בלב הרי הגליל העליון, בישוב מירון הסמוך לצפת, ניצב אתר המושך אליו מאות אלפי עולי רגל יהודים מדי שנה.
קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) הפך למוקד רוחני מהחשובים ביותר ליהודים ברחבי העולם, ולמקום של התעלות רוחנית, תפילה ושמחה. מירון איננה רק אתר היסטורי או מקום קבורתו של תנא דגול; היא מהווה מעין שער שמימי, מקום שבו רבים מרגישים קשר מיוחד לשורשיהם הרוחניים ולמסורת עתיקת היומין של עם ישראל.
רבי שמעון בר יוחאי, המכונה גם בראשי תיבות "רשב"י", היה מגדולי התנאים במאה השנייה לספירה. הוא נמנה עם תלמידיו המובהקים של רבי עקיבא ודמותו מופיעה פעמים רבות במשנה ובתלמוד. אולם מעבר לתרומתו הגדולה לעולם ההלכה, רשב"י נודע בעיקר כאבי תורת הסוד היהודית - הקבלה.
על פי המסורת, רשב"י ובנו רבי אלעזר הסתתרו במערה במשך שלוש עשרה שנים מפני הרומאים, שגזרו עליו גזר דין מוות בשל התנגדותו החריפה לשלטונם. במערה זו, על פי המסורת, עסקו האב והבן בתורת הנסתר, וכאן התגלו לרשב"י סודות עליונים שאותם העלה על הכתב בספר הזוהר - החיבור המרכזי בקבלה היהודית.
לאחר צאתם מהמערה, המשיכו רשב"י ותלמידיו ללמד תורה בגליל, עד פטירתו של רשב"י, המסומלת בתאריך ל"ג בעומר. על פי המסורת, יום זה היה מלא באור מיסטי ובגילויים רוחניים, כאשר רשב"י חשף בפני תלמידיו את עמקי סודות התורה לפני מותו.
אתר קבר הרשב"י במירון מורכב ממספר מבנים מרכזיים:
- מבנה הציון המרכזי - מבנה אבן גדול ובו קברי רשב"י ובנו רבי אלעזר. המבנה מחולק לשני חללים עיקריים - חלל גברים וחלל נשים, כאשר מחיצה מפרידה ביניהם. בשני החללים ניתן להתקרב אל הציון המכוסה במכסה אבן ובד קטיפה כחול.
- חצר גדולה - סביב מבנה הציון משתרעת חצר רחבת ידיים המשמשת לתפילות ולכינוסים המוניים. בחצר זו נערכות ההדלקות הגדולות בל"ג בעומר.
- בית המדרש וספריות - במתחם קיימים בתי מדרש אחדים בהם מתקיימים שיעורי תורה וקבלה לאורך כל השנה, וכן ספריות עם ספרי קודש רבים.
- מקווה טהרה - בסמוך לקבר ישנו מקווה טהרה בו נוהגים רבים לטבול לפני הכניסה לציון.
- מבנים נוספים - במתחם קיימים גם קברים נוספים של תנאים ואמוראים, ביניהם רבי יוחנן הסנדלר, רבי יוסי בן קיסמא ואחרים.
האתר עבר שיפוצים ושינויים רבים לאורך ההיסטוריה. המבנה הנוכחי מבוסס על בנייה עות'מאנית מהמאה ה-19, עם תוספות מאוחרות יותר. בשנים האחרונות הורחב המתחם משמעותית כדי לענות על הביקוש הגובר של המבקרים והמתפללים הרבים.
אם ישנו יום אחד בשנה שבו קבר הרשב"י הופך למוקד התרחשות לאומית, הרי זהו ל"ג בעומר (היום ה-33 בספירת העומר). על פי המסורת, רשב"י נפטר ביום זה, אך לפני פטירתו ביקש שיום זה יהיה יום שמחה ולא יום אבל. מסורת זו, המכונה "הילולא דרשב"י" (חגיגת רשב"י), הפכה לאחד האירועים הגדולים ביותר בלוח השנה היהודי.
