פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית, מרצה במרכז האקדמי לווינסקי וינגייט וב'חמדת', שוחחה עם ערוץ 7 על החלטת בית המשפט העליון להותיר את הפעוטה סופיה אצל הוריה המגדלים תוך תיאום מורכב מול הוריה הביולוגיים.
פרופ' טל מספרת כי ההחלטה הקודמת של בית המשפט, ולפיה הילדה תועבר לרשות הוריה הביולוגיים, הובילה אותה לחשיבה עמוקה כיצד נכון לעשות את המהלך בפועל באופן שיפגע פחות ככל הניתן בילדה והמתווה שחשבה עליו היה מעין הורות משותפת. ההחלטה הנוכחית של בית המשפט נראית לה טובה בהרבה מהקודמת, במדד הפגיעה בילדה.
"ההחלטה הנוכחית בסיטואציה המורכבת הזו מצטיירת כטובה ביותר עבור הילדה", אומרת פרופ' טל ומדגישה כי לו יציבו שני זוגות ההורים את טובת הילדה לנגד עיניהם, ההסדר המורכב שיוכלו לקיים יהיה יעיל ונכון לילדה וניתן יהיה להתאים את הצעדים השונים בהתאם לקצב התפתחותה כפעוטה וכילדה. המורכבות האמיתית נובעת מאותה הסכמה הנדרשת כל כך בין שני זוגות ההורים והאמון הנדרש ביניהם כאשר הדברים כוללים ויתור משמעותי מצידם של ההורים הביולוגיים לטובת הילדה. "בלי הסכם כזה בלב שלם אי אפשר לעשות כלום", היא אומרת.
החלטה משותפת של שני זוגות ההורים יכולה להפוך את האתגר לאפשרי מתוך אמון הדדי, ועל פי המתווה שפרופ' טל מציעה הדברים יתקדמו באופן מדורג: "אפשר להציג את ההורים הביולוגים כסוג של דודים ולהפגיש אותה איתם עד גיל 4-5, כדי שהיא תלמד לסמוך עליהם ולפגוש אותם. אחרי הגיל הזה, בהסכמת שני הצדדים, אפשר להגיע לסיכום שלפיו הילדה תלון אצל "הדודים האלה". בגיל 5-6 אפשר ליידע אותה שהיא נולדה בהפריה מלאכותית. לקראת גיל 8-9 לשתף את הילדה לגבי הפרט שהיתה טעות ושני זוגות ההורים אוהבים אותה ורוצים את טובתה", אומרת טל וקובעת כי גישה כזו יכולה להפוך את האתגר לאפשרי לחלוטין.
"הדבר טמון בהסכמה הדדית שאכן זה הדבר הטוב ביותר עבור הילדה", היא אומרת ומציינת כי אחרי הפסיקה הקודמת של בית המשפט, זו ששונתה כעת בעליון, היא הייתה מוטרדת מאוד מהאופן בו יסבירו לילדה בגיל שנה וחצי-שנתיים שהיא מועברת כעת לזוג הורים אחר, מה שהיה עשוי לפתח אצלה חרדת נטישה. ההחלטה הנוכחית פותרת את הבעיה.
פרופ' טל מציינת כי האפשרות המתחייבת כוללת הסכמה והבנה בין שני זוגות ההורים, מאחר ומריבה בין שני הזוגות הייתה מורגשת על ידי הילדה. עם זאת יש להבין שמדובר ב"בחירה בין אפשרויות רעות", כאשר אין כאן אשמים למעט הטעות והרשלנות שהובילה לאותה טעות.
"במציאות של החיים האמיתיים הפתרון הזה שלא עוקר את הילדה הוא זה שמרגיע אותי, אבל צריך להיות ברור להורים המגדלים שלא מדובר כאן בניצחון והפסד, צריך לחשוב מה טוב לילדה והצגתם של ההורים הביולוגיים כסוג של דודים הוא המוטב לילדה, אם יש הסכמה".
לזאת מוסיפה פרופ' טל ואומרת כי היא "הרבה יותר מוטרדת ממצב של ילדים שאף אחד לא רוצה אותם והם מגיעים לפנימיות ומוסדות עם פצע לכל החיים. כאן יש נרטיב שאפשר לתווך לילדה והוא אמיתי, שכולם מאוד רצו בה".