היום הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, השבעה באוקטובר 2023, ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שבעקבותיו, הציבו בפני החברה הישראלית אתגרים מורכבים לצד הלחימה הצבאית.
פרופ' אורנה לבינסון- בראון, חוקרת בתוכנית לניהול וישוב סכסוכים, וד"ר תהילה קלעג'י מהמחלקה לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יצאו לבחון את ההבדלים באופני ההתמודדות של חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים בישראל עם מתקפת השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה. מטרת המחקר הייתה לתרום להבנה מעמיקה יותר של הכוחות העומדים לרשות החברה הישראלית בעת משבר.
לצורך המחקר, הן ערכו מדגם בקרב 1,024 משתתפים המייצגים את הקבוצות החברתיות השונות. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 43, כאשר 32.4% מהם דיווחו על עצמם כחילונים, 16.7% כמסורתיים, 18.2% כדתיים ו-32.7% כחרדים. המדגם כלל שאלוני דיווח עצמי שנועדו למדוד תחושת תקווה, איכות חיים משפחתית, קוהרנטיות והבנת תמונת המצב, חוסן קהילתי, חוסן לאומי ומצוקה פסיכולוגית/רגשית, לצד נתונים סוציו-דמוגרפיים.
ניתוח הנתונים העלה כי כלל הקבוצות בחברה הישראלית הפגינו רמות גבוהות של חוסן אישי, משפחתי וקהילתי. עם זאת, מרבית הקבוצות דיווחו על רמות גבוהות של מצוקה פסיכולוגית, אשר חרגו מהנורמות המקובלות בישראל, זאת בניגוד לחברה החרדית אשר דיווחה על רמות נמוכות באופן משמעותי של מצוקה רגשית. עוד עלה מהממצאים כי תחושת קוהרנטיות, המוגדרת כיכולת לתת משמעות לאירועים, להתנהל בעולם ולהבין את המתרחש, הייתה משאב מרכזי בהפחתת מצוקה פסיכולוגית בקרב כלל הקבוצות. גם תחושת התקווה נמצאה כגורם חשוב התורם לבריאות הנפשית ולפחות מצוקה פסיכולוגית בכל המגזרים. עם זאת, חוסן לאומי, אשר נמצא כמשמעותי בחברה החילונית, המסורתית והדתית, לא נמצא כבעל השפעה משמעותית בקרב החברה החרדית, דבר המדגיש את מאפייני ההתבדלות של מגזר זה.
בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר, נראה כי חל משבר אמון מסוים בין המדינה לבין אזרחיה, אולם אלו שהאמינו כי ההנהגה תדאג להם בעת משבר דיווחו על רמות נמוכות יותר של מצוקה פסיכולוגית.
לעומת זאת, בקרב החרדים, החוסן האישי והקהילתי התבסס בעיקר על ערכים חברתיים ודתיים חזקים, אשר הפחיתו את הצורך בהישענות על חוסן לאומי. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות התרבותית של חוסן ומשבר במדינה מרובת תרבויות כמו ישראל.
"בקהילות קולקטיביסטיות כמו אלו הדתיות והחרדיות, רשתות התמיכה החברתיות והדגש על ערכים משותפים מספקים לפרט תחושת ביטחון ושייכות, שמובילים לרמות נמוכות יותר של מצוקה פסיכולוגית ולחיזוק תחושת הקוהרנטיות והחוסן האישי", הסבירה ד"ר קלעג'י.
ממצאי המחקר מספקים תובנות חשובות להבנת השפעת משברים על החברה הישראלית המגוונת, ויוצרים בסיס לפיתוח מדיניות מותאמת תרבותית לחיזוק החוסן הנפשי ולהפחתת המצוקה הרגשית בקרב מגזרים שונים בעת משברים עתידיים.
"יש דמיון משמעותי במנגנונים המסבירים את רמות המצוקה הרגשית בקרב כל הקבוצות. ממצאים אלו מדגישים את העובדה שגם בחברה כה מגוונת כישראל, מנגנוני החוסן וההתמודדות פועלים על בסיס עקרונות משותפים, כאשר ההבדלים מתבטאים בעיקר בהקשרים תרבותיים ובאופן שבו משאבים אלו מעוצבים ומוטמעים בכל קבוצה", סיכמה פרופ' בראון-לבינסון.