כזכור, בעקבות פרסומים בתקשורת בדבר אי סדרים בעבודות המכון לרפואה משפטית באבו כביר מינה הרב ניסים דהן, אז שר הבריאות, ועדה שתבדוק את ההאשמות. בראש הוועדה הועמד השופט בדימוס אריה סגלסון.
את ממצאי ועדת סגלסון העביר שר הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות הממצאים שהעלתה הוועדה דנו היועץ ופרקליטת המדינה דיונים אחדים, ובעקבותיהם הוחלט להעביר לחקירת המשטרה את החשדות בנוגע לפעילות המכון.
במהלך חקירה בדקה המשטרה את החשדות, ולפיהן מסר היס בבית המשפט עדות מומחה בנוגע לנתיחת גופות, וזאת מבלי שהשתתף בניתוח כלל.
בחקירת המשטרה התגלה כי אף על פי שבשעת הניתוח לא השתתף בו הפרופסור בפועל הרי שבכל המקרים הוא ראה את הגופות. כמו כן באותם המקרים הוא ראה גם את תוצאותיהן של בדיקות המעבדה וצילומי הגופה וכן עשה הגהה מילולית ומקצועית על חוות הדעת שניתנו. מכל מקום, לדברי המשטרה, פרופ' היס לא חתם על שום חוות דעת אשר לא הייתה לו נגיעה בעניין שעליו היא ניתנה.
בעקבות ממצאי המשטרה החליט היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי אין כל יסוד להעמדתו של פרופ' יהודה היס לדין פלילי או משמעתי ובעקבות זאת הוא הורה על סגירת התיק מחוסר אשמה.
עם זאת הוחלט כי נגד היס תוגש קובלנה משמעתית בעניין.
מממצאי החקירה עולה כי כל הנתיחות אשר נעשו במכון באבו כביר נעשו לפי דרישות החוק, בהסכמת משפחת הנפטר או בעקבות צו של בית משפט.
אולם נוסף על עניין זה העלתה המשטרה בחקירתה גם כי במקרים אחדים נעשה שימוש ברקמות ובאיברים פנימיים אחרים לצורך מחקרים מדעיים. נמסר כי במקרים אלו לא ביקש המכון כל אישור מהמשפחות, וזאת מתוך הנחה שההסכמה לנתיחה כוללת גם הסכמה לשימוש ברקמות הנפטר לשם מחקר, שמטרתו היא ריפוי והצלת חיי אחרים.
על כך הגיב היועץ המשפטי לממשלה כי הוא סבור שאסור להשתמש בגופו של אדם אפילו לא לצורכי לימוד ומחקר, אם לא ניתנה הסכמתו המפורשת בחייו, או הסכמת משפחתו לאחר מותו.. עם זאת, היועץ הוסיף כי אין מקום להעמיד את הפרופסור היס לדין בעקבות מקרים אלו.
יחד עם זאת היועץ אמר כי על מקרים שבהם ניתן צו של בית משפט לניתוח, או במקרים שבהם התנתה משפחת המנוח כי לא ייעשה כל שימוש באיבריו של יקירם ולמרות זאת נעשה שימוש ברקמות, יש במקרים אלו כשל של ממש בתפקוד המכון, גם כאשר לא בכל המקרים הללו ביצע הפרופסור היס את הניתוח והתיר את לקיחת הרקמות.
היועץ אמר כי הוא סבור שעל הפרופסור היס היה לדאוג שלא ייעשה כל שימוש ברקמות הנפטר אם אין הסכמה מפורשת של המשפחה ובוודאי שהיה אסור לעשות בהן שימוש אם הביעה המשפחה התנגדות לכך.
בעקבות זאת החליט היועץ המשפטי כי הפרופסור היס, בהיותו ראש המכון לרפואה משפטית באבו כביר, הוא שנושא לכאורה באחריות משמעתית למעשים אלה.
