בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה ההבנה: גם במצבי קצה רפואיים, שם מתערב הפוסק ההלכתי העובד הסוציאלי הוא לעיתים הדמות הקרובה ביותר למשפחה ולחולה.
דווקא ברגעים הכי מורכבים, נדרשת גישה רגישה, מבוססת ידע. בדיוק בנקודה הזו נכנס אגף "קדושת החיים" מבית מכון פוע"ה לתמונה, עם קורס חדש וייעודי לעובדים סוציאליים, הראשון מסוגו.
שוחחנו עם הרב צבי ארנון, העומד בראש האגף, כדי להבין מה עומד מאחורי היוזמה, ולמה כל עובד סוציאלי צריך לקחת בזה חלק.
לפני הכל נשמח לרקע על פעילות אגף קדושת החיים?
אגף קדושת החיים במכון פוע"ה הוקם כדי לתת מענה בשאלות הקשות והמורכבות ביותר, אלו שעולות דווקא בסוף הדרך, סוף החיים. האגף מפעיל קו טלפוני, 24 שעות ביממה, עם רבנים שעוברים הכשרות רפואיות ומלווים במומחים מכל התחומים. התשובות שניתנות, מבוססות על התייעצות רפואית, ידע מעודכן והכוונת גדולי ישראל, ומטרתן ללוות את המשפחה ברגעים שבהם היא הכי זקוקה לכך.
מה עומד מאחורי היוזמה לפתוח קורס לעובדים סוציאליים דווקא עכשיו?
"כבר מתחילת הדרך שלנו באגף קדושת החיים, היה לנו ברור שיש כאן צורך אמיתי: התחילו להגיע אלינו פניות לא רק של משפחות, אלא גם של עובדים סוציאליים שפשוט לא ידעו איך לגשת לשאלות מורכבות שעולות במצבים של לקראת סוף חיים, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה הלכתית. הם היו שם עם המשפחות, קרובים לשטח, אבל בלי הכלים הנכונים. הקורס הזה נולד מהשטח, מצורך אמיתי שזיהינו."
מה כוללת ההכשרה? מדובר בלימוד הלכתי? רגשי? שילוב של שניהם?
"גם וגם. הקורס בנוי משני צירים מקבילים, מצד אחד ידע תורני בסיסי, שכולל את עקרונות ההלכה בתחומים כמו טיפול תומך, ניתוק ממכשירים, שאלות של איכות חיים וכדומה. מצד שני, יש תוכן מקצועי-רגשי שמועבר על ידי עובדים סוציאליים, שמתמקד בליווי משפחות, בהתמודדות עם אובדן עתידי, תהליכי פרידה, ילדים של חולים צעירים ועוד."
מה הופך את העובד הסוציאלי לדמות מפתח בסיטואציות כאלו?
"הרבנים, בדרך כלל לא נמצאים ליד מיטת החולה. הם עונים בטלפון, אחרי בירור. מי שנמצא עם המשפחה, שומע את הבכי, רואה את הקושי ומתמודד עם הדילמות שנוצרות, הוא העובד הסוציאלי. הוא זה שברגישות ובהבנה נמצא שם לצידם לתת את המילה הנכונה בזמן הנכון. והוא גם עלול, בלי לדעת, להגיד משהו שהוא בעייתי מבחינה הלכתית. לכן כל כך חשוב לנו שהם יכירו את שיקולי הדעת ההלכתיים הבסיסיים."
יש לך דוגמה הממחישה את זה?
"בוודאי. רק לאחרונה הייתה לי שיחה עם משפחה שהתלבטה בשאלה שנגעה לבן משפחתם שהיה במצב סופני כיצד לנהוג בשבת, דילמות שאין צורך לפרטם. עניתי להם על השאלה ההלכתית, אבל אז הוספתי כמה דברים על תהליכי פרידה, עם הדרכה והסבר כיצד להתכונן לזה. כשפגשתי אותם לאחר מכן בניחום אבלים, האלמנה סיפרה לי בדמעות שכל המשפחה פעלה בדיוק לפי מה שהצעתי והסברתי לה. וזה שינה להם את כל החוויה המטלטלת והקשה. במקרה כזה עובד הסוציאלי יכול להיות זה שנותן את ההכוונה הזו כשיש י לו את הכלים והידע הנדרשים."
מה היית אומר לעובד סוציאלי ששוקל אם להירשם לקורס?
"הייתי אומר לו: יש לך בידיים הרבה כוח להיטיב, לא רק עם אדם אחד, אלא עם משפחות שלמות. ברגעים הכי לא צפויים, כשהכל מתערער. אתה יכול להיות העוגן, היציבות, היד שמכוונת. זה חלק מהשליחות שלך."
ולסיום, חשוב להבהיר, הקורס לא בא להכשיר לפסיקת הלכה, נכון?
"ודאי שלא. המטרה היא לא שהעובדים הסוציאליים יחליפו את הרבנים. אלא שידעו מתי להפנות, מתי לשאול, ומה לא לומר. זה הבדל שיכול להשפיע רבות."
