בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' עודד מודריק, בעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, לדרישה לפתוח בחקירה נגד היועמ"שית בשל בחירתה שלא לעדכן את הגורמים הרלוונטיים בדבר הקשר אותו קיימה עם עד תביעה במשפט נתניהו.
לשאלתנו אם לטעמו אכן הייתה עליה החובה להצהיר על הקשר המדובר, משיב השופט בדימוס מודריק כי אין בידו את מכלול הנתונים כדי להכריע על כך, אך הוא יכול להציג את השיקולים השונים הנוגעים לשאלה מתי קיימת חובת הדיווח ומתי לא.
"מדובר בקשר של פרקליט עם עד שלו, עד תביעה. זו נקודת המוצא, וכאן עולה השאלה אם הפרקליט הוא זה שמנהל את התיק. כאן, בתיק הזה, לא היועמ"שית מנהלת את התיק, אלא יש פרקליטים שמנהלים את התביעה הזו, וזה קצת מרחיק אותה מהתיק במידה מסוימת, כי היא כן מקבלת החלטות שנוגעות לתיק, בוודאי ברמות עליונות כמו הליכה להסדרי טיעון והליכי גישור. כאן עולה השאלה מה הקשר בין ההחלטות שהיא מקבלת לבין העד. אם העד הוא עד מרכזי ויש השלכות להחלטות שלה לעניין העד, כלומר שהחלטה שלה יכולה לפגוע או לא לפגוע במהימנות העד, לפגוע באינטרס לקיים או לא לקיים את המשפט, אלה שאלות שצריך לשאול כשבוחנים אם יש ניגוד העניינים".
השופט בדימוס מודריק מדגיש כי עצם העובדה שמדובר בעד תביעה אינה בהכרח מחייבת פגם בסוגיית ניגוד העניינים, מאחר ויתכן שלתפקידה של היועמ"שית אין שום עניין וקשר לעד ולהחלטותיה אין השפעה על העד ועל שיקולי בית משפט בנוגע לאותו עד, "ואז ספק אם יש כאן ניגוד עניינים".
ועם זאת ואחרי כל זאת, אומר מודריק, "השקיפות חשובה וכשיש ספק אין ספק, וצריך להביא את הדבר לידיעת בית המשפט ולידיעת הצד השני כדי שישקול אם יש מקום לעורר טענה כלשהי, וכאן יש עניין מסובך כי מדובר בעניינים של צנעת הפרט ולא פשוט להעביר את זה לידיעת הצד השני. להעביר לבית המשפט זה מעט קל יותר. יכול להית שהיא שגתה או לא שגתה בשיקול דעתה, איני יודע".
עוד שאלנו את הפרופ' מודריק אם לא היה נכון ליועמ"שית לציין את ניגוד העניינים מיד בכניסתה לתפקיד, עוד לפני שהתבררה מידת חשיבותו של העד במהלך המשפט. על כך משיב מודריק ומציין כי הדברים תלויים גם בשאלת הידיעה של מבצע הסדר ניגוד העניינים שמי שהוא מצוי אתו בקשר יימצא את עצמו כעד במשפט. מודריק מציין דוגמא אנקדוטאלית מניסיונו שלו: "תוך כדי ניהול אחד המשפטים החשובים שניהלתי, התברר לי שהבת שלי הולכת להתחתן עם עורך דין מהמשרד שניהל את ההגנה באותו משפט... מובן שהודעתי את זה. הצרה הייתה שהייתי צריך להזמין לחתונה את שני הצדדים... אבל מעבר לכך לא ניתן לעשות הרבה. אי אפשר להתחיל את המשפט מההתחלה".
ולאחר שהבנו שאכן מדובר בסוגיה שצריכה להתברר והיא אינה פשוטה כלל ועיקר, עולה השאלה אם קיים מנגנון שמאפשר בכלל חקירה של יועמ"שית, שלכאורה אמורה לאשר כל פתיחת חקירה נגדה בהיותה נושאת במשרה רמה כל כך. האם דרישתם של סגן השר אלמוג כהן וחברת הכנסת טלי גוטליב לחקור את היועמ"שית תוכל בכלל להתממש?
"אם החקירה טעונה הסכמה של היועמ"שית, ואני לא יודע אם זה כך אבל יכול להיות שזה כך, היא תצטרך להסמיך את פרקליט המדינה לקבל את ההחלטה במקומה", אומר מודריק ולשאלת קיומו של מנגנון סדור לחקירת יועמ"ש בישראל, הוא משיב ואומר: "אני לא מכיר נוהל כזה. יכול להיות שיש. אולי למשטרה יש הסדרים בעניין הזה והדבר צריך להיבדק. אבל ברור שהיועמ"שית אינה מעל החוק, ואם אין מנגנון חקירה מיוחד היא תצטרך להיחקר בידי משטרת ישראל. הבעיה היא קבלת החלטה על החקירה וזו החלטה שלא תוכל להינתן בידיה אלא בידי מישהו אחר".
בהקשר זה מספר מודריק מניסיונו שלו על אירוע בו נפתחה חקירה, שאינה פלילית, נגד מבקר המדינה, והוא עצמו קיבל כשופט בדימוס את תפקיד מחליף מבקר המדינה. "שינו את החוק במיוחד בשביל מקרה כזה והסמיכו שופט מחוזי לקבל את סמכויות המבקר לבדיקת תלונה. אני לא מכיר מנגנון כזה לגבי היועצת המשפטית לממשלה, אבל אולי אני שומט משהו וצריך לבדוק זאת".