ל"ג בעומר כבר מעבר לפינה ועם חבר הכנסת לשעבר, ההיסטוריון ד"ר מיכאל בן ארי, שוחחנו על המעבר התדמיתי שנעשה לדמותו של בר כוכבא מהערצה בימי ראשית הציונות וראשית המדינה לתיעוב והאשמה אקדמית חריפה בישראל של העשורים האחרונים.
בדבריו עורך ד"ר בן ארי חלוקה וקובע כי אותם תוקפי המרד מתקשים לתקוף את בר כוכבא בשל האתוס שנבנה סביבו בימי ראשית הציונות, קשה להתעמת ולהכפיש את דמות היהודי הלוחם וזקוף הקומה שהוביל את צבאותיו מול אפס סיכויים בעוז ובגבורה, ומשום כך במרוצת השנים, עם המעבר מציונות לפוסט ציונות "שק האיגרוף הוא רבי עקיבא עם שלל חרפות וגידופים".
דוגמא מובילה לכך מוצא בן ארי במתקפותיו של אברום בורג, יו"ר הכנסת בעבר, מול מה שהגדיר כמשיחיות של רבי עקיבא שהביאה לעם ישראל חורבן. בן ארי משוכנע שמדובר במתקפה שאינה רק ברבי עקיבא של אותם ימים אלא ברבי עקיבא של היום. מי שבשירו של טשרניחובסקי נחשב לקדוש בשל העמידה מול רומא וההכרזה עליה כאומה רשעה שיש להפר את חוקיה וכלליה, ייחשב כעת יחד עם תלמידיו ל"אוכלי מוות" על פי אותה תפיסה.
"גיבורי ישראל, שפעם היו מגש הכסף שעליו ניתנה מדינת היהודים, היום הם אוכלי מוות", הוא אומר וקובע כי במתקפות על רבי עקיבא "המטרה היא רבי עקיבא של היום, עופר וינטר, לוחמי ישיבות ההסדר, חובשי הכיפות", ועל דמויות כדוד בן גוריון שהגדירו את עצמן כמשיחיות, קובע בן ארי כי מתייחסים אליהן תוך התעלמות מכל מה שלא מוצא חן ולא תואם את תפיסתם.
דמויות כמו שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב נחשבו בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת כדמויות מופת הראויות לחיקוי, אך כיום מחרפים אותם. מדובר בחלק מ"תהליך של פוסט הציונות ותחושת האשמה ותיעוב כלפי מי שבעיניהם גנב להם את הציונות".
על הטענות האסטרטגיות והאחרות כלפי אופן ניהול המרד, מציין בן ארי סדרת שיחות שקיים בערוץ 7 לפני כ-23 שנים ובימים אלה הועלו ליוטיוב תחית הכותרת 'תנאים ולוחמים בדורו של שמד'. בן ארי נזכר ומספר: "הרבנית מלמד פנתה אליי בשנת תשס"ב וביקשה שאצטרף לשיעורי הלילה של ערוץ 7. הסכמתי ואמרתי שארצה על מרד בר כוכבא שלא נכשל ועל זה ארצה לדבר".
"המרד הוא לא על היהודים אלא על היהדות, וההישג הנדרש נבחן על פי זה. אכן, התוצאות מבחינת מות האנשים היתה נוראה, אבל רבי עקיבא ותלמידיו הלכו לכך בעיניים פקוחות. הם ידעו שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ואם יבטלו את תלמוד התורה עם ישראל יימחק, ולכן המלחמה הייתה על קיום הרעיון האידאי של העם היהודי". עם תפיסה ואמירה זו הוציא רבי עקיבא את המוני ישראל להתנגדות עם האימפריה הרומית במלחמה בת שלוש שנים.
"מדובר באירוע היחיד שהיה יזום עם הכי פחות סיכויים. הוא יזום כי עם ישראל הרגיש שהוא עם הגב אל הקיר", קובע ד"ר בן ארי השב ומדגיש כי "מרד בר כוכבא מייצג את המלחמה על היהדות". גם בדבריו של רבי חנינא בן תרדיון עם מותו כשהוא עטוף בספר תורה ושורפים את גופו מועבר המסר הזה, כאשר הוא אומר שלנגד עיניו הוא רואה אותיות פורחות באוויר. אפשר לשרוף את הגוף ולא את המהות.
מתוך גישה זו התפתח רעיון מסירות הנפש על כל מצווה ומצווה ולא רק על שלוש מצוות לא תעשה משום שמדובר בדור של שמד. "אנחנו נלחמים על היהדות ולכן זו שעה מיוחדת. כך מתחדש המושג דור של שמד, יש כאן רצון למחוק את המהות שלך", אומר בן ארי, ואכן תיאורי ההרג ההרס והחורבן קשים מאוד ובחינה של הממד הזה מגלה שאכן הייתה זו שואה, הישוב ביהודה נמחק, ואולם "רבי עקיבא מכין את העם לימי הרעה ויודע מה יהיה בסופו בלי אשליות. זה סיפורו של מוות ידוע מראש, אבל הם ידעו מה ההישג הנדרש".
תפיסה שכזו, תפיסת מסירות נפש על קיום מצווה, לא יכולה להתקבל היום אצל האדם המערבי. בעיניו מדובר בגישה מטורפת ובלתי נתפסת, ומתוך כך נובעת המתקפה החריפה כלפי רבי עקיבא כאשר למעשה מדובר ב"ההתמודדויות האידיאולוגיות של היום".