בערב ל"ג בעומר מגיעים למירון מאות אלפי אנשים - חסידים, חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים - לחגוג את ההילולא. האירוע המרכזי הוא הדלקת המדורה הגדולה על גג הציון, כאשר לכבוד זה נבחר אדמו"ר או רב חשוב (לעתים על פי מסורת משפחתית). הדלקה זו, המלווה בשירה ובריקודים המוניים, מהווה רגע שיא של התעלות רוחנית עבור המשתתפים.
מלבד ההדלקה המרכזית, מתקיימות במתחם הדלקות נוספות של חצרות חסידיות שונות, כל אחת עם המנהגים והניגונים הייחודיים לה. האווירה במקום היא של שמחה אדירה - ריקודים המוניים, נגנים ותזמורות, הקפות עם ספרי תורה ושירה ספונטנית.
מסורת ייחודית נוספת היא טקס "החלאקה" - תספורת ראשונה לבנים בני שלוש, המתקיימת במירון בל"ג בעומר. הורים רבים מחכים עד יום זה כדי לערוך את התספורת הראשונה של בניהם בצל קברו של רשב"י, מתוך אמונה שהדבר יביא ברכה והצלחה לילד.
האמונה בסגולותיו המיוחדות של המקום מושכת אליו אנשים מכל שכבות האוכלוסייה. רבים מאמינים שתפילה בקבר הרשב"י מסוגלת לחולל ישועות בתחומים שונים:
- פריון וזיווגים - רבים באים להתפלל על מציאת בן/בת זוג או על זרע של קיימא.
- רפואה - תפילה עבור חולים היא מהבקשות הנפוצות במקום.
- פרנסה והצלחה - רבים מבקשים על מצבם הכלכלי או על הצלחה בעסקים.
- הארה רוחנית - אחרים באים לבקש על התעלות רוחנית והבנה עמוקה יותר בתורה ובקבלה.
על פי תורת הקבלה, רשב"י מהווה צינור מיוחד להשפעות רוחניות בעולם, ועל כן תפילה בקברו נחשבת כבעלת עוצמה מיוחדת. המקובלים מדברים על "מידת הרחמים" השורה במקום, המאפשרת להמתיק דינים ולפעול ישועות שבמקומות אחרים קשה יותר להשיגן.
מלבד התפילה הרגילה, התפתחו במקום מנהגים ייחודיים רבים:
- הדלקת נרות - בסמוך לציון ישנם עמדות רבות להדלקת נרות נשמה, אותם מדליקים המבקרים לעילוי נשמת נפטרים או כסגולה לישועה.
- אמירת תיקונים - קריאת קטעים מיוחדים מספר הזוהר או מספרי תיקונים המיועדים למטרות שונות.
- הקפות - מנהג להקיף את הציון שבע פעמים תוך כדי אמירת תפילות ובקשות.
- התחייבויות צדקה - מנהג לתרום לצדקה או להתחייב למעשים טובים בזכות הרשב"י.
- שירה וריקודים - בניגוד למקובל באתרי קבורה אחרים, במירון נהוג גם לשיר ולרקוד, במיוחד בימי שמחה ובל"ג בעומר, כביטוי לשמחה הרוחנית הקשורה ברשב"י.
עדויות היסטוריות על זיהוי הקבר במירון קיימות כבר מהמאה ה-13, כאשר רבי בנימין מטודלה מזכיר את קברו של רשב"י במקום. לאורך תקופת ימי הביניים, הפך המקום ליעד עלייה לרגל עבור יהודים מארץ ישראל ומחוצה לה.