בהחלטת היועץ נאמר: "גם במקרים שבהם נמצא כשל בתפקוד המכון לא עלה חשד לשחיתות או להפקת רווח אישי מצדו של הפרופסור היס, והשיקול שעמד לנגד עיניו היה קידום המחקר הרפואי". עם זאת, היועץ הוסיף כי לדעתו יש להקפיד יותר על מילוי הוראות החוק, מתוך גילוי רגישות מרבית לרצונם של קרובי הנפטר, ולכן בכשל שהיה יש לטפל דרך קובלנה משמעתית ולא בהליכים אחרים.
בתגובה אמרו במשרד הבריאות כי כאשר תתקבל החלטת היועץ במשרד המשרד "ילמד את ההמלצות ויפעל בהתאם".
בתגובה להחלטת היועץ אמרו דוברי הפורום לנפגעי המכון לרפואה משפטית יובל פורת וזיו ברנע לאתר האינטרנט n.f.c., כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה היא, כלשונם, "החלטה פתולוגית", שכן בנתינתה קבר היועץ במו ידיו את שלטון החוק במדינת ישראל.
ההחלטה מנוגדת לקביעת המשטרה כי ישנן ראיות לכך שהפרופסור היס אכן ביצע עבירות פליליות, וכי יש בה משום כישלון מקצועי ומוסרי של היועץ".
לדבריהם, ועדת סגלסון, ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, כבר קבעה כי המכון לרפואה משפטית באבו כביר לקח איברי אדם ועשה בהם כבשלו. הם הוסיפו כי גם המשטרה אישרה ממצאים אלו, אבל לטענתם "היועץ המשפטי העדיף את טובת המערכת, על פני טובתו של שלטון החוק ופגע באמון הציבור במערכת המשפטית".
פורת וברנע הוסיפו כי הם משוכנעים שלו ביצע פקיד זוטר עשרה אחוזים ממעשיו של הפרופסור היס, הוא היה "עף מיד ומועמד לדין", כלשונם. "אבל הפרופסור היס, 'יקיר המערכת', זכה לעמוד לדין משמעתי בלבד", אמרו הדוברים, "כאילו ביצע רק עבירות טכניות של רישום כוזב של שעות נוספות". (פ)
את ממצאי ועדת סגלסון העביר שר הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות הממצאים שהעלתה הוועדה דנו היועץ ופרקליטת המדינה דיונים אחדים, ובעקבותיהם הוחלט להעביר לחקירת המשטרה את החשדות בנוגע לפעילות המכון.
במהלך חקירה בדקה המשטרה את החשדות, ולפיהן מסר היס בבית המשפט עדות מומחה בנוגע לנתיחת גופות, וזאת מבלי שהשתתף בניתוח כלל.
בחקירת המשטרה התגלה כי אף על פי שבשעת הניתוח לא השתתף בו הפרופסור בפועל הרי שבכל המקרים הוא ראה את הגופות. כמו כן באותם המקרים הוא ראה גם את תוצאותיהן של בדיקות המעבדה וצילומי הגופה וכן עשה הגהה מילולית ומקצועית על חוות הדעת שניתנו. מכל מקום, לדברי המשטרה, פרופ' היס לא חתם על שום חוות דעת אשר לא הייתה לו נגיעה בעניין שעליו היא ניתנה.
בעקבות ממצאי המשטרה החליט היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי אין כל יסוד להעמדתו של פרופ' יהודה היס לדין פלילי או משמעתי ובעקבות זאת הוא הורה על סגירת התיק מחוסר אשמה.
עם זאת הוחלט כי נגד היס תוגש קובלנה משמעתית בעניין.
מממצאי החקירה עולה כי כל הנתיחות אשר נעשו במכון באבו כביר נעשו לפי דרישות החוק, בהסכמת משפחת הנפטר או בעקבות צו של בית משפט.
