא), זה תואר ניגודי לגדולי עולם, גדעון חובט חיטים בגת, גת זה לא המקום המתאים להתעסק בו עם חיטה, חיטה חובטים בגורן, מקום רחב ופתוח, הגת זה מקום בו דורכים על הענבים כדי להוציא מהם יין. אם הוא היה חובט את החיטים בגורן המדיינים והעמלקים היו באים, לכן הוא עושה זאת במקום מוסתר חשוך וקטן, כדי שתישאר התוצרת ולא יפגעו בה.

"מיד אחר כך מגיע אליו מלאך ה'... המלאך פותח את דבריו במילים... 'ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל'. התשובה של גדעון היא לימוד גדול, לא פחות מהפניה של מלאך ה', גדעון אומר 'בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ' סימן שאלה, 'וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת'? כחיזוק לסימן השאלה 'וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו'? הרי אנחנו חוטפים!"

תמיד אוהב אותנו

בדבריו, מביא הרב אלישע כמה יסודות שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ מהתנהגותו של גדעון שמכונה בלשון המלאך, "גיבור חיל": "דווקא לאחר שגדעון שאל מדוע הקב"ה לא עוזר לנו כמו שעזר ביציאת מצרים אומר לו ה' 'וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן', חז"ל מסבירים שהכוח הזה הוא כוח של לימוד סנגוריה על עם ישראל". ללמד סנגוריה על הדור פירושו לראות כמה טוב יש וכמה הדור הזה ראוי לישועה גדולה. לראות את הטוב ולשים עליו את האצבע, ולא על כל מיני חולשות ומצבי רפיון.

נקודה נוספת בדברי גדעון היא הבלטת תשועת הכלל ולא עניינו הפרטי: "צריך לשים לב לעוד נקודה מעניינת, המלאך אמר לגדעון בלשון יחיד 'ה' עִמְּךָ', רק איתך, באופן אישי, אבל בשאלתו של גדעון הוא אומר 'וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ' בלשון רבים, אין לגדעון בעולמו עניין פרטי, אני, ה' עימי".

"הפניה של המלאך היא פניה אישית אל גדעון, כרגע המלאך לא מדבר עם הדור כולו, וזה המבחן והבירור שגדעון עובר כאן – האם באמת אכפת לו מהכלל או שמספיק לו שהמלאך התגלה אליו...

"עוד אחד מ'קלי עולם' זה שמשון הגיבור, הוא נזיר, היום כשאומרים את המושג הזה חושבים על הסתגפות, על איזה מלאך רוחני, אבל כל עניינו של שמשון הוא להרוג את הפלישתים כשליחות לאומית. עד היום מתנגנת אמירתו 'זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא', זה לא אומר שאנחנו הופכים להיות חיות אדם, צמאי דם, בכלל לא! אלא אנחנו יודעים שמי שאוהב את ישראל אוהב את הקב"ה, ממילא עם ישראל מסור למען הקב"ה, מוכן למסור את הנפש על גאולת ישראל ועל קידוש השם.

"גדעון רומז את זה כשהוא אומר 'וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ', אין דבר כזה יש ה' איתי, הוא לא נותן לביטוי הפרטי הזה בכלל להיאחז בנפש שלו, הוא אומר 'וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ'".

במובן הזה, אולי צריך לשיר את ההמנון הלאומי החדש בשינוי קטן: והשם יתברך תמיד אוהב אותנו...

ארבע תכונות דור הניצחון

עוד שתי סיבות לכינוי גדעון "גיבור החיל" על ידי המלאך, מוסיף הרב אלישע: "יש עוד סיבה לכינוי 'גִּבּוֹר הֶחָיִל' שהצמיד מלאך ה' לגדעון בפנייתו הראשונה, על פי חלק מהמפרשים הסיבה היא משום שגדעון כיבד את אביו, הוא הכיר לו טובה ברמה המוסרית הפשוטה, יואש אביו הזקן התחיל לחבוט את החיטה, גדעון בנו ראה זאת ואמר לו 'אבא, אתה לא צריך להתאמץ עד כדי כך, אני אמשיך אותך.' זו עדינות נפש שבאה לידי ביטוי ברמה הבסיסית של כיבוד הורים".

וכאן מוסיף הרב עוד סיבה יסודית לגבורתו של גדעון: "הסיבה השניה היא שגדעון לא התייאש, העובדה שהוא בחר 'לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן' לימדה אותו שיש בו גבורה, הוא גילה בעצמו תקווה וחוסר ייאוש שמתוכם נבע הכוח הגדול שלו ללמד זכות על ישראל.

"גדעון לא התייאש והמשיך בעבודה למרות הסכנה מהמדיינים בגלל שהוא האמין בעם ישראל, הוא האמין בכח של עם ישראל להיגאל. באותו כח של אמונה בעמו, שהתגלה בעבודתו בגורן, הוא נדרש להשתמש בהנהגתו את העם, לכן אומר לו ה' 'לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל' גם כח לימוד הסנגוריה וגם הכח שגילית כשלא התייאשת".

ולסיכום, מהן ארבע תכונות הגיבורים הרוכבים על מרכבות גדעון וצועדים בעקבותיו? א. לימוד זכות ועין טובה על הדור; ב. שימת הכלל לפני הפרט; ג. הכרת הטוב וכבוד לשורשינו; ד. גבורה ותקווה, ללא ייאוש.

ארבע תכונותיו של גדעון. ארבע תכונותיו של דור הניצחון.

מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון באהבה ובאמונה של מכון מאיר