עם התיישבות המקובלים בצפת במאה ה-16, בהובלת האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא), התחזק מאוד מעמדו של הקבר. המקובלים נהגו לעלות למירון מדי שבת ובמועדים מיוחדים, ללמוד שם זוהר ולערוך תיקונים רוחניים. האר"י עצמו קבע את המנהג לחגוג את הילולת רשב"י בל"ג בעומר במירון, מנהג שהתפשט לאחר מכן בכל העולם היהודי.
בתקופה העות'מאנית המאוחרת נבנה מבנה הקבר המרכזי בצורתו הנוכחית, ובמאה ה-19 הוסדרו מבנים נוספים באתר. בתקופת המנדט הבריטי ולאחר קום המדינה, המשיך האתר להתפתח, ובשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 החלו להגיע אליו המונים, בעיקר בל"ג בעומר.
בעשורים האחרונים הפך קבר הרשב"י לאחד מהמקומות המתויירים ביותר בישראל, עם למעלה משני מיליון מבקרים בשנה. ההילולא בל"ג בעומר הפכה לאירוע המוני ביותר, המצריך היערכות מיוחדת של כוחות הביטחון, מד"א ושירותי חירום אחרים. לצערנו, בשנת 2021 התרחש באתר אסון כבד בו נספו 45 אנשים באירוע הילולת ל"ג בעומר, בשל צפיפות קיצונית. בעקבות האסון נערכו שינויים משמעותיים בתשתיות האתר ובאופן ניהול האירועים ההמוניים בו.
הביקור בקבר הרשב"י הוא חוויה רב-חושית עוצמתית. מיד עם הכניסה למתחם מורגשת האווירה המיוחדת - תערובת של קדושה, היסטוריה ורגש דתי עמוק. קולות התפילה מהדהדים בחלל, ריח הנרות והקטורת ממלא את האוויר, וההמולה של המבקרים הרבים יוצרת תחושה של קהילתיות וחיבור.
עבור רבים, הרגע המשמעותי ביותר הוא ההתקרבות לציון עצמו - הנחת הידיים על האבן המכסה את הקבר, לחישת התפילה האישית, והדמעות הזולגות לעתים קרובות. יש תחושה של אינטימיות מפתיעה למרות ההמונים הסובבים, כאילו לכל אדם יש קשר אישי עם רשב"י.
האתר משרת קהל מגוון ביותר: לצד חסידים במלבושם המסורתי, ניתן למצוא אנשים מסורתיים, חילונים, עולים חדשים, תיירים מחו"ל ואפילו לא-יהודים סקרנים. מירון הפכה למקום של אחדות ישראל, שבו הגבולות בין המגזרים מיטשטשים מול הקדושה המשותפת.
קבר הרשב"י במירון הוא הרבה יותר מאתר קבורה היסטורי. הוא מהווה מוקד רוחני חי ותוסס, המחבר בין מסורת עתיקת יומין לבין צרכים רוחניים עכשוויים. המקום משלב דת, היסטוריה, מיסטיקה וחוויה קהילתית לכדי מארג ייחודי שאין דומה לו.
עבור מיליוני היהודים הפוקדים את המקום מדי שנה, מירון היא מקום של חיבור - חיבור לשורשים, חיבור לעם ישראל, חיבור לעצמם וחיבור לבורא עולם. דמותו של רשב"י, המשלבת גדלות בתורה הנגלית והנסתרת עם מסירות נפש לעם ישראל, ממשיכה להוות השראה גם אלפי שנים לאחר פטירתו.
בעולם מודרני ומהיר, שבו רבים מחפשים משמעות ורוחניות, קבר הרשב"י מציע עוגן של קדושה ומסורת, נקודת מפגש בין עבר להווה, בין שמים לארץ. כך, המקום ממשיך להיות מגדלור רוחני, הקורא לאנשים מכל רחבי העולם לבוא ולחוות את מה שכבר תיארו חכמים לפני מאות שנים - הקדושה המיוחדת השורה בהר מירון, מקום משכנו של רבי שמעון בר יוחאי.