בית המחוקקים של ניו יורק אישר בסוף השבוע האחרון חקיקה המבטלת את הרפורמה שביקשה להגביר את הפיקוח הממשלתי על תכני הלימוד במוסדות חינוך פרטיים.
ההחלטה מהווה הישג משמעותי לקהילה החרדית, שראתה ברפורמה איום על האוטונומיה החינוכית שלה.
"זהו יום של ניצחון לזכויות ההורים ולחופש החינוכי", אמר אהרן בן ציון וידר, חבר בית המחוקקים של ניו יורק, לאחר ההצבעה. "פעלנו יחד, מעבר להבדלים בין זרמים ומגזרים, כדי להבטיח שהמדינה לא תתערב בתכנים הנלמדים במוסדות שלנו".
החוק החדש כולל שמונה סעיפים מרכזיים המעניקים הקלות משמעותיות למוסדות החינוך הפרטיים. בין היתר, מבטל החוק את החובה לשינוי תכניות הלימודים, מאפשר למוסדות לדחות מבחנים שאינם עולים בקנה אחד עם השקפתם הדתית, ומציע מגוון רחב יותר של מבחנים לבחירה. הצלחת המוסדות תימדד ביחס לבתי הספר הציבוריים באזור ולא לפי סטנדרט אחיד.
בנוסף, החוק מאפשר לחשב את הישגי כל המוסד כיחידה אחת, כולל בתי ספר לבנות שבהם הציונים גבוהים, מעניק הכרה מחודשת ל-15 מוסדות שכבר סומנו כ"לא עומדים בסטנדרט", וקובע יישום הדרגתי של המבחנים לאורך שבע שנים, החל מכיתות א' בשנת הלימודים הבאה.
שמחה אייכנשטיין, חבר מועצת העיר ניו יורק, שעבד במשך חודשים ארוכים לקידום החקיקה, אמר: "זו הייתה מערכה על זכותנו הבסיסית לחנך את ילדינו לפי השקפת עולמנו".
אולם למרות ההישג החקיקתי, המאבק טרם הסתיים. נציבת החינוך של המדינה, ד"ר בטי רוזה, הביעה התנגדות חריפה לחוק והודיעה כי צופה שהנושא יגיע לבתי המשפט. בישיבת מועצת הממונים על החינוך, תקפו חברי המועצה את החוק וטענו כי הוא פוגע בזכויות הילדים לחינוך ראוי.
מקור המתנגדות מפתיע במיוחד: שתי סנטוריות יהודיות, ליז קרוגר ושלי מאייר, המכהנות כיושבות ראש של ועדות החינוך והכספים בסנאט, הובילו התנגדות עזה לחוק.
ארגונים המתנגדים לחינוך החרדי כבר הודיעו על כוונתם לתקוף את החוק בבתי המשפט, בטענה כי הוא סותר את חוקת המדינה המחייבת מתן חינוך בסיסי לכל ילד.