אולם נוסף על עניין זה העלתה המשטרה בחקירתה גם כי במקרים אחדים נעשה שימוש ברקמות ובאיברים פנימיים אחרים לצורך מחקרים מדעיים. נמסר כי במקרים אלו לא ביקש המכון כל אישור מהמשפחות, וזאת מתוך הנחה שההסכמה לנתיחה כוללת גם הסכמה לשימוש ברקמות הנפטר לשם מחקר, שמטרתו היא ריפוי והצלת חיי אחרים.
על כך הגיב היועץ המשפטי לממשלה כי הוא סבור שאסור להשתמש בגופו של אדם אפילו לא לצורכי לימוד ומחקר, אם לא ניתנה הסכמתו המפורשת בחייו, או הסכמת משפחתו לאחר מותו.. עם זאת, היועץ הוסיף כי אין מקום להעמיד את הפרופסור היס לדין בעקבות מקרים אלו.
יחד עם זאת היועץ אמר כי על מקרים שבהם ניתן צו של בית משפט לניתוח, או במקרים שבהם התנתה משפחת המנוח כי לא ייעשה כל שימוש באיבריו של יקירם ולמרות זאת נעשה שימוש ברקמות, יש במקרים אלו כשל של ממש בתפקוד המכון, גם כאשר לא בכל המקרים הללו ביצע הפרופסור היס את הניתוח והתיר את לקיחת הרקמות.
היועץ אמר כי הוא סבור שעל הפרופסור היס היה לדאוג שלא ייעשה כל שימוש ברקמות הנפטר אם אין הסכמה מפורשת של המשפחה ובוודאי שהיה אסור לעשות בהן שימוש אם הביעה המשפחה התנגדות לכך.
בעקבות זאת החליט היועץ המשפטי כי הפרופסור היס, בהיותו ראש המכון לרפואה משפטית באבו כביר, הוא שנושא לכאורה באחריות משמעתית למעשים אלה.
בהחלטת היועץ נאמר: "גם במקרים שבהם נמצא כשל בתפקוד המכון לא עלה חשד לשחיתות או להפקת רווח אישי מצדו של הפרופסור היס, והשיקול שעמד לנגד עיניו היה קידום המחקר הרפואי". עם זאת, היועץ הוסיף כי לדעתו יש להקפיד יותר על מילוי הוראות החוק, מתוך גילוי רגישות מרבית לרצונם של קרובי הנפטר, ולכן בכשל שהיה יש לטפל דרך קובלנה משמעתית ולא בהליכים אחרים.
בתגובה אמרו במשרד הבריאות כי כאשר תתקבל החלטת היועץ במשרד המשרד "ילמד את ההמלצות ויפעל בהתאם".
בתגובה להחלטת היועץ אמרו דוברי הפורום לנפגעי המכון לרפואה משפטית יובל פורת וזיו ברנע לאתר האינטרנט n.f.c., כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה היא, כלשונם, "החלטה פתולוגית", שכן בנתינתה קבר היועץ במו ידיו את שלטון החוק במדינת ישראל.
ההחלטה מנוגדת לקביעת המשטרה כי ישנן ראיות לכך שהפרופסור היס אכן ביצע עבירות פליליות, וכי יש בה משום כישלון מקצועי ומוסרי של היועץ".
לדבריהם, ועדת סגלסון, ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, כבר קבעה כי המכון לרפואה משפטית באבו כביר לקח איברי אדם ועשה בהם כבשלו. הם הוסיפו כי גם המשטרה אישרה ממצאים אלו, אבל לטענתם "היועץ המשפטי העדיף את טובת המערכת, על פני טובתו של שלטון החוק ופגע באמון הציבור במערכת המשפטית".
פורת וברנע הוסיפו כי הם משוכנעים שלו ביצע פקיד זוטר עשרה אחוזים ממעשיו של הפרופסור היס, הוא היה "עף מיד ומועמד לדין", כלשונם. "אבל הפרופסור היס, 'יקיר המערכת', זכה לעמוד לדין משמעתי בלבד", אמרו הדוברים, "כאילו ביצע רק עבירות טכניות של רישום כוזב של שעות נוספות". (פ)