"הקורס הזה נותן לעובדים הסוציאליים בדיוק את מה שהם צריכים, כלים מעשיים והבנה עמוקה"
פדות ביר, עובדת סוציאלית ותיקה, שירתה במשך שנים רבות בהוספיס בית של האגודה למלחמה בסרטן. כיום היא מנהלת את השירות הסוציאלי במרפאות ראשוניות בכללית. בשיחה אישית היא משתפת מניסיונה הרב בליווי חולים ומשפחות, ובצורך האמיתי שיש לעובדים סוציאליים - לדעת מה לומר ואיך ללוות גם ברגעים הכי רגישים.
את מגיעה מעולם של ליווי לקראת סוף חיים של בן משפחתם. איך את רואה את תפקיד העובד הסוציאלי בסיטואציות כאלה?
ליווי רגשי ונפשי בסוף החיים הוא לא מותרות, הוא חיוני. אלה רגעים שבהם כל מילה חשובה. אנחנו פוגשים מטופלים ובני משפחותיהם במצבים סופר-רגישים, וצריך לדעת איך להיות שם בשבילם. זה לא רק לשמוע, זה לדעת מה לשאול, מתי לדבר, ובעיקר לעמוד לצידם, לתמוך ללוות ולהעניק את הגב הרגשי.
האם את רואה עלייה בצורך בעובדים סוציאליים מיומנים בתחומים האלה?
לגמרי. האוכלוסייה מזדקנת, והמורכבויות הרגשיות והמשפחתיות רק הולכות ומתעצמות. כשאני התחלתי ללמוד עבודה סוציאלית לפני כמה עשורים, לא חלמנו שנעבוד עם חמישה דורות באותה משפחה. היום זה לגמרי קיים. יש מטופלים בני 80 שמטפלים באמא בת 107! אנחנו רואים מטפלים עיקריים מבוגרים בעצמם, שסוחבים עליהם עומסים משפחתיים רגשיים קשים, והעובדים הסוציאליים נדרשים לדעת איך להתמודד עם זה.
אז מה בעצם נדרש מהעובד הסוציאלי בסיטואציה של סוף חיים?
הרבה. מצד אחד, להיות שם בשביל המטופל, להבין את עולמו, ולסייע לו לשמר תחושת שליטה וערך. מצד שני, לתת מענה לבני המשפחה, שהם עצמם במצוקה רגשית. לרוב יש בן משפחה אחד שנראה הכי "מתפקד", אבל בפועל - הוא זה שנושא את כל המשקל והמעמסה, והוא עלול להשבר ראשון. התפקיד שלנו הוא לזהות את זה ולסייע בזמן. בנוסף, לפעמים צריך לבדוק האם הבית ערוך לטיפול, מה מצב שאר בני המשפחה, אם יש ילדים עם צרכים מיוחדים, אם יש נגישות לטיפול רפואי. זו תמונה מורכבת מאוד.
איך משתלבות כאן שאלות של הלכה?
זה קורה כל הזמן. גם אם העובד הסוציאלי עצמו לא שומר מצוות, הוא ייתקל בשאלות כאלה מהמטופלים. האם מותר לנסוע לראות את סבא בשבת? האם אפשר לכבות מכשיר שמציק? האם חייבים להמשיך טיפול כשברור שאין תועלת? זה קורה כל הזמן, ואני אומרת - העובד הסוציאלי צריך לדעת למי לפנות, איך להפנות, ואיפה לא לומר משפט שגוי שייצר נזק. לא כדי לפסוק, אלא כדי ללוות בתבונה.
מה דעתך על הקורס שנפתח עכשיו במכון פוע"ה?
זה קורס מעשי וחיוני. הוא נותן מענה גם להיבטים ההלכתיים, וגם לצד הרגשי, הפרקטי. כל עובד סוציאלי יפגוש מקרים כאלה בשלב כלשהו. הקורס הזה פשוט נותן את הכלים להיות שם, עם הידע העשיר.
איך היית מסכמת את התרומה של הקורס לעובד הסוציאלי?
פדות: זה לא עניין של "נחמד שיהיה". זה כמעט חובה. אם אתה רוצה ללוות נכון, באופן מקצועי, רגיש ומכבד - אתה חייב כלים. הקורס הזה מעניק אותם, גם מהצד הרגשי-טיפולי, וגם מהצד ההלכתי. לא כדי להיות רב, אלא כדי להבין את המרחב שבתוכו אתה פועל, בשבילך ובשביל המטופל ובני משפחתו.
ההתמודדות עם סוף החיים היא מורכבת, ומאתגרת, אך גם מלאה במשמעות. דווקא ברגעים שבהם נדרשת נוכחות רגישה, חכמה ומכוונת, העובד הסוציאלי יכול לעשות את ההבדל, בתמיכה, הבנה ובהכוונה.
הקורס החדש של אגף קדושת החיים במכון פוע"ה מעניק לכם את הכלים לכך: הלכתיים, מקצועיים ורגשיים.
אם אתם רוצים להיות שם באמת עבור המטופלים והמשפחות, אם חשוב לכם לדעת, להבין ולהשפיע -
זה הזמן להצטרף.