בעיצומם של ימי לחימה ממושכים, כשחיילי המילואים מגויסים לסבב רביעי וחמישי בעזה, וכשברקע הסערה הציבורית סביב גיוס החרדים הולכת ומתפתחת – ישיבת ההסדר קרני שומרון מפרסמת מחדש מאמר יסודי של ראש הישיבה, הרב שמואל הבר, בעניין מקומם של תלמידי חכמים במלחמת קיום" העוסק ביחסי לימוד התורה והשירות הצבאי בצה"ל.
המאמר, שנכתב לפני שנים רבות ונערך מחדש לפרסום ציבורי בימים אלה, נולד מתוך שיח פנימי בישיבה, בעקבות ריבוי השאלות שעלו מצד תלמידים, בני משפחותיהם והציבור הרחב, אשר ביקשו לדעת מה מקומם של יושבי בית המדרש במלחמה בשבע חזיתות וכשאנשי המילואים מכל שכבות האוכלוסייה נקראים שוב ושוב לשירות ממושך. לכך ביקשו בישיבה וראש הישיבה להביא תשובה ופתרון.
"רוב הבחורים מגויסים זמן רב לשירות מילואים ארוך ותובעני ומציאות זו מעוררת בירור מחודש בשאלת היסוד של היחס שבין לימוד התורה והשירות הצבאי" מסבירים בישיבה. "המאמר מציג עמדה ברורה ומנומקת בסוגיית חיובם של תלמידי חכמים וחובשי ביהמ"ד להשתתף במלחמת קיום" קבעו בהסבר מדוע הוציאו מחדש את המאמר כעת בחוברת ובתפוצה רחבה.
במאמר, הרב הבר מנתח את המקורות ההלכתיים המרכזיים, ובראשם דברי הרמב"ם על שבט לוי, אשר שימשו בעשורים האחרונים כהצדקה ל'פטור תורני' משירות צבאי. לטענת הרב, מדובר בפרשנות שגויה. לדבריו, דברי הרמב"ם עוסקים במלחמות רשות בלבד, ואילו במלחמת מצווה – כדוגמת המלחמות של ישראל כיום – גם שבט לוי, ואיתו תלמידי חכמים, מחויבים להשתתף ולצאת למערכה. "הרי שגם שבט לוי [וממילא תלמידי חכמים] אינם פטורים מכל המלחמות. דבריו של הרמב"ם מתייחסים למלחמת מצוה... אך לא למלחמה של 'עזרת ישראל מיד צר'' שהיא מלחמת פיקוח נפש", קובע הרב.
עוד מוסיף הרב הבר כי הטענה שיש לפטור את הלומדים המוכשרים יותר, בעלי הפוטנציאל הלימודי הגבוה יותר – היא הפוכה מן האמת: "אותם שנדבה רוחם אותם ונתקדשו קודש קודשים, הם הם החיילים האיכותיים, והם צריכים לצאת למלחמה, כי להשקפתה של תורה הם טובים יותר, וזו מצוה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים", נכתב. בישיבה הוסיפו כי לשיטת הרב הבר במאמר עולה כי "היחידים המסוגלים לגדל להיות תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה – הם אלו שצריכים להיות מובילי השירות"
עוד מציג הרב במאמר את מודל ישיבות ההסדר כמודל מאוזן ומתוקן, השומר על הרצף הלימודי של התלמיד, אך גם מחנך אותו לשותפות מלאה ומובילה בעם ישראל - כתנאי לבניית תלמיד חכם שלם. "השירות הצבאי אינו גורע מחובת העמל וההשקעה בלימוד התורה, שהיא תנאי מחייב בבניית זהותו של התלמיד חכם. השירות הצבאי הוא נדבך נוסף בבניית אישיותו של התלמיד חכם", מסבירים בישיבה. "זהו חלק מבנינו של תלמיד חכם הנושא בעול עם הציבור", ולכן יש לקחת את מודל ההסדר כדוגמא ומופת לדבריהם. כך כותב הרב במאמר גם כן ואומר: "דרכן של ישיבות ההסדר, שהיא דרך של שילוב אותן שתי מטלות מרכזיות, גידול דור של תלמידי חכמים וביטחון עם ישראל בשירות צבאי - היא הדרך הנכונה לגידולו ולפיתוחו של ת"ח".
ובסיום המאמר כותב הרב למסקנה כי "התפיסה הרווחת בישיבות מסוימות, ולפיה אמנם יש ערך גדול בשירות הצבאי, אך הוא אינו שייך לתלמידי החכמים המייעדים עצמם לגדול בתורה ולשרת בקודש כל ימיהם – אינה מייצגת את עמדת התורה, לפי הבנתי. בעינינו, דווקא מי שמשרת בצבא שירות משמעותי וגם מתגדל בתורה כתלמיד חכם - הוא זה שעליו נוכל לומר ש'כולו קודש', וכפי שמפורש גם מדבריו של הרב קוק על הרמב"ם 'שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת השם, הוא שייך לה יותר משאר העם'".