בשבת פרשת אמור, שנת תש"ם (1980), לפני 45 שנה, ירדו תלמידי ישיבת ניר, כמו בכל שבת, להתפלל ערבית במערת המכפלה, ולקבל שם את השבת.
לאחר התפילה כנוהג קבוע היו הולכים לבקר את נשות בית הדסה ולעודד את רוחן. נשות בית הדסה החזיקו במבנה בית הדסה במסירות נפש ובנחישות על מנת לחדש בו את ההתיישבות לאחר שנבזז בפרעות תרפ"ט.
באותה שבת ארבו להם מחבלי פת"ח וביצעו פיגוע קשה. שישה נרצחו, שלושה מהם תלמידי הישיבה, ורבים נפצעו.
בעקבות אותו אירוע קשה חל מפנה גדול במדיניות הממשלה לגבי ההתיישבות בחברון שהחליטה לחדש את ההתיישבות בעיר ויהודים הורשו להתגורר בה.
מאז ועד היום, בכל שבת פרשת אמור יורדת הישיבה להתפלל בבית הדסה יחד מתפללים רבים הבאים לזכור את הנופלים ולהזכיר את גבורתם.
בקיר ההנצחה לנופלי הישיבה עתיד להכתב: חנן קרוטהמר, גרשון קליין ויעקב צימרמן היו חברי נעורים שגדלו יחד, למדו יחד והיו באותו השבט בתנועת בני עקיבא. מתוך תחושת שליחות עמוקה עליה התחנכו הם בחרו להמשיך את לימודיהם בישיבת ניר בקרית ארבע, שהייתה אז חלוצת ההתיישבות המתחדשת באזור חברון. יחד איתם למד בישיבה הבחור יהושע סלומה, צעיר יהודי מדנמרק שבחר אף הוא לעזוב חיים שלווים בארץ הולדתו ולהצטרף לישיבה מתוך כמיהה להשתתף במפעל התחייה של העם היהודי בארצו. ארבעתם חיו ונפלו על אדמת חברון.
בי"ג בשבט תש"ם יצא יהושע לשוק בחברון ע"מ לקנות פירות לקראת ט"ו בשבט. כשהגיע לרחוב הראשי של הקסבה התקרב אליו מחבל וירה בו למוות מטווח אפס. שלושה חודשים לאחר מכן, בליל שבת פרשת אמור, י"ז באייר, נורו למוות חבריו חנן, גרשון ויעקב בפיגוע רצחני קשה ליד בית הדסה. גרשון ויעקב נהרגו במקום וחנן נפטר מפצעיו יומיים לאחר מכן. השלושה היו חלק מקבוצת מתפללים, ברובה תלמידי הישיבה, שנהגה לפקוד מדי ליל שבת את מערת המכפלה ולקבל שם את השבת. לאחר התפילה היו הולכים דרך קבע לבית הדסה, שם התגוררו נשים וילדים שביקשו לחדש את הנוכחות היהודית בלב חברון. בדרך לבית הדסה ארבו להם מחבלים חמושים ותקפו אותם בירי מסיבי ורימונים. שישה יהודים נרצחו באותו אירוע, ביניהם שלושת החברים חנן, גרשון ויעקב הי"ד, ועוד 17 נפצעו, רובם תלמידי ישיבתנו.
האירוע הקשה היווה נקודת מפנה בתולדות ההתיישבות היהודית בחברון. בעקבותיו קיבלה ממשלת ישראל החלטה עקרונית על זכותם של יהודים להתיישב בחברון. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת תשמ"ד, החליטו תלמידי הישיבה להקים יישוב חדש בהר חברון. היישוב נבנה על הדרך המחברת בין באר שבע לחברון, על מנת לשמור על רצף התיישבותי. מייסדי היישוב, בוגרי ישיבתנו, החליטו לקרוא לו בית חג"י - על שמם של חנן, גרשון ויעקב, ולימים צורף גם זכרו של יהושע להנצחה.
ארבעת הבחורים הללו הם סמל ומופת של מסירות נפש ואהבת הארץ. היישוב שהוקם לזכרם ממשיך את חזונם לחידוש הנוכחות היהודית בהר חברון, ושמו מנציח את הקשר העמוק שנרקם בין ארבעת הצעירים להתיישבות היהודית בארצנו.